שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הקמין הביתי פוגע בבריאות של כולם

    עם בוא החורף נוסף מקור משמעותי הגורם לזיהום אוויר ולמטרדי ריח, בסמוך לקרקע ולבתי התושבים, והוא קמין לחימום ביתי. לכן, יש להגביל את השימוש בקמינים בחורף

    בשנים האחרונות יותר ויותר אזרחים במדינת ישראל מתעניינים באיכות האוויר שהם נושמים, ובקשר בין זיהום אוויר לתחלואה ולתמותה, ואף יוצאים בשל כך למאבקים. המאבק של תושבי מפרץ חיפה כנגד התעשייה הפטרוכימית באזור, המאבק של תושבי חוף הכרמל כנגד הפעלת אסדת לוויתן כ-10 ק"מ מהחוף, ומאבקים נוספים נגד תוכניות שונות להקמת תחנות כוח חדשות במקומות שונים בארץ, הם כמה דוגמאות.

     

    ברוב המקרים הללו, מדובר על חשש מזיהום אוויר כתוצאה משריפה של דלקים פוסיליים, נקיים יותר או פחות, שגורמת לפליטה של חלקיקים נשימים, חומרים אורגנים נדיפים ותחמוצות גופרית וחנקן. בכל המקרים הללו המדינה והיזמים מציגים את החשיבות במעבר מדלקים מזהמים יותר, כמו פחם וסולר, לדלק מזהם פחות, כמו גז טבעי (ובלי מילה הפעם על אנרגיות מתחדשות), שמוביל להפחתה במקור של כמות המזהמים, כמו גם להתקנת הגנות סביבתיות וטכנולוגיות מיטביות.

     

    קמין (צילום: shutterstock)
    קמין(צילום: shutterstock)

     

    חרף כל אלה, עם בוא החורף מופיע ביישובים רבים במדינת ישראל מקור נוסף ומשמעותי של מזהמי אוויר ומטרדי ריח, המתפזרים בסמוך לקרקע ולבתי התושבים, והוא קמינים לחימום ביתי. ניתן לחמם את הבית בחורף במגוון אמצעים, למשל מזגן, רדיאטור או תנור גז. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. אבל בשנים האחרונות, ביותר ויותר בתים פרטיים בישראל מותקן קמין, שהוא למעשיה תא בעירה בו נשרף דלק מוצק, למשל עץ או פחם, או דלק נוזלי, כגון נפט או סולר, ויש לו "חלון" וארובה.

     

    אמנם הקמין לרוב מחמם יותר ומייבש פחות את האוויר, אבל השריפה בו היא שריפה ישירה, המתרחשת בתוך הבית וגורמת לפליטה לאוויר של מזהמים שונים, בתוך חלל הבית ומחוץ לו, ליד בתי השכנים. מדובר בדיוק על אותם המזהמים שנפלטים מתחנות הכוח, מתהליכים תעשייתיים שונים ומצינור הפליטה של כלי רכב, וביניהם בעיקר חלקיקים נשימים ופחמן חד חמצני (CO), אך גם תרכובות ארומטיות ואפילו בנזן, חומר מסרטן ודאי.

     

    מנתונים לשנת 2018, שפרסם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שרפת עץ לחימום ביתי באמצעות קמינים תורמת ל-8%-10% מסף פליטת החלקיקים הנשימים בחורף, ולפליטה של חומרים המוכרים או חשודים כמסרטנים. במילים פשוטות, הקמינים הללו הם כמו מנוע של רכב או תחנת כוח קטנה בתוך הבית, כאשר הפליטה של המזהמים תלויה בגודל הקמין, ביעילות שלו, בתחזוקה שלו ובגובה הארובה, אך בכל מקרה קיימת פליטה של מזהמים, והיא צמודה לבתי התושבים.

    קמין (צילום: shutterstock)
    קמין(צילום: shutterstock)

     

    למרות המפגע הסביבתי החמור, אין עד היום חקיקה המגבילה או אוסרת שימוש בקמינים בישראל. יחד עם זאת יש תקינה הקובעת את סוג הקמינים שניתן לשווק, את מבנה התנור, ניצולת השריפה של התנור, גובה הארובה של התנור וכן הדלקים המותרים בשימוש בתנור. בנוסף, קיימת תקינה שעוסקת בערכי הפליטה המקסימליים לחומר חלקיקי הנפלט לאוויר בעקבות שימוש בקמין, לצד שיטת הבדיקה של הפליטות. כמו כן, כחלק מסל החוקים במדינה, מהחוק לבריאות העם, דרך החוק למניעת מפגעים ועד לחוק אוויר נקי, יש אפשרות לפקח ולאכוף על הפליטות מהקמינים, ובפקודת בריאות העם אף הוסמכה הרשות המקומית למנוע ולהפסיק מפגעים שמקורם בהסקה ביתית. אולם בטח לא תופתעו לגלות שרשויות רבות לא תיקנו תקנות בנושא, ואחרות תיקנו תקנות מתאימות אבל כמו תמיד אין פיקוח ואין אכיפה.

     

    זיהום האוויר הורג

    זיהום אוויר הוא מגורמי המוות העיקריים בעולם, יותר מתאונות הדרכים ויותר ממלחמות. הוא גם גורם מרכזי לתחלואה במגוון רב של מחלות בדרכי הנשימה, מחלות לב ודם וגם סרטן. על פי ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נפטרים בטרם עת בעולם כ-7 מיליון אנשים מזיהום אוויר, מחציתם מזיהום אוויר חיצוני, ממקורות במרחב הציבורי כגון תעשייה ותחבורה, ומחציתם מזיהום אוויר בבית או במשרד, בעיקר במדינות נחשלות וכתוצאה מחימום ובישול בתנורים המוסקים בעץ.

     

    השימוש בקמין עצים גורם לזיהום אוויר מקומי, אך כזה שמשפיע ישירות על השכנים סביב ומחייב אותם לסגור את הבית ולהסתגר בו. גם במקרה זה, ממש כמו בתחנות הכוח, שימוש בעץ או בסולר גורם לזיהום משמעותי יותר מאשר שימוש בגז, והמזהם העיקרי שנפלט בתהליך הם חלקיקים נשימים. בנוסף, אם העץ רטוב ויש בו דבקים או צבעים, הזיהום אף חמור יותר.

     

    נדמה שהגיע הזמן לעשות מהפכה בתחום: לאסור את השימוש בקמין מוסק בעץ ובסולר, ולשלב מערך נרחב של הסברה ואכיפה. אך לא פחות חשוב, נדרש מכל אחת ואחד מאיתנו לחשוב לרגע כיצד פעולה פשוטה שהוא מבצע יכולה לגרום למפגע משמעותי, ומעל לכל לזכור את הפתגם הידוע והטוב: ואהבת את שכנך כמוך.

     

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים