שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חוקי ההגירה החדשים

    שינויים דרמטיים בחוקי ההגירה עשויים להשפיע על רוב המהגרים כבר השנה. כל הפרטים

    תקופה זו של השנה נחשבת לאינטנסיבית ביותר בחייו של עו"ד לעניני הגירה – אם זה בגלל השנה החדשה שאך התחילה ומביאה עימה תמיד בשורות כאלה ואחרות, או אולי בגלל "עונת ה H-1B" המתקרבת ובאה לקראת חודש אפריל – מועד הגשת הויזות הרשמי.

     

    השנה, כך נראה, ישנה היתכנות גדולה מבעבר וזו בעיקר נובעת משתי סיבות עקריות:

    ראשית, החל מהשנה ישנו שינוי בשיטת הגשה ובחינת בקשות לויזת H-1B. ושנית, עקב כניסתו ממש השבוע לתוקף של חוק חדש אשר מגדיר או יותר נכון מאבחן מי לא מתאים לקבל גרין קארד או ויזה על פי כשירות כלכלית. על פי החוק אותה כשירות נבחנת ע"פ הערכה אם אותו אדם יהפוך לנטל כלכלי על המדינה או לא.

     

    חוק חדש שמשנה את הכללים

    החוק למעשה מרחיב את הגדרת המונח Public Charge ומכניס תחתיו כל אדם שעשוי להפוך לנטל כלכלי על המדינה ככזה שלא מתאים לקבלת ויזה או גרין קארד. המבחן מתמקד במעשיו של אותו אדם ובודק לא רק אם מדובר במי שהפך לנטל, אלא אף למי שעשוי להפוך לנטל.

    חוק זה, שאמור היה להיכנס לתוקף ב-15 באוקטובר 2019, הוקפא על ידי בית משפט פדרלי, ולבסוף נכנס לתוקף ע"פ הנחיית אותו בית משפט, לפני מספר ימים ב 24 בפברואר 2020.

     

    החוק משנה את התקנות בכך שהוא קובע כיצד יוחלט אם מהגר אינו מתאים להגירה לארצות הברית על סמך הסבירות לפיה יהפוך לנטל כלכלי על החברה והמדינה, כמפורט בחוק ההגירה.

     

    הכלל גם הופך את המבקרים הזמניים, בעלי ויזות תייר למשל, שקיבלו הטבות ציבוריות מסוימות מעל לרף מסוים, לבלתי כשירים להארכת שהות ולשינוי הסטטוס.

     

    הכלל למעשה מרחיב את המונח ”Public Charge" וכולל גם הטבות מזומנים בגין שמירת הכנסה, הכנסות ביטוחיות משלימות (SSI), סיוע זמני למשפחות נזקקות (TANF), תוכנית סיוע תזונתי משלים (SNAP), רוב הצורות של ביטוח בריאות מסובסד ((Medicaid וחלק מתכניות הדיור (section 8).

    חריגים עליהם לא יחולו התנאים הנ״ל כוללים בין השאר הטבות ציבור שקיבלו אנשים המשרתים בתפקיד פעיל בצבא או מילואים של צבא ארה"ב, ובני זוגם וילדיהם; הטבות ציבוריות שקיבלו מאמצים בינלאומיים וילדים המקבלים אזרחות אמריקאית; Medicaid עבור מהגרים מתחת לגיל 21 ונשים הרות; Medicaid לשירותי המוענקים בבתי ספר (כולל שירותים הניתנים במסגרת חוק חינוך אנשים עם מוגבלות); והטבות Medicaid עבור שירותי רפואת חירום. בנוסף חשוב לציין כי החוק אינו על תכניות הגירה הומניטריות לפליטים, צעירים עולים מיוחדים (SIJ) קורבנות סחר מסוימים (T לא-מהגרים), קורבנות של פעילות פלילית מוסמכת (U לא מהגרים), או קורבנות אלימות במשפחה (VAWA).

     

    בנוסף, רשות ההגירה תהיה רשאית תפעיל את סמכותה לפי שיקול דעתה, בנסיבות מוגבלות, ולהציע למהגרים שלא עמדו בתנאי החוק החדש את האפשרות להפקיד ערובה שתבטיח שמטרות החוק מתקיימות. הסכום בפועל יהיה תלוי בנסיבותיו הייחודיות של אותו אדם.

    יתכן ויתאפשר שימוש בערב שיערוב לאותו אדם מבחינה כלכלית, כפי שמקובל כיום במצבים דומים (joint sponsor).

    בפועל כבר נכנסו לתוקף תוספות ושינויים בטפסים המיועדים לבקשות גרין קארד וויזות שונות. על פי הטפסים החדשים, ישנן שאלות ספציפיות לגבי כל שימוש אסור במקורות מימון ממשלתיים. כך כל אדם אשר נהנה או מתכוון להנות בעתיד מאותם מקורות מימון, עשוי להיות חשוף לסנקציות על פי חוק זה.

    יחד עם זאת, חשוב לציין שמי שנהנה מתמיכה ממשלתית לפני תחולת החוק לא יפגע.

     

    שינויים בויזת H-1B

    הורגלנו עד השנה האחרונה, כי הכל היה מתנקז לכיוון האחד באפריל, הלא הוא היום הראשון להגשת ויזת ה H-1B. אמנם מדובר ביום הראשון להגשה, אך לאור המציאות, בה יש יותר מועמדים ממכסה של ויזות, מדובר גם ביום האחרון להגשה שכן המכסה הסתיימה עם ההגשה תוך 24-48 שעות. השנה כללי המשחק השתנו.

     

    על פי החוק, ויזת H-1B מתאימה למועמדים בעלי תואר ראשון ומעלה המגיעים לארה״ב על מנת לעבוד עבור מעסיק מסוים, הוא גם מגיש הבקשה. הדרישה הבסיסית מאותם עובדים היא שתהיה להם רמת מומחיות מקצועית ספציפית ברמה גבוהה - "Specialty Occupations". רמת המומחיות באה לידי ביטוי בעיקר על ידי תואר ראשון שצריך להתאים למקצוע הנדרש.

     

    בכל שנה, ישנה מכסה של 65,000 ויזות לבעלי תואר ראשון ומכסה נוספת של 20,000 לבעלי תואר שני שהושג במוסדות אמריקאים. בשנים האחרונות יש דרישה של פי שלושה או ארבעה מגישי בקשות ולכן הרשויות הנהיגו הגרלה בין כל המועמדים שהגישות אותן.

     

    עד לשנה האחרונה, הבקשות לויזה היו מוגשות במלואן, כולל אגרות ושאר הדרישות במועד ורק מי ש"זכה בהגרלה" בקשתו היתה נבדקת. מי שלא זכה, בקשתו הייתה מוחזרת במלואה ביחד עם האגרות ששולמו לאחר מספר חודשים של אי ודאות. כעת מונהגת שיטה חדשה לגמרי. על פי השיטה החדשה – מעסיקים יצטרכו לפתוח חשבון באתר רשות ההגירה ולהרשם להגרלה. ההרשמה תתאפשר בין האחד לעשרים במרץ, ותיערך בין הנרשמים באתר. רק מי שיזכה בהגרלה יוכל להגיש את הבקשה עצמה לויזה, כולל אגרות ושאר הדרישות ויקבל 90 ימים לשם כך. תוצאות ההגרלה יפורסמו ב 31 במרץ.

    כאשר הויזה מאושרת, תחילת העבודה תהיה באחד באוקטובר של אותה שנה, כפי שהיה נהוג עד כה.

     

    שינוי נוסף שיכנס לתוקף החל מהשנה נוגע לבעלי תואר שני ומעלה שהושגו במוסדות אמריקאים. עד כה, הכלל היה שבעלי התואר השני, להם היתה מכסה מיוחדת של 20,000 ויזות, היו מוגרלים בינם לבין עצמם ומי שלא נבחר מעבר למכסה זו היה מועבר להתמודד בהגרלה יחד עם מאות אלפי המועמדים ״הרגילים״ בעלי התואר הראשון. החל מהשנה, כולם, כולל בעלי התואר השני, מוגרלים ביחד במסגרת המכסה של 65,000 הויזות, רק לאחר מכן בעלי התואר השני שלא זכו יעברו הלאה להגרלה האקסקלוסיבית של 20,000 ויזות נוספות, ובכך למעשה יגדילו את סיכוייהם לזכות באופן משמעותי.

    חשוב לציין, כי ישנם עובדים מסויימים שאינם נכנסים תחת המכסה ואלו שייכים בדרך כלל לעמותות שאינן למטרות רווח או למוסדות לההשכלה או מחקר מוגדרים. אותם עובדים יכולים להגיש בקשה לויזה מבלי להזדקק למכסה ולמועדים שצויינו לעיל.

     

    תוקף ויזת H-1B הוא לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לשלוש שנים נוספות. ישנם מקרים ספציפיים בהם ניתן להאריך את האשרה מעבר לשש שנים, בהם העובד נמצא בתהליך מקביל של קבלת גרין קארד.

     

    ישנם מספר קריטריונים חלופיים בחוק לקביעת רמת המומחיות הנדרשת לקבלת הויזה -

    א. דרישת הסף המינימלית למקצוע מסויים הוא תואר ראשון או תואר מתקדם יותר.

    ב. מקובל בתעשייה שבנדון להעסיק עובדים בעלי תואר.

    ג. המעסיק הספציפי דורש עובדים עם תואר לתפקיד המדובר.

    ד. אופי העבודה הספציפית הוא כל כך מיוחד ומורכב לביצוע שרק אדם בעל ידע שנרכש על ידי לימוד תואר יכול לבצע.

     

    על פי החוק הדרישה היא להוכיח אחד הפרמטרים על מנת לקבל את האשרה. בפועל זה לא תמיד קורה ונדרשת הוכחה של יותר מקריטריון אחד.

    מעניין יהיה לראות את השיטה החדשה בפועל. האם המערכת המסורבלת ממילא תתיעל או שתהפוך למסובכת עוד יותר. ימים יגידו.

     

    *עו״ד שלומי אטש מומחה לדיני הגירה ובעל משרד מוביל במנהטן.

    www.atashlaw.com

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים