מוסף הרכב: תחבורה ציבורית לעידן הקורונה
באבל, שירות התחבורה לפי דרישה של חברת דן ו־VIA, בדיוק החל להשיק הסעות למעסיקים, כשמשרד התחבורה זיהה בו פתרון לימי הסגר,תחליף לאוטובוסים והרכבות. כך זה יעבוד
שנה לאחר תחילת הפעילות בתל־אביב, רמת־גן וגבעתיים של שירות התחבורה הציבורית לפי דרישה באבל, נערכו בחברת דן לשלב הבא: להשתמש בפלטפורמה של השירות כדי לשמש מעסיקים גדולים להוביל את אנשיהם לעבודה ובחזרה. ואז פרץ משבר הקורונה, ובזמן שמשרד התחבורה החל בהקפאה הדרגתית של שירותי האוטובוסים והרכבות כדי להקטין את סכנת ההידבקות בנגיף, דווקא באבל זכתה לעדנה.
"התחלנו לפעול באפריל 2019, ולקראת אפריל 2020 עבדנו על הרחבת השירות למעסיקים: מתן אפשרות לחברות לשלם עבור נסיעות עובדיהן למשרד, כאמצעי שיעודד אותם להגיע בתחבורה ציבורית נוחה ומשודרגת, ולהשאיר את הרכב הפרטי שלהם בבית", מסביר איתי רוגטקה, מנכ"ל השירות בחברת דן. "אנחנו כבר מנהלים מו"מ עם גוף ציבורי גדול, שישתמש בשירות כדי לנייד את עובדיו בין המתקנים שלו ברחבי תל־אביב, יחסוך לו לשלם על מוניות, ויחסוך לעובדים בעיות חנייה בנסיעות לפגישות ודיונים. אנחנו גם בקשר עם מתחמי היי טק, שמחפשים שירות שיביא אליהם עובדים מערים סמוכות, ויקל על בעיות החנייה ועומסי התנועה בשטחם".
תזכורת: שירות באבל שהוקם ביוזמת משרדי התחבורה והאוצר, כולל 100 רכבי מרצדס ספרינטר ממותגים שמופעלים על בסיס הטכנולוגיה של VIA הישראלית. החברה היא אחת מחלוצות בעולם של תחבורה לפי דרישה: הפעלת שירות עירוני שלא פועל לפי קווים קבועים מראש, אלא מכסה שטח מסוים, ללא תחנות קבועות. הנוסע מזמין נסיעה באפליקציה ומזין את היעד. האפליקציה משדכת אליו את אחד המיניבוסים, כשהתוכנה של החברה מחברת בין מספר נוסעים שצריכים להגיע לאותו יעד, או לעלות ולרדת בדרך אליו. בכל מיניבוס יש רק 10 נוסעים מלבד הנהג, והנסיעה עולה 15 שקל בשעות העומס ו־12 שקל בשעות השפל. אמנם יקר מנסיעה באוטובוס, אבל זול משמעותית ממונית. המטרה: תחבורה ציבורית משודרגת שתמשוך אליה קהל שנמנע כיום מהתחבורה הציבורית הרגילה, כמו גם לספק קישוריות טובה בין אזורים שאין ביניהם קווי אוטובוס ישירים.
בינתיים פרץ משבר הקורונה, ומשרד התחבורה החל לקצץ בפעילות שירותי האוטובוסים והרכבות, במטרה לסייע בהשארת הישראלים בבתיהם. שירות באבל, לעומת זאת, לא נפגע. להיפך: המשרד פנה לדן ול־VIA, ול־Moovit שהחלה להפעיל עם אגד שירות דומה בחיפה, כדי לספק תחבורה למקומות עבודה חיוניים בזמן המשבר.
איך יגיעו עובדים לביה"ח
רוגטקה: "בזמן שנפסקת התחבורה הציבורית בשישי ובשבת, בימי חול היא מסיימת לעבוד בשמונה בערב, יש עדיין עובדים רבים שרגילים להשתמש בתחבורה הציבורית כדי להגיע למפעלי מזון ואחרים, ולמרכזים רפואיים. לא לכולם יש רכב פרטי, ואין להן דרך לחזור הביתה ממשמרת לילה. אנחנו יודעים לאפשר לעובד להזמין מראש נסיעה, ולתכנן את מסלולי ההסעות באמצעות מערכת האופטימיזציה של VIA. המעסיק יכול לקבוע אם הוא ישלם על הנסיעה, העובד ישלם עליה, ואולי בכלל המדינה לרגל המצב".
אנשים חוששים לנסוע כיום בתחבורה ציבורית מחשש להדבקה. גם בבאבל הנוסע לא בדיוק לבד ברכב.
"אצלנו נוסעים בישיבה מרווחת, בלי נוסעים בעמידה, בלי להעביר כסף או אשראי, הכל מתבצע דרך האפליקציה, ללא מגע ברכב. מספר הנוסעים נמוך יותר, ואפשר לספק את השירות ברכב גדול יותר שיציע יותר מרווח בין הנוסעים, או להחליט שאוספים פחות נוסעים ברכבים קיימים. אפשר להשתמש בשירות רק להסעת עובדים, ואפשר גם לענות על הצורך של חולים כרוניים, כמו חולי כליות שנזקקים לשירותי דיאליזה, להגיע למוסדות רפואיים, תלוי בהחלטת המדינה. גם בזמן שמעודדים את האוכלוסייה להישאר בבית בגלל הקורונה, יש רבים שעדיין צריכים לצאת ממנו ולהגיע לעבודה ולטיפולים רפואיים".
הרכב הפרטי נשאר בבית
שירות באבל יצא לדרך עם 40 מיניבוסים, ורק בנובמבר הגיע לצי הרכב המלאה של 100 כלים. בדצמבר כבר עמד השירות על 4,700 נוסעים ביום, היעד שנקבע לו בידי משרד התחבורה. בינואר כבר עמד המספר על 5,000 איש ביום, ובימי חמישי שבהם הוארכה הפעילות כך שתסתיים באחת בלילה במקום בעשר בערב ותשרת גם מבלים, נסעו בשירות יותר מ־6,000 נוסעים ביום. מאז פרץ המשבר חלה ירידה משמעותית גם במספר נוסעי באבל, כשיותר ויותר מהלקוחות הקבועים שלהם נשלחו לעבוד מהבית. השירות הוגדר כפיילוט עד אפריל, ובמשרד התחבורה החליטו כבר להאריכו, תוך הגדלה מסוימת של שטח הפעילות של השירות, ושל שעות הפעילות, אולם המשבר מנע בינתיים הכרזה רשמית על כך.
יעד מרכזי שהציבו לכם משרדי התחבורה והאוצר היה הפחתת הגודש בכבישים. כמה נהגים ויתרו על הרכב הפרטי?
"משרד התחבורה ערך שני סקרים בנושא הזה בקרב משתמשי באבל. אלפים השיבו עליהם והתברר ש־35% מהם אמרו שלפני השירות הם השתמשו ברכב פרטי כדי להגיע לעבודה, 10% רכבו על אופניים והשאר השתמשו בתחבורה ציבורית רגילה. במקור גם 15% משתמשי רכב פרטי שיעברו אלינו נחשב הישג. התברר שהשירות משמש בדיוק את קהל היעד שהמדינה חיפשה, בני 31־44, שמשתמשים בבאבל כדי להגיע לעבודה".
בשנה הבאה אמור להתחיל לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה, ובהמשך שני קווים נוספים. זה לא מייתר אתכם?
"להיפך, באבל משלימה את הרכבת הקלה, ומקשרת בינה ליעדים הסופיים של הנוסעים, בדיוק כמו שיהיה עדיין צורך גם באופניים ובהליכה ברגל. ככל שהיצע האפשרויות יהיה רחב יותר, יותר אנשים יוכלו לוותר על רכב הפרטי בתוך העיר".
לפנייה לכתב/ת 
