סודות הלמידה מרחוק
לצד הטענות והאתגרים שעולים בנוגע ללמידה מרחוק, ישנם גם אלו שהצליחו לעשות את זה נכון. לקראת ההיערכות לשנה הבאה, הנה כמה עצות שכדאי לאמץ
אחרי שכולנו עבדנו מאוד קשה כדי למתן את שעות המסך של ילדינו על המסכים, ברגע אחד הגיעה הקורונה והפכה את המציאות שלהם למסך אחד גדול. לפתע גם שעות הלימודים הפכו וירטואליות ולכאורה כל היתדות היציבים של המסגרת הבית ספרית התערערו. אין צלצול, אין כיתה, אין סביבה שדוחפת ומגדירה את הגבולות והתנאים, והדמויות הסמכותיות איבדו את כוחן היחסי ולו מטעמי מרחק.
בתי הספר נאלצו לחשב מסלול מחדש וחיש מהר להסתגל למציאות הקורונה ולאתר את הדרך הנכונה לשלב התקדמות אקדמית של כל תלמידה ותלמיד לצד אכיפה מלאה של המשימות הנדרשות. הם גם צריכים למצוא דרך לתקשר עם התלמידים ולוודא שהם בעצמם מצליחים לתפקד ולהתנהל במסגרת האלטרנטיבית שעדיין מתגבשת לנגד עיניהם בכל יום. ״עוד מההתחלה הבנו שאנחנו רוצים לשמר את מה שאנחנו רואים כלימוד נכון וראוי עבוד התלמידים שלנו, גם אם מדובר בכלים אחרים״, מספר בנג׳מין מאן, מנהל בית הספר״שכטר מנהטן״. ״שאלנו את עצמנו מה העקרונות שעליהם עלינו לשמור. הכי חשוב היה לדאוג לכך שילדים צריכים להיות במרכז הלימוד ולהמשיך ולעבור תהליכי חקירה וחשיבה. רצינו גם לייצר את הבטחון שלהם בכיתה, לכן חיפשנו את הדרכים לגבש רוטינה וגבולות״, הוא מסביר. ״אנחנו תמיד רואים את האתגרים והתשוקות של הילדים ומנסים להתייחס אל כל אלו כך שיובילו לצמיחה״.
המשבר הוביל ללא מעט בעיות ותלונות של הורים, תלמידים ומורים, אבל מצד שני, היו גם כאלו שהוכיחו שאפשר אחרת. לצד קושי לגבש ולחזק את הילדים, היה גם פרץ של יצירתיות ורעיונות חדשים. ״אנחנו מבקשים מהילדים לייצר שיח ואינטרקציה״ מתאר מאן. ״לשבת בבית לבד עם מחשב כל היום מרחיק תלמידים מהתחושה המגבשת של בית הספר שגם היא חלק חיוני בחווית הלימוד והמוטיבציה״, הוא מתאר. ״עשינו תכנית לימוד שדורשת גם זמן משותף עם החברים בכיתה, לפעמים בהדרכת המורה ולפעמים לבד. המורים גם זמינים להם בזמן הזה, אבל הם לא צריכים להיות מול המסך, רק להתנסות, לחשוב ולחקור. כל אלו חוויות למידה שהם מכירים גם מהעבודה בבית הספר ורצינו שהם ירגישו, גם כשהם לא פיזית ביחד, את החברותא הזו״.
אחת העצות של מאן לבתי ספר אחרים היא לשתף את התלמידים וההורים בגיבוש התכנית המדויקת ביותר עבורם: ״רצינו לדעת מה עובד ומה לא. המורים מנהלים את השיחות עם התלמידים ולומדים מה טוב להם יותר ומה פחות. במקביל, כבר מההתחלה, ביקשנו פידבק מההורים ואנחנו מקפידים עליו בכל שלב״.
״שכטר מנהטן״ הוא דוגמא מצוינת למענה המגוון שנדרש. בבית הספר ישנם תלמידים בגילאי טרום חובה ועד לחטיבת הביניים. כל שכבת גיל כזו דורשת היערכות שונה ומדויקת. ״בגילאים הקטנים זו ממש שותפות עם ההורים. הרבה יותר קשה לילדים להיות קשובים. אנחנו צריכים לתאם מול ההורים את המפגשים האישיים, ההורים צריכים גם לעבור על המשימות. לקח לנו כמה שבועות להתאים את הנתונים והפידבק שקיבלנו והחלטנו לעשות שינויים ודיוקים כשעכשיו הנטל על ההורים פחת ואחנו יכולים לעבוד עם הקטנים הרבה יותר מקרוב ולאפשר להם את החום והקירבה הכיתתית״.
מירי סגל - זכריה, ששתי בנותיה לומדות ב״שכטר מנהטן״ בכיתה ג׳ ו-ז׳ מתארת את המעבר ללימוד מרחוק: ״בתור בעלים של עסק ואמא, בית הספר הוריד ממני דאגה מאד גדולה בעידן של אי וודאות שמחייב עבודה אינטנסיבית מהבית״, היא מספרת. ״בית הספר הצליח לעשות מעבר חלק ללימוד אונליין, תוך שימוש באפליקציות מתקדמות והתאמת התכנים של הלימוד בכיתה למציאות החדשה״.
מנהל בית הספר, שממוקם באפר ווסט סייד, מציע לבתי ספר שנערכים ללימוד מרחוק לשנה הבאה, לבנות את יסודות תכנית הלימוד המיוחדת ברוח המקורית של בית הספר. ״הילדים צריכים להרגיש חלק מקהילה. כשיש תחושה של קהילה, של ביחד, כשאנחנו מבססים את כללי הלימוד וההתנהגות על ערכים שכולנו דוגלים בהם וחיים לפיהם גם בשגרה הבית ספרית המוכרת, קל יותר להיכנס לתלם ולהסתגל לשינוי הפיזי, השאר מוכר ואיתן״.
״כשאני שומעת מכל עבר על קשיים של הורים בישראל וגם כאן בניו יורק עם תכנית הלימוד מרחוק, אני מבינה עד כמה החוויה שלנו שונה״, מספרת קרן, אם לילדים בכיתות ה׳ ו-ח׳ בבית הספר. ״הם מתעוררים בכל בוקר ליום לימודים רגיל. הם דואגים ללבוש חולצות בית ספר, פותחים את התכנית היומית שנשלחה אליהם בערב הקודם מהמורים ומתכוננים לשיעור. יש איזון בין עבודה בקבוצות ועבודה עם המורים. יש שיחות אישיות בכל יום עם המורים כדי לוודא שהכל מובן ומרגש לראות שהם אפילו נהנים בהפסקות משיחות ופעילות עם החברים, הכל אונליין״.
נראה שאחד הצעדים החשובים שלקח בית הספר, כזה שראוי שיאמץ גם בבתי ספר אחרים, הוא הגיוון. בית הספר ערך הרצאות העשרה, התלמידים המשיכו לעשות ניסויים בכימיה, להגיש פרזנטציות בפני התלמידים האחרים, ולהיפגש למפגשים בית ספריים גדולים, מטקס יום השואה והזיכרון ועד חגיגות יום העצמאות של ישראל. ״באופן יצירתי ומעורר השראה בבית הספר ממשיכים לקיים ארועים כמו STEAM Fast - תערוכת מדע או מצגת על ביוגרפיות של אנשים מפורסמים שהתלמידים מתחפשים ומספרים עליהם, לארועים אונליין״, מתארת מירי סגל- זכריה. ״תחושת הקהילה נשמרת תוך קיום קבלות שבת, אירועי שירה בציבור ואפילו ליל סדר משותף״.
המרחק, באופן טבעי, מונע מהמורים לפקח מקרוב, פיזית, על העבודה של הילדים וההתקדמות שלהם והם נאלצו לגבש דרכים אלטרנטיביות בכדי לדאוג להתקדמות השיטתית של כל תלמידה ותלמיד. ״המורים שלנו מחויבים והסתגלו במהירות״, מסביר מאן ומתאר שינוי תפיסתי שהובילו: המורים לא מפקחים על ילדים כפי שעשו במסגרת כיתתית ברמה הפיזית, אבל הם דואגים לחזק את המוטיבציה והמחויבות האישית של כל אחת ואחד כך שהמאמץ והפיקוח יתחיל קודם כל, עם התלמידים. המורים דואגים שהילדים ידעו כמה העבודה שלהם חשובה וחיונית עבורם״. לטענתו, העבודה האישית, הסיוע הפרטי שכל תלמיד מקבל מוביל לחיזוק התחושה הזו, כמו גם תחושת המסוגלות והבטחון.
״התלמידים יודעים איך לתקשר עם המורים ולפנות אליהם ישירות דרך צ׳ט או ברייקאאוט רום ויודעים איך להעלות ולהגיש שיעורי בית דרך האפליקציה באופן עצמאי״, מוסיפה קרן. ״המורים משקיעים שעות רבות לעודד יצירה, חשיבה מחוץ לקופסא וסיוע לכל ילד בהתאם לקצב שלו״.
לא רק הילדים שלנו איבדו כל סממן של חיי הקהילה שהכירו בימים שלפני הקורונה, גם אנחנו, ההורים. בית הספר החליט שחוויה מחזקת ומגבשת לתלמידים בימים אלו, צריכה לכלול גם את ההורים והמשפחות שבבית כעת, ולתת מענה לצורך הרבה יותר רחב שהתעורר בחודשים האחרונים. כך, למפגשים הבית ספריים והפעילויות השונות, הוזמנו הפעם גם הורי בית הספר: ״ההורים תמיד היו חלק מבית הספר כי הקהילה תמיד הייתה קרובה. זה אחד הערכים החשובים שתמיד השקענו בו. גם בימים הרגילים לקחנו צעדים לקרבה ולשבירת דיסטנס. הורים תמיד מוזמנים להצטרף אלינו, כולנו מוכרים בשם הפרטי ואנחנו מכירים כל אחת ואחד מהם. המפגשים המשותפים שיזמנו הם דרך כל כך טובה להיות ביחד ולחזק אלו את אלו בתור קהילה. בימים שיש כזו אי ודאות ומחלה באוויר זו הזדמנות מדהימה להתקרב״.
הוא מסכם ומוסיף, שלפני הכל, כדי שתכנית הלימודים מרחוק תעבוד, כולם צריכים להיות חלק ממנה. היא צריכה להיבנות ברוח בית הספר וערכיו, להיות כזו שתדע לחזק את המוטיבציה הפנימית והמחויבות של כל ילד למורים וליעדים שלו, ותהיה כזו שתספק את החום והחיבור שכל כך חסרים לכולנו: ״בטיחות רגשית מגיעה מזה שיש סדר של רוטינה והבנה של ציפיות שבמסגרתן אתה, כתלמיד, יודע לצפות מה קורה. במציאות מאוד מערערת יש לילדים הבנה מדויקת בנוגע לאחריות שלהם, לזמן שלהם, מחויבות הדדית מול המורים והתלמידים האחרים״.
