הליכוד לבג"ץ על ההסכם הקואליציוני: התערבות תוביל לבחירות
בתשובתו לעתירות המבקשות לבטל את ההסכם שהביא להקמת ממשלת האחדות, טוען הליכוד כי "לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוקי יסוד שהתקבלו בכנסת"
הליכוד הגיש היום (ג') את תגובתו לבג"ץ בעקבות עתירות המבקשות לבטל את ההסכם הקואליציוני שהביא להקמת ממשלת אחדות. הוא ציין כי "לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוקי יסוד" והזהיר כי התערבות תוביל לבחירות חדשות.
בנוסף, הדגישו בליכוד כי הצדדים רואים חשיבות מיוחדת בהשארה על כנו של ההסדר בנושא ראש הממשלה החליפי. הליכוד וכחול לבן ביקשו מבג״ץ להכריע בעניין במהירות האפשרית. "לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוקי יסוד שהתקבלו בכנסת. סמכות זו מסורה לעם באמצעות נבחריו בלבד", נטען בתשובה.
"היענות לעתירות דנן תביא קרוב לוודאי גם לפירוקן של ההסכמות, ההכרעות והפשרות הללו, ותאלץ את המערכת הפוליטית ללכת לבחירות נוספות", הוסיפו בליכוד.
בתחילת מאי דחה בג"ץ פה אחד את העתירות שהוגשו נגד הקמת הממשלה, אך השאיר פתח לדיון בסעיפים נקודתיים בהסכם מאוחר יותר. בנימוקים שפרסמו השופטים בסוף חודש מאי, נאמר כי בג"ץ אינו יכול להחליף את הציבור - והשופט יצחק עמית אף אמר כי התערבות כזו תהיה "חלום בלהות חוקתי".
השופט מני מזוז, שאמר בנימוק לדחיית העתירה כי "בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית", מתח ביקורת קשה על ההסכם. לדבריו, "המציאות שבה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל".
אחד הסעיפים שספגו ביקורת בהסכם הוא החוק הנורבגי, שאושר בכנסת בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. החוק נועד לאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת לתקופה שבה הם מכהנים כחברי הממשלה - ולחזור לכהן כחברי כנסת מיד עם תום תקופת הכהונה. תומכי החוק טוענים כי
לפנייה לכתב/ת 
