רק שלילת תקציבים תמנע את הפרות החרדים
אכיפה משטרתית לא תעצור את ההתרסה של חלקים בציבור החרדי כלפי הנחיות הקורונה. אבל אם הברז ייסגר, הם ומנהיגיהם יצטרכו לחשוב פעמיים
לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-Ynet
אכיפת ההנחיות קשה לא רק במגזר החרדי, אלא גם בציבור הערבי, בקרב המפגינים נגד ראש הממשלה ובין אלה המבלים בים, אולם כאן מדובר על פי רוב בהפרות לא ממוסדות, של פרטים או לכל היותר קבוצות קטנות, ונתוני התחלואה שם בהתאם. מנגד, היישובים החרדיים נמצאים באופן קבוע בצמרת טבלת התחלואה. לפי נתונים שהתפרסמו אתמול (ג') יותר ממחצית מחולי הקורונה המבוגרים הם חרדים, וגם שיעורי התמותה בציבור זה עגומים.
ההדבקה שם לא מתבצעת חלילה בכוונה תחילה, אלא מתוך היבריס והתעלמות מכוונת מהמציאות תוך קבלת לגיטימציה ממורי ההלכה. התוצאה היא שלא רק המגזר החרדי משלם את מחירי ההתנהלות חסרת האחריות הזו, אלא הציבור הכללי. וביותר ממובן אחד.
הממשלה ורשויות אכיפת החוק עומדות חסרות אונים מול התופעה, וכל בר דעת מבין שצריך לשים לה סוף. איך? יש ערוץ פעולה אחד שטרם נוסה, והוא עשוי להצליח לשנות את דפוסי ההתנהגות במגזר החרדי בלי להזדקק לסגרים, עוצרים או אכיפה אלימה.
המנוף לשינוי הוא סנקציות כלכליות. כלומר, שלילה סלקטיבית והדרגתית של התמיכות והסבסודים המגוונים, המגיעים למיליארדי שקלים בשנה, שאותם נותנת המדינה למוסדות השונים: ישיבות, כוללים, תלמודי תורה ולעיתים גם בתי כנסת ומקוואות במימון ציבורי. אדמו"ר, חסידות, זרם או ישיבה מפר באופן מאורגן את ההנחיות? ישללו מהם ההטבות התקציביות הציבוריות.
לממשלה יש את הזכות המוסרית - אפילו החובה - להשתמש בתמיכות אלה כדי להציב גבול לסוררים או לפחות להעמיד אותם בפני דילמה אמיתית. עד היום הם עשו ככל העולה על רוחם תוך צפצוף ארוך על הממשלה ועל הציבור. אם הברז השופע ייסגר, הם ומנהיגיהם יצטרכו לחשוב פעמיים.
