בניתם על חופשה אביבית בניחוח אירופי, או חלמתם לנשנש קרואסון פריך במקום מצות במרפסת העליונה של מגדל אייפל - פיצוי על חודשים ארוכים של ריחוק חברתי ועבודה מהבית כשברקע הילדים צורחים? לפרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, יש חדשות רעות בשבילכם. "אני לא רואה חזרה לנורמליות באופק. ממש לא", הוא קובע בפסקנות. "בעתיד הנראה לעין לא יהיה תחליף להתנהגות הזהירה, שכבר גבתה מאיתנו מחיר גבוה. גם את היכולת להתרועע עם אנשים".
כתבות נוספות למנויים:
מה בכל זאת צפוי להשתנות?
"2021 תהיה שנת מבחן. אנחנו אומרים שכרגע ה'תרופה' היחידה למגפה היא רכישת חיסון ועוד לא יודעים בדיוק כמה ישפיעו החיסונים האלה בסדר הגודל של כל האוכלוסייה, מה גם שהם יתחילו להופיע לא לפני אמצע 2021. זאת אומרת שעד אז נהיה במצב הנוכחי, עם ניסיונות ספוראדיים לריפוי. גם אם יהיו תרופות חדשות ברבעון השני של השנה, הן לא יהיו לכל האוכלוסייה. רק אחרי ניסויים קליניים נרחבים ורק אם יימצא שהחיסונים האלה בטוחים ויעילים - יוכלו לעבור לייצור המוני. זה ייקח זמן".
9 צפייה בגלריה
פרופ' חזי לוי. ''לא קל להיות מנכ"ל משרד הבריאות אחרי בר סימן טוב שהיה אלוהים''
פרופ' חזי לוי. ''לא קל להיות מנכ"ל משרד הבריאות אחרי בר סימן טוב שהיה אלוהים''
פרופ' חזי לוי. ''לא קל להיות מנכ"ל משרד הבריאות אחרי בר סימן טוב שהיה אלוהים''
(צילום: שאול גולן)
אז איך תיראה השנה הקרובה?
"זו תהיה שנה קשה, כלכלית וחברתית. שנה של גלים בתחלואה. גלים במצב הרוח הלאומי. וזה, אני אומר בזהירות, לפחות עד אמצע 2021. אין שום סיכוי שיהיה אחרת. ואם לא תהיה יציאה הדרגתית נחיה באקורדיון של סגר-חופש-סגר-חופש. מה זה יעשה לאנשים מבחינה נפשית? מה זה יעשה למסכנים שאיבדו את מטה לחמם? מפחיד לחשוב על זה".
מדברים כרגע על סגר שלישי. האם אפשר להימנע מסגרים במצב של מגפה עולמית, או שזה בהכרח יהיה חלק משגרת יומנו בשנה הקרובה?
"אי-אפשר להתווכח עם העובדות. מבחינת תחלואה, אין ספק שהסגר עשה את העבודה. הוא גם הוריד אנשים מנכסיהם וגבה מחיר נפשי לא פשוט - אנחנו לא מתעלמים מהאספקטים האלה. היציאה השקולה שמנסים אותה עכשיו היא לצנינים בעיני הציבור. אני מבין את זה. היא גם לצנינים בעיני חלק מחבריי הממשלה, ולכן הדיונים הקשים בקבינט. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור שאין כאן פטנטים גדולים. הכל עניין של התנהגות.
"מחר נפתח חנויות רחוב, קניונים ושווקים, אנשים יתערבבו והתחלואה תעלה. הציבור מנסה בכל דרך לקיים אירועים וחתונות. לא רק במגזר הערבי. זה יעלה שוב את מספר הנדבקים. התחלואה תעלה ותעלה-ותעלה, עד שנצטרך עוד מגבלות, נקרא איך שנקרא להן. אם לא נלמד לשמור על אורח החיים הכל כך קשה הזה - זה גורלנו לתקופה הקרובה".
אתה אומר שהמצב יהיה יותר גרוע לפני שישתפר?
"בהחלט יש סיכוי כזה. תראי את הגל השני. הוא היה יותר גרוע מהגל הראשון, גם באירופה. הכל תלוי ביכולת שלנו לגלות משמעת ולשמור על הכללים. הציבור עייף, כבר אין לו כוח לזה. ככל שהזמן נוקף, יש אלמנט טבעי של הכחשה. זה חלק מהעייפות מהמחלה".
יש סיכוי שנצליח לחמוק מסגר שלישי?
"כדי להצליח בזה, צריך לזכות בשיתוף פעולה מהציבור, שלהערכתי יהיה מאוד מוגבל בתקופה הקרובה, וצריך אכיפה, אבל אכיפה לא יכולה לרדוף אחרי כל אחד. היא לא יכולה להגיע לכל חצר בעיר שיש בה חתונה. אנשים לא מאמינים לממשלה. אני אומר סבבה, זכותכם. מה זה נוגע לכך שתלכו עם מסכה ותשמרו מרחק? אתם שומרים על עצמכם, לא על הממשלה".
האם מתישהו הקורונה תיעלם מחיינו?
"אני מאמין שיהיה לזה סוף. עברנו כבר גלים של מחלות קשות, כמו פוליו ואיידס. אנשים מתו וסבלו מנכויות. בסוף זה עבר, כי המציאו חיסונים טובים וגם כי המחלה עצמה עברה מוטציות ושינויים. בסוף זה יקרה גם כאן. ההבדל הוא שמעולם לא התרחש דבר כזה בכזה היקף בעולם גלובלי כל כך. חשבנו כנראה שאנחנו מעל אלוהים, מעל הטבע. אנחנו לא. וקשה להבין ולקבל את זה. קשה לי להבין איך אני לא רואה את הנכדות שלי חודשיים, והקושי שלי עוד בטל בשישים לעומת המשפחות שאיבדו את פרנסתן או את יקיריהן. ועדיין, אנחנו מוכרחים להמשיך להגן על עצמנו, אחרת נהיה באותו מצב כל הזמן. זה לא יהיה יותר טוב".
יש סיכוי שנחזור פעם להיות כמו שהיינו? נחזור להתחבק? לצאת למסעדות? להופעות?
"בטווח הארוך כן, כי נלמד להתגבר על הדבר הזה. תראי כמה העולם פחד פעם מאיידס, היום זו מחלה כרונית שמקבלים נגדה טיפול, אבל זה לקח זמן ועלה בקורבנות. אני מאמין בתהליך הזה, ומקווה שגם הטכנולוגיה תבוא לעזרתנו. העתיד יהיה במכשירי בדיקה מהירים וזמינים, כמו בדיקות היריון. אם נרצה להיפגש, תוכלי לעשות בדיקה לפני שאת מגיעה אליי. אם היא תראה שאת כשירה, תוכלי להיכנס ונשב יחד. אם לא - תחזרי הביתה. הממציאים כבר עובדים על הדברים האלה, זה לא רחוק".
אבל עוד לפני בוא האביב ואיתו הבדיקות המהירות והחיסונים הפוטנציאליים, יגיע החורף. וממש כמו ב"משחקי הכס", הוא לא יהיה נעים. אמנם תחלואת החורף מאחרת להגיע השנה, אולי בגלל השימוש הנרחב במסכות, אבל על פי תרחיש צוות החשיבה המיוחד של הצט"ם לתחלואה הנשימתית בפלורונה - המונח העדכני לשילוב של שפעת (FLU) וקורונה - החודשיים הקרובים בישראל יהיו קשים, אפילו קשים מאוד.
בחורף הקרוב צפויה תחלואה משולבת של שפעת וקורונה, שיהיו לה השלכות פוטנציאליות רבות: שילוב של שתי המחלות עלול להחמיר את מצבו של החולה ולהגביר את פוטנציאל ההדבקה שלו את סביבתו. התפוצה המקבילה של שתי המחלות, שהסימפטומים שלהן דומים, תהווה אתגר למערכות המיון בקהילה ובבתי החולים, תעורר מתח וחרדה באוכלוסייה ובקרב עובדי הבריאות וגרוע מכל - תמתח את המערכת הרפואית הרבה מעבר לקצה היכולת שלה.
9 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בשיא הגל הראשון. ''מערכת הבריאות הורעבה''
מחלקת קורונה בשיא הגל הראשון. ''מערכת הבריאות הורעבה''
מחלקת קורונה בשיא הגל הראשון. ''מערכת הבריאות הורעבה''
(צילום: דנה קופל)
לצורך ההיערכות הנדרשת, הוכנו שני תרחישים: תרחיש מחמיר, המתבסס על תחלואת חורף שגרתית יחד עם תחלואת קורונה שנמצאת בשליטה חלקית; ותרחיש מקל, המבוסס על ההנחה שפעולות חריפות למיגור קורונה יפחיתו משמעותית את תחלואת החורף הרגילה, כפי שקרה באוסטרליה ובמדינות אחרות בחצי הכדור הדרומי. כדי לעמוד בתרחיש המקל, קובע צוות החשיבה, נידרש לסגור את בתי הספר והחנויות, לשמור על ריחוק חברתי, לסגור את השמיים לטיסות בינלאומיות ולוודא כי היקף המתחסנים נגד שפעת גדול במיוחד. הצעדים הללו הביאו לירידה של 60 עד 95 אחוז בתחלואת השפעת בעונת החורף הקודמת בדרום אמריקה.
על פי הערכות הצט"ם, שנחשפות כאן לראשונה, בין ספטמבר למרץ תקיף תחלואת הפלורונה במצטבר בין מיליון וחצי לשלושה מיליון וחצי בני אדם בישראל, תלוי בצעדי המניעה שיינקטו. חודשי התחלואה הגבוהה יהיו דצמבר עד פברואר, כשבחודש השיא, דצמבר, יגיע מספר המאושפזים בבתי החולים ל-10,000. בכל יום נתון בחודשי העומס יהיו באשפוז בין 2,000 ל-5,000 חולי פלורונה - כשליש ממספר המאושפזים הכללי. מספר המונשמים בחודש ינוע מ-1,200 ל-2,000, בהם כ-400 מונשמי קורונה, ועשרות אלפי מבוגרים וילדים הסובלים מתחלואה נשימתית ימלאו את חדרי המיון.
לפי התרחיש המחמיר, בחודש דצמבר יהיו 53 נפטרים ביום. בסך הכל, התמותה מקורונה בחורף 20’־21’ עלולה להגיע ל־1,584 איש (בתרחיש המקל) ועד ל־5,284 איש (בתרחיש המחמיר). איך הזהיר השבוע הנשיא הנבחר של ארה"ב, ג'ו ביידן? החורף הקרוב יהיה שחור מאוד.
עם יד על הלב, אנחנו ערוכים לחורף הזה?
"אנחנו ערוכים וממשיכים להיערך. הכל במסגרת היכולות והתקציבים שיש לנו".
המספרים האלו בלתי נתפסים. אפשר יהיה בכלל לטפל בכל כך הרבה חולים?
"עדיין לא ברור לנו מה יקרה כאן בחורף - אם נהיה כמו חצי הכדור הדרומי, שבגלל שמירה על כללי הזהירות של הקורונה הוריד מאוד את התחלואה בשפעת, או שנהיה שונים. כנראה נהיה איפשהו באמצע. ברגעי השיא של השפעת, בדצמבר-ינואר, יהיו הרבה אשפוזים. שמירה על כללי הקורונה תמנע גם את השפעת. אנחנו יודעים היום שבסביבות עשרה אחוזים של חולי קורונה חולים גם בשפעת. זו התחלואה הכפולה. גם כאן יש תרחיש מחמיר ותרחיש מקל. אנחנו נערכים כרגע לתרחיש המקל, שצופה שבריסון מהודק, מקדם ההדבקה, ה־R, יהיה בין 0.9 ל־1".
אולי אנחנו שוב מגזימים? באוסטרליה התמותה משפעת ירדה השנה ב-90 אחוז.
"כי הם ממושמעים ושומרים על ההנחיות. זה לא אנחנו. גם התנאים אצלנו שונים בהשוואה לשאר העולם: באירופה, למשל, אין צורך בקפסולות במערכת החינוך, כי יש שם 20 תלמידים בכיתה. אצלנו ממוצע התלמידים נע בין 27 ל־30".
כדי להיערך לאתגר הטיפולי העצום הזה, הקים לוי צוות משימה, שתפקידו לקבוע איך לטפל בבריאות שלנו בחורף הקרוב. אבל דוח של מבקר המדינה, שבחן את ההיערכות הזו עד תחילת ספטמבר ופורסם לפני שבועיים, קבע כי משרד הבריאות לא נערך כראוי למבצע חיסוני השפעת לחורף הקרוב. "בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשוניים - עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו", קבע המבקר.
אבל לוי מתעקש שבפועל זה יעבוד מצוין. "השלב הראשון בהיערכות לפלורונה עוסק במניעה", הוא אומר. "הוריתי לקנות חמישה מיליון חיסונים לשפעת. חיפשנו בכל העולם והגענו ל־4.3 מיליון מנות חיסון שקנינו במאמצים רבים, כולל בסיוע של משרד החוץ והמל"ל. עד היום הגיעו מיליון מנות, והשבוע אמורות להגיע עוד מיליון ו־600 אלף. אנחנו צופים שעד סוף נובמבר-אמצע דצמבר כל החיסונים יצטברו. מיניתי פרויקטור מיוחד לעניין חיסוני השפעת. צפינו ביקושים רבים ולכן נחסן לא רק בקופות, אלא גם במוקדים וגם ילדים בבתי הספר. נתגבר את המחסנים בסטודנטיות לסיעוד, בפרמדיקים ובחובשים. לקראת סוף נובמבר-תחילת דצמבר, תלוי בקצב הגעת החיסונים, נסיים את מבצע ההתחסנות".
אבל לא כל מי שרוצה להתחסן נגד שפעת זכאי לכך, וגם מי שהגדרתם כזכאים לא מצליחים תמיד למצוא תורים זמינים לחיסונים.
"בשלב זה לא כל מי שירצה יוכל להתחסן, אלא רק קבוצות שהגדרנו. אם נצליח לרכוש עוד ויישארו מספיק חיסונים, וזה יקרה להערכתנו כי לא מיצינו את כל המאמצים, נוכל לחסן את כל הפונים".
השלב הבא בהיערכות לחורף, טוען לוי, הוא חיזוק בתי החולים וקופות החולים לקראת גל החולים שצפוי להגיע. "נחזק אשפוז בית, רפואה מרחוק ואת המוקדים לרפואה דחופה, כדי שאנשים לא ירוצו לבתי חולים. במקביל הוספנו כוח אדם, מיטות וציוד הנשמה לחדרי המיון. הוספנו ציוד למעבדות וקבענו מה התרחיש גם בקהילה וגם בבתי החולים. חלק מהאנשים יטופלו בבית עם אמצעים מתאימים ובלי לנייד אותם לבית החולים".
בכמה חולים כאלה מדובר?
"בסדר גודל של עד 1,500 חולים שיטפלו בהם מרחוק".
זה לא הרבה, מול צפי של מיליוני חולים.
"זה משהו".
עד כמה אתה חושש מהחורף הזה?
"אני חושש ממנו משני טעמים. הראשון, שנתקשה לדעת מה עושים עם כל חולה ברמה הפרטנית. אבל החשש העיקרי הוא מה יקרה אם נעלה בתחלואת הקורונה הטהורה ויהיו פחות מחלקות פנימיות לטיפול בחולי נשימה ובקשישים. בבתי החולים בארץ יש 110 מחלקות פנימיות - בסך הכל 4,000 מיטות. זה לא מספיק. 40 אחוז מהמיטות הסטנו לקורונה. אם מחלקות הקורונה יהיו מלאות, יהיה לנו 40 אחוז פחות מקום במחלקות הרגילות. ודאי שאני חושש מזה".
מה תעשה עם הקשישים שיגיעו בהמוניהם, כמו בכל שנה, למחלקות סתומות?
"בגלל זה אני רוצה שאנשים יתחסנו לשפעת. אנחנו מחסנים כרגע בעיקר זקנים, חולים וצוותים של בתי האבות. בקרב הצוותים הרפואיים התחסנו בשנה כ-40 אחוז, והשנה אני מקווה ל-80 אחוז. אם הם יידבקו לא יהיו לי מטפלים".
שני אירועים דרמטיים התרחשו השבוע בתחום אחריותו של פרופ' לוי: הראשון היה ההתפטרות של המשנה שלו, פרופ' איתמר גרוטו, שמיצה את אירועי השנה האחרונה והיה האחרון לפרוש בסדרה של מנהלים בכירים במשרד הבריאות; במקביל הודיעה פייזר העולמית כי הניסויים הוכיחו יעילות גבוהה של החיסון הניסיוני לקורונה מתוצרתה. ראש הממשלה נתניהו בישר כי שוחח עם מנכ”ל פייזר אלברט בורלה, וסיכם אותו על אספקת מיליוני חיסונים לישראל.
"איתמר פנה אליי ביום ראשון בבוקר, ושוחח איתי על כך שהוא מעוניין לאחר שנים רבות של תרומה להפסיק את תפקידו. לקחת שנת שבתון וללכת לאקדמיה", אומר לוי. "שוחחנו על העניין, הבנתי אותו. הוא לא הולך כי הרגזנו אותו, כמו שכתבו. נהפוך הוא. זה מצער אותי מאוד. זה לא יקרה מחר, אנחנו נקבע את לוח הזמנים לתחילת השנה הבאה. בינתיים אנחנו מחפשים אנשים למלא את השורות".
9 צפייה בגלריה
פרופ' איתמר גרוטו. ''לא הולך כי הרגזנו אותו''
פרופ' איתמר גרוטו. ''לא הולך כי הרגזנו אותו''
פרופ' איתמר גרוטו. ''לא הולך כי הרגזנו אותו''
(צילום: אוראל כהן)
ההנהלה שלך שחוקה מחודשים של עבודה וקונפליקטים. איך שומרים על המורל?
“אנחנו שחוקים לא בגלל הירידה במורל אלא בגלל עייפות. כבר תשעה חודשים שאין לנו יום ולילה, לא שבת ולא חג. לא רואים את הבית והמשפחה. זה לא פשוט לאף אחד מאיתנו. רק הבוקר עשינו כנס מדהים של חברי הנהלה שנועד להפיק לקחים ולדבר עם אנשים, ובערב אנחנו עדיין בשיחות זום. אנחנו מעריכים ומחזקים אותם כמו בכל ארגון שעובד כרגע ללא הפסקה. זה קשה לכולנו".
נטען שגרוטו התעייף מהעימותים הבלתי פוסקים עם הפוליטיקאים.
"זה חלק מהשגרה שלנו. אנחנו מביאים את האג'נדה הבריאותית שלנו, וזו מונחת על שולחן הממשלה. יושבים שם שרים, שהם אנשים פוליטיים - שלכל אחד מהם יש את האג'נדה שלו ואת המשרד שהוא אחראי עליו - ומכאן מתחיל ויכוח שמערבב ומוהל את הזיקוק של הצעדים הרפואיים המקצועיים, לפעמים למורת רוחנו. זו דרך העולם בדמוקרטיה. לא שמחנו על ההחלטה לפתוח חנויות רחוב. אם נמשיך ככה, בחודש הבא נצטרך לסגור שוב".
עד היום, ישראל חתמה על שלושה הסכמים לרכישת חיסונים, שניים עם מודרנה וארקטורוס (שהחיסון שלה בשלבים התחלתיים) ועוד אחד עם מיזם של ארגון הבריאות העולמי. במקרה הטוב, זה אומר שיגיעו לישראל שניים עד ארבעה מיליון חיסונים, פחות מחצי מכלל האוכלוסייה. מהמעט שפורסם עד כה בתקשורת עולה כי ישראל שילמה 238 מיליון שקל למודרנה, עבור הזכות לרכוש חיסון שלא ברורים סיכוייו להגיע בכלל לשוק.
9 צפייה בגלריה
החיסון של פייזר. יעלה הון
החיסון של פייזר. יעלה הון
החיסון של פייזר. יעלה הון
(צילום: רויטרס)
"מדי מספר חודשים אנחנו מעריכים את שיטות החיסון של החברות השוות ואת הקצב שבו יהיה חיסון כדי לא להיות אחרונים בשרשרת המזון", אומר לוי. "ניהלנו ואנחנו עדיין מנהלים משאים ומתנים עם מספר חברות שמצויות בתהליכי מחקר, חלקם מתקדמים, ואני מקווה שאם הכל ילך כשורה נתחיל לראות את החיסונים לקראת הרבעון הראשון של 2021. כמו כן אנחנו מעורבים מקצועית בפיתוח החיסון של המכון הביולוגי, ומלווים אותו במטרה להמשיך את הניסוי שהתחילו השבוע. יש תקווה שהחיסון הזה יגיע לאוכלוסייה ברמה המסחרית איפשהו במהלך החציון השני של השנה הבאה".
כבר יצרתם קשר עם פייזר, שהחיסון שלה הוכח השבוע כיעיל ב-90 אחוז מהמחוסנים?
"אנחנו דנים מזה מספר חודשים עם כל החברות שנמצאות בחזית המרוץ לחיסון. תדע כל אם עברייה שאנחנו עושים הכל כדי שלא נהיה אחרונים בשרשרת המזון בתחום הזה. ברגע שיהיה חיסון יעיל, אזרחי המדינה יקבלו חיסון".
מה לגבי החיסון הסיני והרוסי? שם יש תקווה?
"חקרנו את הנושא הזה רבות, ואנחנו עומדים על כך שהחיסונים שנביא עברו את כל התהליכים של בטיחות ויעילות. לא משהו שהוא גחמה שרלטנית. אנחנו במגעים עם כל המפעלים במדינות האלה לקבל את הפרטים לגבי אופן הייצור כדי להחליט אם ראוי או לא ראוי לרכישה. עד כה סברנו שהדרך עדיין לא בשלה, אבל אנחנו עדיין בתהליך בדיקה”.
אפשר לבנות על החיסון הישראלי?
"אני מאמין שכן. אני לא רואה הבדל בינו לבין החברות האחרות שמפתחות חיסונים בשיטה דומה".
כשהמרוץ לחיסון יגיע לנקודת הסיום המוצלחת שלו, יהיו לנו חיסונים לקורונה?
"אם הניסויים של כל החברות שאנחנו בקשר איתן יהיו מוצלחים, ועושה רושם שכך יהיה, יהיו לנו חיסונים. אנחנו עובדים קשה כדי להבטיח חיסונים לכל האוכלוסייה. נעשים מאמצים דיפלומטיים מעניינים מאוד, כולל בהובלת ראש הממשלה, כדי להבטיח שנזכה למספר גדול של חיסונים".
כמה זה יעלה לנו?
"הון עתק".
כבר שמונה שנים שפרופ' לוי, לשעבר קצין רפואה ראשי וראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, נמצא במלחמה. מאז 2012 נלחם ברקטות מעזה, כמנהל בית החולים "ברזילי" באשקלון, ומאז יוני השנה כמנכ"ל המשרד שאחראי על המלחמה בקורונה. הוא החליף בתפקיד את משה בר סימן טוב, שניצל בחוכמה את ההפוגה הקצרה והאופורית שבין שני הגלים כדי לפרוש בשיא, ומאז אין לו יום אחד של שקט, בשדה הקרב של הקבינטים והזומים. "אם יש לי מזל, אני נופל למיטה ב-12 בלילה".
מה יותר קשה, המערכה הצבאית מול הטילים, או זו שמול הנגיף?
"עם הטילים ידענו להתמודד כי הכרנו את האויב. ידענו מה עומד מולנו. פה קם לנו אויב חדש. 'ברזילי' היה בית החולים הראשון בדרום שהקים מחלקת קורונה למורת רוחם של פרנסי העיר. הכל היה חדש ומרתיע. הייתה שאלה איך מנהיגים אנשים במצב כזה, איך נוסכים ביטחון בצוותים וגם בציבור, שימשיך לבוא לבית החולים כדי לקבל טיפול. היום אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי".
9 צפייה בגלריה
פרופ' חזי לוי וד"ר שרון אלרעי פרייס. לא יום ולא לילה
פרופ' חזי לוי וד"ר שרון אלרעי פרייס. לא יום ולא לילה
פרופ' חזי לוי וד"ר שרון אלרעי פרייס. לא יום ולא לילה
(צילום: יריב כץ)
איך עמדנו להערכתך באתגר הזה?
"מערכת הבריאות שלנו עושה הרבה כדי לדעת לתפקד במצבי חירום. האם נכנסנו מוכנים בהיבט ההיקפי? התשובה היא לא, וזה לקח שחייבים ללמוד אותו. מערכת הבריאות בישראל הורעבה, נקודה. אי-אפשר לטעון אחרת. היא הורעבה בכוח אדם, הורעבה בציוד, הורעבה בתשתיות מבישות. חולים שוכבים בבתי חולים שנראים כמו קסרקטינים צבאיים משנות ה-40.
"מעל כל במה אומרים 'נחזק את הרפואה הציבורית'. אבל האם אנחנו יכולים לתת רפואה ציבורית בכאלה מקומות, עם כאלה תורים, עם מיעוט טכנולוגיה ומכשירים, עם מיעוט כוח אדם? נכון, הוספנו עכשיו רופאים ואחיות. זה לא מספיק. אני מקווה שאחד הלקחים הגדולים של הקורונה - ואני לא נאיבי - יהיה לחזק את המערכת הזו. הרבה תלוי בכמה אנחנו, האנשים שעכשיו במשמרת, נצליח למנף את האירוע הזה.
"יש לנו תשעה מיליון תושבים, מהם 13-12 אחוז מעל גיל 65, עם תחלואה שלא ראינו כמותה בעבר, כי פעם אנשים שחלו במחלות האלה פשוט מתו. היום אנשים חולים במחלות ממאירות קשות, ונדרשים לתרופות כל כך יקרות, מותאמות אישית. אפשר להגיד לציבור שאין לנו? גם נושא המכשור לא מספיק. צריך סי-טי, אפילו שניים, בכל חדר מיון. תאי לחץ לטיפול בפגיעות גפיים, בסוכרת, בפגיעות מוח. אלה דברים שחייבים להיות במדינה מודרנית. אני יכול להגיד לחולה, 'חכה במתח כמה חודשים, עד שיהיה לנו תור בשבילך'? זו רפואה חומלת? זו רפואה ציבורית ראויה?"
מי מונע את הטיפול הראוי הזה, האוצר?
"האוצר לא אדיש. חלק מהדברים הם נותנים לנו, אבל זה לא מספיק. לא ייתכן שהמדינה תאלץ את מנהלי בתי החולים להפנות חלק מהתרומות שהם מקבלים לרכישת ציוד רפואי. לא מדובר בגחמות. מכשיר סי-טי נורמלי עולה לפחות מיליון דולר, שלא לדבר על מכשיר אם-אר-איי מתקדם שעולה כמה מיליונים. אנחנו עדיין מתקשים לנהל איתם דיאלוג לטווח ארוך, ועסוקים בעיקר בכיבוי שריפות. אני צריך כסף לבנות מחלקות. לשפר טכנולוגיה. לא ייתכן שבמדינת ישראל יש במקרה הטוב שתי מיטות לאלף נפש - בדרום 1.2 - כשבמדינות ה-OECD יש חמש מיטות. אנחנו צריכים רפואה ציבורית הרבה יותר אוהבת, נגישה ומודרנית. זה מה שמערכת הבריאות חייבת לעם. ואי-אפשר לממש את כל הדברים האלה בלי תשומות".
המציאות העגומה הזו, אומר לוי, טפחה על פנינו במלוא כוחה בקורונה. "לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. הגענו לתל השומר לראות את העבודה המדהימה שעשו לקראת החולים הראשונים שחזרו מיפן (מספינת הקרוזים "הדיאמונד פרינסס" - ש"ר). חזרנו והתחלנו לבנות כל אחד במוסד שלו. היה הרבה רכש של ציוד, הכנו תוכנית והסבנו מחלקות לטפל בקורונה. ההתגייסות של כולם, כולל החשמלאים והבנאים, הייתה מרגשת מאין כמותה. ועדיין, היה חסר לנו כוח אדם וציוד. עכשיו הוספנו 600 רופאים ו-2,000 אחיות שסיימו בתי ספר לסיעוד. מערכת הבריאות מעולם לא קיבלה תוספת כזו בבת אחת".
לאחרונה הקים לוי צוות מומחים בראשותו של פרופ' ירון ניב, שיעבור בכל בתי החולים ויתחקר את איכות הטיפול בחולי הקורונה. זאת, בין השאר, על רקע טענות לטיפול רשלני על ידי אנשי צוות שאינם מיומנים דיים לטיפול בחולים קשים בחלק מהמחלקות. היו מי שטענו שזה לא הזמן להקים ועדה כזו. לוי חולק עליהם. "אני רוצה להתחיל את הפקת הלקחים מהמשבר הזה. לא הפקנו לקחים מהגל הראשון. אי-אפשר לחכות עם זה. אני רוצה לוודא שאנחנו עומדים בסטנדרטים העולמיים".
אפשר לתחקר מלחמה תוך כדי הקרבות?
"אני חושב שכן. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה. מבקרים אותנו, אולי בצדק, על דרך קבלת ההחלטות בגל הראשון. טוענים שלא נכון שהצבא נכנס כל כך מאוחר. כשאני הגעתי למשרד הבריאות, דבר ראשון אמרתי 'צריך להכניס גוף אופרטיבי', כי אנחנו לא יודעים לעשות את זה. פרופ' סיגל סדצקי, שיש לי הרבה כבוד למה שעשתה, לא הייתה גוף כזה. גם לא בר סימן טוב. היה צריך גוף שיהיה בשטח ויעשה את האופרציה כמו במלחמה. הכנסנו את הצבא כמה שיותר מוקדם. בהתחלה לא אהבו את זה. אמרו לי, 'אתה חושב כמו איש צבא'. זה נכון. אני איש צבא ואני לוקח משם הרבה דברים בחיי".
האם אתה כבר יודע לומר איפה טעינו?
"כן. לא פעלנו מספיק מהר בכל הנושא של בניית הכוח לתחקור וקטיעת שרשראות ההדבקה. ואת זה אני אומר בלי לפגוע בעבודה המסורה של אחיות בריאות הציבור, שעשו מעל ומעבר ליכולותיהן. גם בקהילה העומס שהטלנו על הקופות היה גדול מדי. בשיא התחלואה, הן טיפלו ב-60 עד 70 אלף חולים. עכשיו הורדנו מהן, בכך שקיצרנו את ימי הבידוד והגבלנו את המעקב לאוכלוסיות בסיכון".
ומה לגבי חיסון עדר?
"למדנו מהסקר הסרולוגי שאנחנו לא קרובים לחיסון עדר. האם החברה שלנו יכולה לספוג כל כך הרבה מתים וחולים כמו בשוודיה? אני סבור שלא".
9 צפייה בגלריה
''עיקר החשש מהמוטציה החדשה הוא מפגיעה בפיתוח החיסונים''
''עיקר החשש מהמוטציה החדשה הוא מפגיעה בפיתוח החיסונים''
''עיקר החשש מהמוטציה החדשה הוא מפגיעה בפיתוח החיסונים''
(צילום: Shutterstock)
מה לגבי המוטציה החדשה שהתגלתה בחורפנים בדנמרק?
“היא כנראה לא תשפיע על המהלך הקליני של המחלה. ייתכן שהיא גם לא תפגע ביעילות התרופות שמשמשות לטיפול במחלה. עיקר החשש הוא מפגיעה בפיתוח החיסונים. זה בבדיקה. איתרנו מיד שלוש נשים שחזרו מדנמרק והיו חיוביות ולקחנו מהן בדיקות חוזרות שנשלחו לריצוף גנטי. עוד אין תשובה האם מדובר בנגיף שעבר מוטציה או ברגיל. זה לוקח זמן. איתרנו עוד ישראלים שחזרו מדנמרק. האדמנו את דנמרק כדי שכל מי שחוזר משם ייכנס לבידוד".
"ידיעות אחרונות" חשף שמשרד הבריאות שוקל להמליץ על חוק חיסון חובה לקורונה. יש באמת סיכוי שהמדינה תחייב את אזרחיה להתחסן?
"כרגע אנחנו מטפלים באנשים מכוח חוק זכויות החולה, שאומר שאדם יכול לקבל טיפול רק אם הוא מסכים לו מדעת. אם הוא בר-שיפוט אנחנו מכבדים את האוטונומיה שלו על גופו. ולכן אנחנו לא יכולים להכריח אף אחד להתחסן. כמובן שהייתי רוצה למצוא דרך להבטיח שאנשים יקבלו חיסונים נגד מחלות קשות, לא רק קורונה, אבל בינתיים אין דרך כזו. אנחנו משוחחים עם אנשי משפט כדי לבדוק אפשרות כזו. נראה לי שזה לא יעבוד. אני לא מאמין שמישהו יבטל את החוק הזה למען הקורונה. באופן אישי, הייתי רוצה לראות אנשים מתחסנים לקורונה לא רק בגלל התחלואה אלא גם בגלל העניין הכלכלי, אבל אני מאמין בהשגת המטרה הזו בהסברה ולא בכפייה".
במה שהפך כבר לחלק הכרחי מדרישות התפקיד, לוי מצא את עצמו בלב שדה הקרב הבוער של יחסי חילונים-חרדים בתקופת הקורונה. זה קרה כשתקף ברדיו את דבריו של הרבי מוויז'ניץ, שקרא להוקיע את המלשינים על אירועים המוניים, תפילות בבתי כנסת או לימוד בתלמודי תורה.
"זו קריאה שראויה להוקעה וראויה לאכיפה. אני לא מקבל את זה", אמר לוי. "יש כללים שכל החברה הישראלית צריכה לאחוז בהם כדי לחיות במידה שפויה עם פחות תחלואה. הקורונה לא מבדילה בין ויז'ניץ לבין קדוש במג'דל-שמס".
התגובות הקשות של המגזר לא איחרו לבוא, ומי שהוביל אותן היה ח"כ יעקב ליצמן, האיש שעמד עד לאחרונה בראש המשרד שלוי מנהל. "הדברים שנאמרו בידי פרופ' חזי לוי נגד דברי האדמו"ר מוויז'ניץ ראויים לגינוי", זעם ליצמן. "אף פקיד ממשלתי ולו הבכיר ביותר לא יכול להתערב בהוראת קודש של אדמו"ר מוערך, מנהיג נערץ בישראל".
9 צפייה בגלריה
יעקב ליצמן. ''אתקשר אליו כי אני מאוד מכבד אותו''
יעקב ליצמן. ''אתקשר אליו כי אני מאוד מכבד אותו''
יעקב ליצמן. ''אתקשר אליו כי אני מאוד מכבד אותו''
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אבל לוי, אדם זהיר ומתון בדרך כלל, דווקא לא הזדרז להתקפל. "אין לי שום כוונות להתנצל", הוא אומר. "אין לי מאומה נגד הדת והחרדים, אבל אני לא מקבל דבר כזה מאיש מכובד, מוביל דעה ומנהיג, שבעת התחלואה הזו אומר לאנשים לנהוג אחרת ממה שלדעתי מתבקש. לא השמצתי אותו ולא פגעתי בכבודו. אמרתי את מה שהייתי אומר לכל אדם אחר בנסיבות האלה: בואו תשתפו פעולה. תתנהגו על פי מה שמבקשים מכם, כי אחרת זה לא יעשה טוב למדינה כולה ולכם. אתם חיים בשכונות צפופות. אתם נמצאים עם אנשים מבוגרים וילדים, ואני מצפה ממנהיגי דעה שיובילו להתנהגות אחראית. אני לא חושב שיש לי מה להתנצל. לא כאזרח ולא כמנכ"ל משרד הבריאות".
עדיין, ליצמן היה מאוד לא מרוצה.
"אני אתקשר אליו, כי אני מאוד מכבד אותו".
זו לא הפעם הראשונה שהחרדים מקשים על ההתמודדות עם הקורונה. בחודשים מסוימים הם היו מנוע ההדבקה הראשי במדינה.
"זו אוכלוסייה שחיה בתנאים לא פשוטים, ולא תמיד אנחנו מבינים את החשיבות של הערכים שלה. אבל מעבר להשפעה של החרדים על כלל האוכלוסייה בהיבט של מגמות תחלואה, הם צריכים להתנהג נכון על מנת לשמור על הבריאות שלהם. כשאנחנו אומרים שאין לימודים, אנחנו מתכוונים שאין לימודים. לכולם. עם כל ההבנה שלי לאורח החיים הזה, מה שראינו לפעמים בטישים ובכל מיני פעילויות אחרות הוא בעייתי".
האם הטיפול בחרדים שונה מהטיפול בערבים?
"ככלל במדיניות? לא. האם הוא שונה בסוף? כן. פתיחת תלמודי התורה היא דוגמה אחת".
יש טענה שלפיה הירידה בתחלואה ביישובים החרדיים נובעת גם בגלל צלילה חדה במספר הבדיקות, ושהם שולחים אנשים בריאים להיבדק.
"מספר הנבדקים שם לא גבוה, אבל אני רוצה להאמין שהם שולחים להיבדק אנשים שראוי שייבדקו".
גם יואב גלנט עושה לכם חיים קשים.
"השר גלנט מופקד על החינוך ורוצה בכל מאודו לפתוח את מערכת החינוך. אנחנו מבינים ומזדהים עם הצורך להחזיר את התלמידים לבתי הספר, אבל צריך להבין שפתיחת הלימודים בהחלט יכולה להביא לעלייה בתחלואה".
האם יש סיכוי שחלק מהתלמידים בכלל לא יחזרו לבתי הספר השנה?
"התוכנית שלנו היא לפתוח את מוסדות החינוך בהדרגה. זה תלוי כמובן בתחלואה ובקצב ההדבקה. אם לא ננהג בזהירות, ייתכן שלא נוכל להגיע להוראה פרונטלית בכל השלבים האלה ונצטרך להאט מאוד את הקצב. האם נעצור אותם השנה לחלוטין - קשה לי לומר".
את הקריירה הרפואית שלו התחיל לוי כעתודאי. רגע לפני תחילת הלימודים פרצה מלחמת יום כיפור, והוא גויס לקורס חובשים מזורז ומשם נשלח לחזית בסיני. את העימות הצבאי הבא חווה במלחמת לבנון הראשונה כרופא גדודי, ובהמשך כרופא חטיבתי בצידון ובנבטיה. במאי 2000, כשיצא צה"ל מלבנון, היה מפקד הרפואה של פיקוד צפון.
כסגן קצין רפואה ראשי לוי טיפל בשני אירועים קשים: באסון השריפה בוואדי סלוקי בדרום לבנון שבו נהרגו חמישה לוחמי גולני, ובאסון השייטת, שבו נהרגו 11 מלוחמי היחידה בלבנון. "את הרופאים שהיו בקרב הזה אני שיבצתי, כולל את הרופא הדרוזי ד"ר מאהר דגש, שנהרג בחילוץ. כשהגיעו הגופות הייתי צריך לזהות אותן, זה היה מחזה שלא אשכח לעולם".
9 צפייה בגלריה
בר סימן טוב. ''קל להיות אלוהים כשאין ממשלה''
בר סימן טוב. ''קל להיות אלוהים כשאין ממשלה''
בר סימן טוב. ''קל להיות אלוהים כשאין ממשלה''
(צילום: אוראל כהן)
לוי גם לא ישכח את מלאכת הזיהוי של הרוגי השב"ס באסון הכרמל, שבה היה מעורב כראש מנהל רפואה במשרד הבריאות. "שלושה ימים לא יצאנו מהמכון הפתולוגי, עד שהצלחנו לזהות את כולם. המראות האלה לא עוזבים אותי. הייתי מצפה שכרופא ותיק אתחשל מתישהו. להד"ם. אין דבר כזה".
היית במלחמת יום כיפור. אתה מתחבר להשוואה בין המחדל ההוא למחדלי הטיפול בקורונה?
"הטענות לגבי יום כיפור מדברות על כך שנרדמנו בשמירה. חלק מזה אולי בגלל עודף ביטחון ויהירות, חוסר תשומת לב לסימני אזהרה, שיכרון כוח. אני לא רואה את זה בקורונה. התרגש עלינו משבר עולמי ענק, שלא היה כמותו מאז השפעת הספרדית. לא זיהיתי שום יהירות או זחיחות בהתמודדות עם המשבר הזה. הייתה הרבה מחשבה לפני שננקטו צעדים. חלקם לא עזרו. ייתכן שלא פעלנו טוב. זה לגיטימי, צריך ללמוד. אבל אנחנו נלחמים במצב נוראי".
למה, בעצם, היינו צריכים פרויקטור קורונה?
"מכיוון שכל אחד מהנושאים שאנחנו עוסקים בהם היום, מקורונה ועד שפעת, מצריך עבודה של 24/7. אדם אחד לא יכול לטפל בכולם".
ובכל זאת, היה לך קשה כשגמזו מונה. למה?
"כי זה לא פשוט להיות מנכ"ל משרד הבריאות אחרי בר סימן טוב שהיה אלוהים, וזה היה נורא קל להיות אלוהים כשלא היו ממשלה וכנסת ושלושה אנשים ניהלו את המחלה. הוא עשה עבודה נהדרת. פירגנתי לו כשעוד לא חלמתי על משרד הבריאות. ובכל זאת, גם אני הגעתי עם ניסיון קל. ופתאום הביאו גם פרויקטור. אנשים לא הבינו את זה. בשבוע השני שלי בתפקיד הקמתי פורום יועצים, שבו היו גם אנשים שדיברו נגדנו, כמו חגי לוין וזאב רוטשטיין, כי חשבתי שצריך להתייעץ עם כמה שיותר מומחים. בסוף אמרו שזה קבינט יועצים שגמזו המציא. סבבה. אומר את זה בצורה פשוטה: האירוע הזה הרבה יותר גדול מכולנו מכדי שנתחיל עם גחמות אישיות. בלעתי את הרוק. אני מניח שעוד אבלע לא מעט בהמשך".
9 צפייה בגלריה
פרופ' רוני גמזו. חרוץ ועשה בזריזות את מה שהוא יודע לעשות
פרופ' רוני גמזו. חרוץ ועשה בזריזות את מה שהוא יודע לעשות
פרופ' רוני גמזו. חרוץ ועשה בזריזות את מה שהוא יודע לעשות
(צילום: יאיר שגיא)
איך אתה מסכם את תרומתו של גמזו?
"רוני בנה הרבה דברים. הוא מאוד חרוץ, ועשה בזריזות את מה שהוא יודע לעשות, בדרך שבה הוא מאמין. הוא הקים את התשתית יחד עם פיקוד העורף. מקבלי ההחלטות היו יותר כשירים לקבל את ההחלטה הזו. נצטרך להמשיך אותה עם נחמן אש, שאני מאוד סומך עליו".
ובתוך הכאוס הפוליטי והרפואי היה ללוי גם ערב אחד של נחת, כשחגג ביום שישי לפני שבועיים את יום הולדתו ה-65 עם המשפחה. "אחד הדברים הקשים לי ביותר בתפקיד הזה ובכלל בקורונה זה העובדה שאני לא רואה את נכדותיי הקטנות", הוא אומר. "נכדה אחת בכלל לא פגשתי, כי היא נולדה פגית ממש לפני הסגר, וכשהיא השתחררה מבית החולים הייתי בבידוד, ואז כבר נכנסנו לסגר. ביום ההולדת שלי ראיתי אותה בסך הכל בפעם השנייה. את הבכורה, שהיא בת שנה וחודשיים, ראיתי הולכת בפעם הראשונה בווידיאו.
"חגגתי בצורה הכי כיפית שיכולה להיות, אחרי יום רצוף שיחות זום ופגישות מהבוקר. הגיעו שלושת בניי עם שלוש כלותיי ושתי הנכדות. היינו עשרה אנשים, בדיוק לפי ההנחיות. הם בישלו עבורי ארוחה יחד ועשו מעין טברנה. זו הייתה נחמה פורתא".