20 שנה למותה של קירסטי מקול: אולי לא כוכבת - אבל איזו זמרת!
היא לא הייתה פרפורמרית דגולה, אבל היה לה קול מרשים ומובהק, ואחרי שנהרגה בתאונה במקסיקו נהפכה לאייקון. לאחרונה יצא בארץ ביצוע מעולה לאחד מלהיטיה
בשבוע שעבר צוין יום השנה ה-40 לרצח ג'ון לנון, וביום שישי הקרוב, 18 בדצמבר, יציינו חובבי מוזיקה בכל העולם תאריך עצוב נוסף – יום השנה ה-20 למותה של הזמרת הבריטית קירסטי מקול בתאונה מחרידה שמעסיקה את מקורביה ואת אוהביה עד היום. ברור שמקול לא הייתה משפיעה וידועה כמו לנון, אבל היא הייתה אהובה מאוד בחייה, ואחרי מותה נעשתה אייקון של תמימות תקופתית וייצגה בצורה נאמנה את שנות ה-80, על הגיוון הנפלא והיצירתיות שאפיינו אותן. הקליפים שלה מציגים היטב את אופנות התקופה, את הזרמים המוזיקליים של אז ואת שיתופי הפעולה הרבים שהיו למקול עם רבים מהשמות הגדולים של אותם ימים.
חברינו דנה קסלר וישיב כהן, עמיתים ומוזיקאים, שחולקים איתנו אהבה לפופ הבריטי לדורותיו, הם בעינינו שגריריה הטובים ביותר של קירסטי מקול בישראל ומומחים גדולים למורשתה. ישיב אף הגדיל לעשות לאחרונה, כשהקליט עם להקתו, מונק, ביצוע מפעים ללהיט הראשון של הזמרת המנוחה, שנכתב עוד בהיותה נערה – "They Don't Know". השיר זכה לפרסום בביצוע של טרייסי אולמן, אבל לטעמנו, הגרסה של מונק עולה עליו:
דנה סיפרה לנו שהיא נדלקה על הזמרת באמצע שנות ה-80, כילדה. מקול, היא זוכרת, הייתה שונה ממה ששמעו בפופ הבריטי של אז, וגם לא ייצגה אף אחד מהזרמים המוזיקליים ששלטו באותן שנים: גל חדש, גותי, אלקטרו-פופ, ניאו-רומנטיקה וכו'. ישיב, שנחשף למקול מאוחר יותר, למד להעריך את כתיבת השירים המצטיינת שאפיינה אותה, ואת הטקסטים השנונים אבל הפשוטים לכאורה. דנה מסבירה שלמקול לא היו איכויות של כוכבת, והיא גם לא הייתה פרפורמרית דגולה, אבל היה לה קול מרשים ומובהק, כזה שחודר ללב, והיא הייתה נגישה, כמו בת השכנים, הילדה מהדלת ממול, אישה רגילה למראה שקל להזדהות איתה. ואכן, באנגליה, ומאוחר יותר גם בשאר העולם, היא הייתה יותר אהובה ממצליחה ועשתה דרך ארוכה ולא פשוטה כדי לזכות באהבה הזו.
היא נולדה ב-1959 בקרוידון, פרבר של לונדון, לרקדנית בלט ולזמר פולק שלא שהה הרבה בבית ונפרד מהמשפחה בשלב מוקדם. מקול, לפי קרוביה, הייתה ילדה מחוננת שיכולה הייתה לעשות ככל העולה על רוחה, וכמו רבים מבני גילה בסוף שנות ה-70, בחרה להתחיל בלהקת פאנק. חברת התקליטים סטיף, שבה היו חתומים איאן דיורי, אלביס קוסטלו וניק לואו, הסתייגה מהלהקה שבמסגרתה פעלה מקול, אבל רצתה את הזמרת עצמה, שהשתלבה היטב באווירת הפיפטיז הקשוחה והרוקנרול-רטרו שאפיינו את החברה. האמנים שפעלו במסגרת סטיף הושפעו מרוק של פאבים וכתבו טקסטים שנונים וחצופים. מקול אמנם כתבה ושרה שירי אהבה, אבל היו בה גם שנינות וחוצפה, ואלה באו לידי ביטוי בשירים בעלי מודעות נשית שנכתבו ובוצעו בסגנון שלפי הזוג קסלר-כהן הזכיר מאוד את להקות הנשים של תחילת שנות ה-60, ובעיקר את השנגרי לאס. ב-1985 היא הקליטה ביצוע נהדר לשיר המחאה של בילי בראג "ניו אינגלנד", ובמהלך השנים הרבתה לשיר אותו איתו:
ההצלחה הייתה מרשימה, אבל סטיף פשטה את הרגל, ומקול נשארה ללא חוזה וחברה תומכת. באותן שנים היא התאהבה במפיק העל סטיב ליליווייט (יו-2, סימפל מיינדס ועוד), נישאה לו בטקס גרנדיוזי וקיבלה בזכותו הרבה עבודה: היא השתתפה בהפקות שלו, עשתה קולות רקע באלבומים שבהם הוא היה מעורב, וחברה למוזיקאים שונים, בהם ג'וני מאר מהסמית'ס והלהקות וונדר סטאף, טוקינג הדס ושריקבק. חלק משיתופי הפעולה כללו הופעות שלה בקליפים, מה שתרם לפרסום שלה, אבל פריצת הדרך האמיתית הגיעה כשהקליטה את שיר חג המולד "Fairytale of New York", ב-1987. השיר נכתב על ידי להקת הפוגס האירית, והתפקיד הנשי בו יועד לבסיסטית של ההרכב, קיית' או'ריורדן, אלא שזו "נחטפה" מהלהקה על ידי אלביס קוסטלו – וגם נישאה לו – והתפקיד נמסר למקול, שעשתה מהשיר להיט צוהל, גועש ומרקיד:
זו הייתה נקודת המפנה בקריירה שלה. מקול החלה להקליט ולהופיע הרבה והתארחה לעיתים קרובות בתוכניות טלוויזיה בבריטניה, כולל בתוכנית המוזיקה הנפלאה של ג'ולס הולנד "יותר מאוחר" ובתוכנית המערכונים הגאונית "פרנץ' וסונדרס". היא גם המשיכה לעבוד עם ג'וני מאר והקליטה ביצוע יפהפה לשיר "Days" של הקינקס:
אלא שמבחינה מסחרית ההצלחה הייתה צנועה. חברות התקליטים התקשו לשווק אותה: היא לא הייתה נועזת מספיק, לא הייתה אופנתית מספיק, הפרסונה שלה לא שידרה כוכבות. היא הייתה בעיקר מוזיקאית וזמרת מצוינת, ובשנות ה-90 זה כבר לא הספיק. בעקבות גירושיה מליליווייט התקשתה להשיג חוזה הקלטות, מה שגרם להפסקת פעילותה ולהיעלמותה מהסצנה המוזיקלית. לקראת סוף שנות ה-90 נראה היה שהיא חוזרת לעניינים בעזרת סגנון חדש שהושפע ממוזיקה קובנית, אהבה חדשה ותדמית זוהרת – ואז קרתה התאונה המחרידה.
בדצמבר 2000 יצאה מקול עם שני בניה ובן זוגה החדש ג'יימס נייט לחופשה באי המקסיקני קוזמל. ב-18 בחודש הם יצאו לשחות ולצלול בים בהשגחת מדריך מקומי. לאזור הזה לא היו אמורות להיכנס סירות מנוע, אבל סירה כזו התקרבה לעברם במהירות. מקול הצליחה להגן על ילדיה מהסירה ולהציל אותם, ואילו היא נפגעה ונהרגה במקום. סביב המוות הנוראי הזה התחולל מאבק ממושך בין משפחתה של מקול לבין בעל הסירה, שהוא איל הון מקסיקני רב-השפעה. הוקמה קרן למען המשפחה, ואמה הקשישה של הזמרת, ג'יין, נגררה שוב ושוב לקוזמל רק כדי להתאכזב פעם אחר פעם מהתעלמות השלטונות המקומיים ומהתנכרותו של הטייקון האטום. הקרבות המשפטיים והציבוריים הונצחו בסרט תיעודי של הבי.בי.סי, "מי הרג את קירסטי מקול?" (מופיע בראש הכתבה): האם הקשישה נראית בו נשברת מול המצלמות, ושאר בני המשפחה, כולל בניה של מקול, בעלה לשעבר והחבר האחרון מביעים תסכול מההתנהלות הבלתי מכובדת של ממשלת מקסיקו בפרשה. יש בסרט עוד רגע נוגע ללב, שבו אמה של מקול נפגשת עם מדריך הצלילה שליווה את בתה ביומה האחרון, והשניים מתייפחים יחד, זה על כתפיה של זו.
מאז מותה של מקול לובשת האהבה אליה צורות רבות: מועדוני מעריצים וקבוצות פייסבוק מנציחים את דמותה, בלונדון יש ספסל לזכרה, ומדי שנה עורכים מעריציה אירוע לזכרה, שנקרא "קירסטיפסט" (השנה הוא נערך בזום). סביב השיר "Fairytale of New York" פרצו בשנים האחרונות ויכוחים שונים בעקבות סירוב הבי.בי.סי לשדר אותו בנימוק שהוא כולל ביטויי סלנג שפוגעים בקהילה הלהט"בית. הסירוב נתקל במחאות רבות – גם מצד אמה של מקול – ולא שרד. השנה זכה השיר לביצוע מחודש של ג'ון בון ג'ובי, שהחליט לשנות ולעדן את המילים וחטף ביקורות קשות על כך. "הביצוע הזה כל כך נורא, שהוא מקביל לרצח של ג'ון לנון", כתב השבוע טוקבקיסט ב"אייריש טיימס". הכותב הגזים, כמובן, אבל אין ספק שהגרסה של מקול הרבה יותר מוצלחת. מי שרוצה לדעת עוד על הזמרת הבריטית המנוחה, מוזמן להתחבר להרצאת זום שתקיים לזכרה דנה קסלר ביום חמישי הקרוב (17.12).
הביטלס חיממו אותו, האסונות חיסלו אותו. הקליקו על התמונה:
