בתחילת ינואר הבינו בעיריית טבריה שהם נמצאים במשבר. נתוני התחלואה הרקיעו שחקים, מספר חולי הקורונה המאומתים חצה את רף ה־300, והעיר שמשקיפה על הכנרת נצבעה כולה באדום. נתונים שאספה העירייה הצביעו על מקור ההדבקה העיקרי: מערכת החינוך. כ־40 אחוז מהחולים בטבריה היו תלמידים.
באותם ימים נערכו בקבינט הקורונה ובממשלה דיונים סוערים בנוגע להחמרת תקנות הסגר השלישי, שלא הצליח למתן את עקומת התחלואה. ההכרעה הייתה שמערכת החינוך כולה תעבור ללמידה מרחוק החל מיום שישי, 8 בינואר. לאנשי מינהל החינוך בעיריית טבריה היה ברור שאין סיבה להמתין עד אז. הם הגיעו למסקנה שאם בתי הספר בעיר הם הבעיה – הם יהיו גם הפתרון.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כבר ביום ראשון באותו שבוע פנה מינהל החינוך בטבריה למשרד החינוך, בבקשה לקבל אישור להשבית מיידית את כל מערכת החינוך המקומית. בכיתות ה’־י”ב בעיר אמנם כבר למדו מרחוק בגלל תקנות מודל הרמזור, אבל במינהל התחננו שגם תלמידי הכיתות הנמוכות והגנים יעברו ללמוד מהבית בהקדם. המטרה הייתה לקטוע את שרשרת ההדבקה, ויפה שעה אחת קודם. “הדרישה הייתה לסגור את כל מערכת החינוך בעיר, כבר עכשיו”, אומר גורם בוועד ההורים העירוני, המעורה היטב בפרטים.
ומה קרה?
“התפתחה מלחמת עולם”.
6 צפייה בגלריה
''הטריף את המערכת''. יואב גלנט
''הטריף את המערכת''. יואב גלנט
''הטריף את המערכת''. יואב גלנט
(צילום: עמית שאבי)
במשרד החינוך לא היו מוכנים להקשיב. בשיחות קולניות שניהלה מנהלת המחוז מטעם המשרד עם אנשי המינהל, היא הבהירה היטב שהדרישה להמשיך ולפתוח את בתי הספר מגיעה כל הדרך מלמעלה, גם אם בקרבת גלנט טוענים שהשר בכלל לא היה מודע לסיפור הטבריאני. “היא חזרה על זה שוב ושוב”, אומר הגורם מוועד ההורים. “’השר רוצה, השר דורש’. ענו לה שהשר התבלבל. המורים אמנם שייכים למשרד החינוך, אבל התושבים שייכים לעירייה, ומצב התחלואה מאיים על בריאותם. אבל הייתה התעקשות מטורפת להשאיר את בתי הספר פתוחים”.
למה?
“כי גלנט הטריף את המערכת, שיגע את מנהלי המחוזות שלא סוגרים בתי ספר. כאילו זה מלחמה שאסור לאבד בה אף שעל. כאילו אנחנו בקרב על רמת הגולן במלחמת יום כיפור. זה חוסר אחריות מצד שר החינוך. אנחנו יודעים שנכנסים לסגר מלא עוד כמה ימים, אז למה אתה מתעקש לא לסגור? בגלל יוקרה אישית? מה שקרה זה שבתי הספר המשיכו לפעול והתחלואה צמחה. היה לעירייה קרב ענק והיא הפסידה”.
בעיריית טבריה אולי הפסידו, אבל לא נכנעו בלי קרב. ביום שלישי, שלושה ימים לפני ההשבתה המלאה של מערכת החינוך בכל הארץ, פירסמה העירייה הודעה חריגה בדף הפייסבוק שלה: “אנו קוראים להורי בתי הספר היסודי לעשות מאמץ למצוא סידור לימים הקרובים, ולא לשלוח את הילדים לבתי הספר למרות שהם פתוחים, על מנת שרמת התחלואה במערכת החינוך לא תעלה עוד יותר. עלינו לנקוט משנה זהירות לטובת הילדים וכלל האוכלוסייה. יחד נעבור גם את התקופה הזו בצורה בטוחה ובריאה”.
“העירייה ממש עשתה קמפיין כדי שהורים לא ישלחו את הילדים לבית הספר”, אומר הגורם. “זה היה מצב מטורף”. כמה שבועות אחר כך, בתחילת פברואר, התקבלה בטבריה תמונת מראה. הידוק הסגר נתן את אותותיו ומצב התחלואה ירד. העיר התבססה על גבול הקו הכתום, זה שמאפשר פתיחה חלקית של מערכת החינוך מיד עם היציאה מהסגר. “הנתונים היו על הקשקש”, אומר הגורם. “אז ביקשו כבר ביום שלישי בצהריים אישור ממשרד החינוך לקבל החרגה שתאפשר את פתיחת בתי הספר ביום ראשון, יחד עם יתר המדינה”.
במשרד החינוך התמהמהו כרגיל, ורק ביום חמישי, בשעה 13:30, שוגרה משם הודעה שבקשת העירייה, שוב, לא התקבלה. אין אישור לפתוח את מערכת החינוך. במינהל החינוך פיזרו את העובדים הביתה. “כבר הוציאו הודעה להורים שאין בית ספר בשבוע הבא”, אומר אחד מתושבי העיר. שעתיים אחר כך, צילצל הטלפון שוב. על הקו הייתה מפקחת המחוז. היא הודיעה שההחלטה התהפכה ושבכל זאת יש אישור לפתוח, כבר ביום ראשון.
במינהל החינוך קראו לכל העובדים לחזור מיד למשרד. “הם עבדו בקצב מטורף, גם בשישי ובמוצאי שבת”, אומר הגורם מוועד ההורים. “אבל בגלל חוסר הזמן, מערכת החינוך נפתחה רק חלקית. למשל לא הספיקו לסדר את ההסעות למוסדות החינוך ואת מערכת ההזנה, שרלוונטיות בעיקר לשכונות המצוקה. גם חלק מהסייעות לא חזרו בזמן והגנים עבדו במחסור של כוח אדם. ברדק”.
כל הורה ותלמיד במערכת החינוך מכירים מקרוב את תחושת הברדק הזו, גם אם הם לא גרים בטבריה. שורה של גורמי חינוך ואנשי מקצוע ששוחחו עם איתנו מציירים תמונה שמבוססת על שתי מגמות כמעט הפוכות. בתוך המשרד, גלנט מתנהל כמו מפקד צבאי – חשדן, נחרץ, ריכוזי וכוחני – אבל בלי הניסיון וההבנה. רבים מתארים משרד שמתנהל בחוסר מקצועיות, תוך התעלמות מדרגי השטח ואנשי המקצוע. מנגד, מרגע שהוא יוצא מגבולות המשרד ומנסה להשתלב בקבלת ההחלטות, נדמה שהמפקד הדגול מתקשה לכבוש עמדות. במקום, הוא הופך שוב ושוב לשק חבטות: של משרד הבריאות, מול הארגונים המקצועיים, מול יתר הממשלה – אף אחד לא סופר את שר החינוך, שסופג עוד ועוד מפלות, עד שכמעט הפסיק לנסות. בעידן של משבר חינוכי חמור בחסות מגפת הקורונה, מדובר בשילוב מסוכן.
“בראיון שהעניק לא מזמן ל’ידיעות אחרונות’, גלנט נתן לעצמו את הציון 90”, מסכם את העניין בכיר במערכת החינוך, כזה שמבין דבר או שניים בחלוקת ציונים. “אני אומר לכם – בהערכת השטח הוא לא קיבל יותר מ־20”. וגורם נוסף מוסיף: “הקדנציה של גלנט זה לא פחות ממחדל חמור. חוסר אחריות לאומית”.
לא אחד ולא שניים התייחסו למנטליות הצבאית שעימה מגיע מפקד השייטת לשעבר והאלוף במיל’ למשרד החינוך. קצת כמו החיקוי שלו ב’ארץ נהדרת’, נראה שגלנט באמת מנסה להכיל עקרונות שלמד בצבא על מערכת שאינה בנויה או מתאימה לזה. “הוא מייצר רק פוזה של הקשבה”, אומר אדם שמכיר את גלנט מקרוב. “הוא בא ממערכת שבה אתה מחליט כמפקד, והדברים מתבצעים. זה לא עובד ככה במערכת החינוך”, מסביר בכיר לשעבר במשרד. “הוא על היום הראשון נכנס כמו גנרל”, מצטרף בכיר אחר לשעבר. “ועל הדרך ביטל את משמעות המשרד. הוא לא סומך על אף אחד”. וגורם שמכיר את גלנט מהכנסת ציין, “ההתנהלות שלו היא צה”לית לחלוטין. הוא כמו פיל בחנות חרסינה”.
6 צפייה בגלריה
''קדנציה שהיא לא פחות ממחדל חמור''. יואב גלנט מבקר בגן אורן שבנס ציונה
''קדנציה שהיא לא פחות ממחדל חמור''. יואב גלנט מבקר בגן אורן שבנס ציונה
''קדנציה שהיא לא פחות ממחדל חמור''. יואב גלנט מבקר בגן אורן שבנס ציונה
(צילום: דנה קופל)
“הוא אדם מאוד אגרסיבי, מאוד נוקשה”, אומר גורם שעבד לצד גלנט. “זו אגרסיביות שלא עוברת, אז בכדי שזה לא ייצא החוצה, הוא מאוד סוגר את סביבתו. זה לא סתם שהוא ממנה מנכ”ל כזה, שיאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה”. המנכ”ל הזה הוא אל”מ (במיל’) עמית אדרי, לשעבר סגן קצין לוגיסטיקה ראשי בצה”ל, איש אמונו של גלנט. גם הוא איש צבא במהותו וגם לו אין ניסיון בחינוך. “אדרי היה אחראי בצבא על להביא משאיות בזמן, לדאוג לדלק ולמזון”, אומר בכיר במערכת. “אין לו את הראייה של החינוך, בית הספר, התלמידים”.
“יש משרדים ממשלתיים שבהם מקובל וידוע שהמנכ”ל הוא לעולם מינוי מקצועי, אתה לא יכול להביא מישהו מבחוץ, טבולה ראסה, שלא מכיר את המערכת”, אומר גורם ותיק במערכת החינוך. “משרד החינוך הוא בין המשרדים הכי גדולים והכי חשובים. בלתי אפשרי, גם אם תהיה המנהל הטוב ביותר, להצליח אם אתה בא מבחוץ. וכשאתה נכנס גם כשר חדש וגם מביא מנכ”ל חדש שלא מכיר את המערכת – זאת כבר טלטלה גדולה מדי”.
השניים, כך סבורים כמה גורמים במערכת ששוחחו איתנו, מנהלים את משרד החינוך באותן שיטות שבהן פיקדו על גדודים ועל חטיבות בצבא. “המנכ”ל הוא איש עבודה ואופרציה מהמעלה הראשונה”, מבקש להבהיר גורם בכיר במשרד הבריאות שעבד רבות מול משרד החינוך בשנה האחרונה. “אבל גלנט בא לנהל בסיס צבאי. אמנם משרד החינוך הוא מערכת היררכית ואולי זה בילבל אותו, אבל זה לא צבא. אני חושב שאפשר היה להביא לתפקיד אדם שיש לו דיבור עם הורים, מורים ותלמידים ולערב אותם בתהליך קבלת ההחלטות והפתרונות היצירתיים. ככה זה עובד, בשיח משותף, לא בהנחתות מלמעלה”.
למנטליות הזו, מספרים כמה גורמים, בהחלט יש השלכות בשטח – גם עבור ההורים והתלמידים וגם עבור הצוותים המקצועיים. בין היתר, הם אומרים, אפילו מנהלי בתי ספר וגורמים בתוך המשרד לומדים על מתווים מהתקשורת.
“יש הרבה זגזוגים”, מודה גורם בתוך משרד החינוך. “כי לא כל כך מתייעצים עם הדרגים המקצועיים. מחליטים בלעדינו ואז מבקשים מאיתנו להתאים את עצמנו להחלטות. אנחנו לא יודעים מה מתווה החזרה ללימודים של משרד החינוך אחרי סגר כזה או אחר, עד שהוא מתפרסם ב־ynet. הרבה פעמים, גם בדרגים הכי גבוהים, אנחנו מגלים מה המתווה אחרי התקשורת”. לדברי אותו עובד במשרד, “אנחנו כמערכת חינוך נתפסים בידי הציבור כלא מקצועיים ולא מוכנים, ובצדק. הציבור הרי רואה את התוצאה הסופית”.
זו לא הפעם הראשונה שגלנט מביא את עולם המונחים הצבאי שלו – ואת ארשת החשיבות של המפקד העליון – לקריירה הפוליטית הקצרה שלו. בכיר לשעבר במשרד הבינוי והשיכון, שבו כיהן גלנט בתפקיד מיניסטריאלי ראשון, אומר ש”התחושה במשרד הייתה שאת יואב גלנט אין מה ללמד. אני הרגשתי שהוא יצא ממשרד הבינוי והשיכון בדיוק כפי שהוא נכנס, הוא לא ספג משהו מהפקידות המקצועית ומהניסיון המצטבר שלה לאורך השנים. תמיד יש חשדנות ביחס לפקידים, אבל הוא במיוחד הגיע עם חוסר אמון גדול. הוא חווה את המשבר הגדול בסיפור של הרמטכ”לות (מינויו של גלנט לרמטכ”ל בוטל, לאחר שהתגלה כי פלש לקרקע ציבורית בכדי להרחיב את ביתו במושב עמיקם). הוא נשרט שם”.
לדברי אותו בכיר, השריטה הזו לא החדירה בגלנט מידה של צניעות. “הוא תמיד היה מסביר לי שהוא בעצם שאול המלך”.
מה זאת אומרת?
“גם אני שאלתי אותו. מה? למה? הוא היה אומר לי, ‘שאול זה המלך הראשון שאיחד את העם לצאת למלחמות. גם אני, כמו שאול, הייתי הראשון לאחד את העם לצאת למלחמה יחד, בעופרת יצוקה. גייסתי את כל המדינה להילחם לטובת הדרום’. הוא חי בעולם דימויים ופנטזיות תנ”כי. זה נותן לך להבין איך הוא חושב, באילו עוצמות ומושגים הוא רואה את תפקידו ומעמדו. הוא באמת בטוח שעם ישראל הפסיד שהוא לא רמטכ”ל. הוא חי בתודעה כזאת שהוא ה’נבחר’ ושעם ישראל הפסיד”.
יפה. אז עכשיו יש לנו שר אוצר שהוא הורדוס, ושר חינוך שהוא שאול המלך.
“גלנט באמת מאמין בזה”.
כיאה לאיש צבא שמאמין כי נמשח למלוכה, גלנט נכנס לתפקידו באגרסיביות. אחת הפעולות הראשונות שלו, ביוני 2020, הייתה ההכרזה החגיגית כי שנת הלימודים תוארך בתשעה ימים, כדי לפצות על אובדן ימי הלימודים בזמן הסגר הראשון, שהתקיים עוד בשנת הלימודים הקודמת. זו לא לחלוטין אשמתו: ההחלטה התקבלה עוד לפני כניסתו לתפקיד, והיה מעורב בה גם משרד האוצר. אבל כך או אחרת, התגובה הייתה מהירה ונחרצת. בארגון המורים נעמדו על הרגליים האחוריות וסירבו לשתף פעולה עם ההחלטה. “גלנט קרא לי אז גנגסטר”, אומר רן ארז, היו”ר הדומיננטי של ארגון המורים. “הוא לא הבין שהוא לא מפחיד אותי”.
גלנט, מסבירים מקורביו, ניסה להניא את משרד האוצר מללכת לבית הדין בנושא, אך כשל. זו לא תהיה הפעם האחרונה. בדרך, לא ניסה אפילו לנהל מו”מ מול הארגונים רבי־העוצמה. “גלנט דרך על מוקש שכל אנשי החינוך יודעים שאסור לדרוך עליו”, אומר גורם ותיק במערכת החינוך. “היה ברור שהוא יפסיד”.
זה בדיוק מה שקרה. בית הדין לעבודה קבע ששנת הלימודים לא תוארך, ושר החינוך למד על בשרו את מגבלות הכוח. “לנו היה ברור שידו של ארז תהיה על העליונה, אבל בינתיים ההכרזות של השר יוצרות אשליות והשטח לא נערך”, אומר איש חינוך עירוני. “ואז, כשמביסים אותו ברגע האחרון, אני צריך להיערך ביומיים לפתיחת הקייטנות של הקיץ. זו לא הייתה הפעם היחידה שבה חוסר ההבנה הבסיסי של גלנט גרר את השטח לפינה”.
אם כל הסיפור על הארכת שנת הלימודים נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. רק בשבוע שעבר כינס גלנט מסיבת עיתונאים יחד עם ראש הממשלה, שבה הצהירו השניים כי הלימודים השנה יוארכו עד לסוף יולי. הפעם הוכנס ארז בסוד העניינים ואף הוזמן לשיחה במשרד החינוך לפני כשבועיים. הפגישה בינו לבין גלנט ארכה חמש דקות. “אמרתי לו שאני לא מתנגד שמורים יעבדו בחודש יולי, אבל בהתנדבות, בלי לכפות את זה עליהם”, אומר ארז. “הוא אמר בסדר ובזה נגמרה השיחה”.
6 צפייה בגלריה
''עשו לה אמבוש''. יפה בן דוד
''עשו לה אמבוש''. יפה בן דוד
''עשו לה אמבוש''. יפה בן דוד
(צילום: אבי מועלם)
אבל עם יפה בן דויד, מזכ”לית הסתדרות המורים, התהליך היה הרבה פחות הרמוני. לטענת מקורביה, היא אפילו לא עודכנה מראש על מסיבת העיתונאים, כתבו שהיא מוזמנת מבלי לשאול אותה. “עשו לה אמבוש”, סיפרו בסביבתה. משרד החינוך מכחיש את הטענה בתוקף.
ובאמת, זמן קצר לאחריה, הוציאה בן דויד הודעה רשמית כי עמדתה לא השתנתה והיא מתנגדת להארכת שנת הלימודים, בהתנדבות או שלא בהתנדבות. “הפתרון הנכון ביותר הוא שהמדינה תפעיל את תוכנית בית הספר של הקיץ, כפי שעשתה בהצלחה בשנים קודמות”, כתבה.
החלטה נוספת שהתקבלה זמן קצר לאחר כניסתו של גלנט לתפקיד, ומיוחסת כולה לשר, הצליחה לגרום נזק גדול הרבה יותר מאשר חיכוכים עם ארגוני המורים. כשבגימנסיה העברית בירושלים התגלתה התפרצות קורונה חריפה ביוני 2020, שהגיעה בשיאה לכ־200 נדבקים, ביקשו במשרד הבריאות לסגור מיד את כל התיכונים וחטיבות הביניים בעיר, כדי למנוע את התפשטות התחלואה. גלנט, שהתנגד לעמדת אנשי הבריאות, הפעיל לדברי כמה גורמים לחצים כבדים, והצליח: בתי הספר בירושלים נותרו פתוחים, פרט לגימנסיה שנסגרה.
המחיר היה כבד. מכיוון שהגימנסיה הוא בית ספר על־אזורי, שמנקז אליו תלמידים משכונות ומיישובים רבים בסביבת ירושלים, נדבקו גם תלמידים מבתי ספר אחרים שבילו עם תלמידי הגימנסיה מחוץ לשעות הלימודים, ואלו בתורם השביתו עוד שורה ארוכה של תיכונים ברחבי העיר ושלחו את התלמידים והמורים לבידוד. במשרד הבריאות אף זיהו 186 שרשראות הדבקה שהחלו בגימנסיה, והגיעו ממנה לכל רחבי הארץ. “זה היה אחד הגורמים להתפרצות הגל השני”, אומר גורם במשרד הבריאות. “הכותרות זעקו אז ש’גלנט ניצח את משרד הבריאות’. עוד ניצחון כזה, ואבדנו”.
בהמשך, אחרי שהמערכה על הארכת שנת הלימודים הסתיימה ובעוד הקורונה מוסיפה להשתולל, בספטמבר 2020 בחר משרד החינוך לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, גם אם תחת מגבלות קשות. גם במקרה זה, היו במשרד הבריאות מי שראו בהתעקשות הזו בעיקר עניין של אגו. “למה הוא פתח?”, אומר גורם במשרד הבריאות, “’כי אני שר החינוך ואני פותח’. משרד הבריאות חשב שזה לא נכון לפתוח את כל המערכת. המזל זה שלא פתחו בערים אדומות כי משרד הבריאות התעקש. גלנט דרש שיפתחו גם בערים אדומות”.
אולי זו הייתה הנקודה שבה התחיל גלנט להיתקל בקירות. גלנט מתעקש גם כעת שלא היה לפתיחת שנת הלימודים כל קשר לעלייה בתחלואה ואפילו הציג נתונים התומכים בעמדתו, אבל לא הצליח לעקוף את הקו הנוקשה של משרד הבריאות. עד ראש השנה נתוני התחלואה הרקיעו שחקים, עם או בלי קשר למערכת החינוך, והממשלה הטילה את הסגר השני. המתווה של גלנט נזרק לפח. גלנט גם אינו חבר בקבינט הקורונה (הוא כן חבר בקבינט המדיני־ביטחוני). הוא אמנם מוזמן לישיבות קבינט הקורונה מעת לעת, ולפי גורמים שנכחו בהן גם מביע שם את דעתו בנחרצות – אלא שלרוב, הם אומרים, גם שם לא מקשיבים לו.
אחד האנשים שנפגשו עם גלנט באותם ימים מספר שבעקבות הניסיונות הכושלים לפתוח את מערכת החינוך, קיבל השר החלטה אסטרטגית. “הוא אמר, ‘נמאס לי לחטוף. כל הזמן אנחנו מציעים מתווים, ומשרד הבריאות בסוף קובע’. אמרתי לו, ‘מה הכוונה? התפקיד שלך זה לדחוף את המתווים שלך, במקביל להיות מוכן עם שלוש־ארבע חלופות, וברגע שמשרד הבריאות יגיד מה המתווה שהוא רוצה, אתה מוכן’. הוא אמר לי, ‘לא, אני לא אומר לאנשים שלי לעבוד, עד שמשרד הבריאות לא אומר מה המתווה’”. גם פה שר החינוך נקט מושג מאוד צבאי, בכדי להגדיר את התוכנית שלו: “אני יורד למדרון אחורי”, אמר.
“מאז”, אומר גורם במערכת החינוך, “זו הפכה להיות הנורמה. הקבינט מחליט ברגע האחרון, ורק אז משרד החינוך מתחיל לגבש מתווה. הסמנכ”לים במשרד מתוסכלים בטירוף. להם ברור שכדי להכין מתווה צריך לדבר עם ארגוני המורים, מנהלי בתי הספר, להכין את השטח. וכל פעם מחדש גלנט לא היה נותן להם להבין לאן זה הולך. הסיפור הזה של אי־המוכנות, הוא אולי הדרמה הכי גדולה של האירוע. כי היו כל כך הרבה פתרונות שהוא פשוט לא רצה לשמוע עליהם. האיש הזה הוציא ממני את כל התסכול על איך ששליחות ציבורית צריכה להתנהל”.
6 צפייה בגלריה
יואב גלנט ראיון אולפן ynet
יואב גלנט ראיון אולפן ynet
יואב גלנט ראיון אולפן ynet
(צילום: הדר יואביאן)
“גלנט התנהל לא נכון”, מצטרף גורם אחר במערכת. “לא ניתן להוציא מתווים לשטח ביום חמישי אחה”צ ולפרסם שמתחילים ללמוד ביום ראשון. מבחינתו של גלנט, ציבורית זה נשמע לו נכון להכריז בלילה שלפני שהוא מורה לפתוח את הלימודים. אבל מערכת החינוך היא משחתת גדולה, זה לא כמה חנויות של רשת ‘גולף’. הוא לא הבין את הדברים האלה וזה יצר הרבה מאוד דה־מורליזציה, גם בקרב מנהלי בתי הספר וגם בקרב מנהלי האגפים ברשויות המקומיות. כל העם שלנו נמצא במתח, אנשי החינוך סוחבים את האלונקה של הקשיים לאורך זמן, ומגיע להם שיקול דעת ושפיות מסוימת. אם אתה לא עושה את זה, אתה לא עושה את העבודה נכון”.
במשרד הבריאות יש מי שרואה את סדר הפעולות הפוך – משרד הבריאות הוא זה שנאלץ למלא את הוואקום מאחר שמשרד החינוך פשוט לא סיפק רעיונות. “בתחילת האירוע משרד החינוך השאיר את הבמה למשרד הבריאות. מה שהמשרד יגיד, נעשה”, אומר גורם בכיר במשרד הבריאות. “בלי לנסות לחשוב יחד עם משרד הבריאות, או בתוך משרד החינוך עצמו על פתרונות יצירתיים כמו לימודים בחוץ, לימודים בקבוצות קטנות, איך לשלב את הלמידה מרחוק עם למידה בבתי הספר. אנחנו אנשי בריאות, לא חינוך, ולא יכולנו לבוא עם פתרונות יצירתיים”.
כך או אחרת, החולשה של גלנט אל מול הממשלה היא כבר עניין שבשגרה. רק בשבוע שעבר פורסם כי רה”מ נתניהו סיכם עם שר הבריאות אדלשטיין על חידוש הלימודים בכיתות ז’ עד י’ ביום ראשון האחרון במקום ביום שלישי, כפי שסוכם עם גלנט בתחילה. גלנט לא עודכן בשינוי, אלא בדיעבד.
“לאורך המשבר, משרד הבריאות התערב מאוד בהחלטות משרד החינוך”, אומר גורם שעבד מול משרד החינוך בתקופת הקורונה. “הרבה דברים שגלנט רצה ליישם, משרד הבריאות לא איפשר. בגלל שהציבור מודד את השרים לפי היכולת שלהם להכניע את גרוטו ודומיו, גלנט לא יצא טוב. בתקשורת, לפחות, הוא הפגין נחישות. אבל זה לא עזר לו”.
אולי זו תחושת התסכול מהקושי להשפיע, אולי זה ביטוי נוסף לחשדנות שלו ואולי סתם קנטרנות פוליטית, אבל גם עם ועדת החינוך של הכנסת, זו שאמורה לפקח את התנהלותו, סירב השר לשתף פעולה. “זה היה ברמה של ברוגז”, אומר רם שפע, יו”ר הוועדה דאז. “הוא לא רצה שהצוות שלו ישתף איתי ועם הצוות שלי פעולה, גם בנושאים הכי ענייניים. כשהיינו פונים אליהם כדי לקבל נתונים או הסברים, היה מצידם שיתוף פעולה אפסי. הם היו כותבים לנו, ‘אם תעשו דיון, אנחנו לא באים, או שנשלח את הדרג הכי זוטר’, כל מיני משחקים. לא היה עם מי לעבוד”.
6 צפייה בגלריה
''הוא סירב לשתף פעולה ברמה של ברוגז''. רם שפע
''הוא סירב לשתף פעולה ברמה של ברוגז''. רם שפע
''הוא סירב לשתף פעולה ברמה של ברוגז''. רם שפע
(צילום: קובי קואנקס)
הדברים הגיעו לידי כך שגלנט סירב להגיע לדיון החגיגי שנערך בוועדה לקראת פתיחת שנת הלימודים, זה שהשר מתייצב בו באופן מסורתי. בהמשך גם הורה לצוות משרדו הבכיר להחרים את הדיון. המהלך הזה לא עבר בשקט. ח”כ משה ארבל (ש”ס) לא מחל על החרם, שעובר על כללי המשמעת בכנסת, ופנה ליועץ המשפטי, שבתורו נזף בגלנט וחייב את בכירי המשרד לתת דין וחשבון לכנסת. בלית ברירה, נגרר גם גלנט עצמו לדיון בוועדה. “גלנט חשב שאם יחרים את ועדת החינוך אנחנו נשתוק ונהיה חותמת גומי להחלטות שלו”, אומר שפע. זה היה יכול להיות סוף הסיפור, אלא שלפי איש המכיר את גלנט, השר זעם על ההתערבות. הוא היה משוכנע שנעשה פה מהלך פוליטי מצד ש”ס שמטרתו להביך אותו. התוצאה הייתה שכדי לשמור על שלום בית פוליטי, ארבל נאלץ להתנצל בפני גלנט מעל במת הכנסת. לדברי גורמים בכנסת, לגלנט זה לא הספיק – אך ארבל סירב להמשיך ולהתרפס. “בסוף הזמן עשה את שלו”, מספר אחד המקורות על סיום הסאגה.
שיטת העבודה הריכוזית של גלנט, המזג החם והקושי לשאת באחריות ניטרלו כמעט לחלוטין אפילו את בכירי הנהלת משרדו. אומר גורם המכיר את מסדרונות המשרד מבפנים. “דרגים בכירים במשרד כמעט שלא פגשו את המנכ”ל במשך שנה שלמה. הוא לא זימן אותם”, אומר גורם אחר במערכת. “הבעיה היא שכולם מפחדים להגיד לו שהוא טועה כי כל אחד מפחד על הכיסא שלו”, אומר גורם במערכת. “הם שותקים ונותנים לו להיכשל”.
בעוד מקורות רבים מספרים שגלנט הגיע לתפקיד שר החינוך מתוך חוסר ברירה ולא מתוך תחושת שליחות מיוחדת, נראה שיש מקום אחד שבו הוא דווקא מנסה להוציא את המיטב – חיזוק מעמדו הפוליטי.
כך למשל, גורמים במערכת החינוך לא יכלו שלא לגלגל עיניים כשראו איך השר מקדם במרץ את התוכנית לחלוקת 150 אלף מחשבים ניידים לתלמידים, מרביתם בפריפריה. התוכנית עצמה התקבלה בשמחה רבה – אחרי הכל מדובר במהלך חשוב שנועד לצמצום פערים, במיוחד בימי הלמידה מרחוק של הקורונה. אלא שמשום מה, בחר גלנט לחלק את מרבית המחשבים האלו בעצמו.
“הוא הפך את חלוקת המחשבים למסע פריימריז”, אומר אדם המכיר את גלנט מקרוב. “הוא אמר, ‘רק אני מחלק את המחשבים’, כאילו שזה מתנות. מי עושה דבר כזה? אתה הופך את זה לפוליטיקה”. אותו גורם התרשם שגלנט “בא בתפיסה שהוא יכול לחלק משאבים כראות עיניו, כי יש לו סמכות של ריבון־על. יגיעו ימים ומבקר המדינה יבדוק את אופן חלוקת המשאבים”.
בצמרת משרד החינוך טוענים שהם לא צריכים להמתין למבקר המדינה. כבר כמה חודשים שזעים שם באי־נוחות לנוכח נטייתו של גלנט לפזרנות, במיוחד בכל הנוגע לקהל היעד הפוליטי שלו. לפחות פעם אחת, זה גם הוביל לעימות מול גנאדי קמנצקי, סגן מנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוך והאיש שאחראי על תקציבי השיפוץ. “גנאדי איש מקצוע, אדם באמת רציני, עם ותק של 30 שנה במערכת”, מתאר את קמנצקי אדם המכיר אותו זמן רב. “הוא שומר הסף והוא הרגיש שגלנט מבקש ממנו לעשות כמה דברים, שלתחושתו לא עמדו במבחן העבודה המקצועית”.
“מרגע שגלנט נכנס לתפקיד, גנאדי היה הולך עם גלנט לביקורים, ובכל עיר של ליכוד השר היה אומר לו ‘תן להם כסף’”, אומר גורם אחר המכיר את קמנצקי היטב. “גנאדי היה אומר, ‘הם בכלל לא בתוך התהליך, הם לא קשורים, הם לא הגישו בקשות’. אז גלנט היה אומר, ‘לא מעניין אותי, תעביר להם כסף’. העניין הזה נשבר בנוף־הגליל”.
6 צפייה בגלריה
התעקש לחלק בעצמו. יואב גלנט מחלק מחשבים לילדי צפת לטובת למידה מרחוק יחד עם ראש עיריית צפת שוקי אוחנה ומנכ"לית רשת עמל רוית דום עיני
התעקש לחלק בעצמו. יואב גלנט מחלק מחשבים לילדי צפת לטובת למידה מרחוק יחד עם ראש עיריית צפת שוקי אוחנה ומנכ"לית רשת עמל רוית דום עיני
התעקש לחלק בעצמו. יואב גלנט מחלק מחשבים לילדי צפת לטובת למידה מרחוק יחד עם ראש עיריית צפת שוקי אוחנה ומנכ"לית רשת עמל רוית דום עיני
(צילום: דוברות עיריית צפת)
בנוף־הגליל (נצרת־עילית) זוכה הליכוד באופן קבוע לניצחון בבחירות. ראש העיר, רונן פלוט, הוא איש ליכוד שהתלווה לגלנט בסיוריו בעיר. “כשהם הגיעו לביקור שם, גלנט אמר לגנאדי, ‘תן מיליון שקל לבית הספר הזה לשיפוץ’. זה הדבר הכי בוטה שיכול להיות. זה הופך את המערכת למכולת”, אומר גורם הבקיא בפרטים. “אז גנאדי אומר לו, ‘אי־אפשר, אין סעיף שבו אני יכול להעביר את הכסף’. גלנט התעצבן. מאותו רגע הוא הוציא לגנאדי את הנשמה. הוא צעק עליו, ‘אתה תעוף מהמשרד. לא תהיה פה יום אחד’”.
זמן קצר אחר כך, קמנצקי סיים את תפקידו. “הוא הרגיש שכל ההחלטות פוליטיות, שגלנט לא מקשיב, לא משתף פעולה”, מספר אדם ששוחח עם קמנצקי. “שגלנט חשב שהוא מגיע למשרד לחודשיים־שלושה ובא לעשות דברים פוליטיים, פשוט לחלק מתנות לרשויות שהן ליכוד”.
קמנצקי עצמו סירב להתייחס לדברים, אך אדם בסביבתו טוען שבניגוד לנטען, יציאתו לפנסיה לא קשורה לשר גלנט. “תמיד היו פניות כאלה של שרים”, אומר אותו אדם. “אין שר שלא מבקר בבתי ספר ולא מבקש לעזור להם”. גם מקורב לגלנט הכחיש שיש קשר פוליטי בין הבקשה להעביר תקציבים לאינטרסים ליכודניקים. “הוא בא לנוף גליל”, מסביר המקורב. “ראה תלמידים שהתקרה עומדת ליפול עליהם, עם עכברים במערכת המיזוג. הוא רצה לפתור את זה”.
אבל המקרה של נוף־הגליל לא היה היחיד. גם בתל־אביב פעל גלנט כדי להסיט תקציבים. כבר כמה שנים שבית הספר לחינוך מיוחד ‘אנוך’, הפועל במבנה נמוך בשכונת יד אליהו בתל־אביב, משווע לשיפוץ. זה מוסד לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, כאלה שזקוקים להכוונה אפילו ברכישת כישורי החיים הבסיסיים ביותר. “תיכננו לעשות שם שיפוץ מסיבי”, אומר גורם בעיריית תל־אביב. לצורך הפרויקט הוקצבו שישה מיליון שקלים, מתוכם מיליון שהיו אמורים להתקבל ממשרד החינוך במסגרת קול קורא לחידוש מבנה. ההחלטה איזה מבנה להגיש לקול קורא היא של הרשויות המקומיות בלבד – בתי ספר לא יכולים לגשת לקול קורא, ובוודאי שלא חברי ממשלה. העירייה הגישה כבר את כל הטפסים הרלוונטיים, והמתינה בסבלנות להעברת התקציב. אלא שאז הגיע גלנט.
לפני כמה שבועות ערך שר החינוך ביקור בבית הספר הממלכתי דתי ‘שורשים’, בשכונת שפירא בדרום תל־אביב. “הוא בחר את בית הספר הזה כי הוא חושב ששם יש לו קהל אוהדים”, מעריך גורם חינוכי, המכיר היטב את עבודת משרד החינוך. “הרי צמוד לשורשים, באותו מתחם ממש, יש גם בית ספר חילוני. שם הוא לא ביקר”.
בעוד גלנט מסייר בשורשים, התקבל בעיריית תל־אביב טלפון מירושלים. “מלשכת השר ביקשו ששורשים ייכנס לקול קורא של חידוש בתי ספר”, אומר גורם הבקיא בפרטים. “בעירייה הסבירו להם ששורשים לא נבחר מלכתחילה, כי המצב שלו טוב. באנוך צריכים את הכסף הזה יותר”.
ומה הייתה התשובה?
“אמרו לעירייה שיגישו את שני בתי הספר, ובסוף רק אחד יקבל. אני לא אוהב את ההתערבות הזו. ששר יגיד לרשות מקומית איזה בית ספר לשפץ? לא מדובר בהחלטה פוליטית”.
הבעיה של גלנט, כמו בניסיונותיו לתפקד כשר חינוך, היא שלא בטוח שהקדחתנות הפוליטית מסייעת לו. גורם פוליטי משוכנע שהתקופה של גלנט במשרד החינוך הרחיקה אותו גם מנתניהו, הפטרון שלו והאיש שמינה אותו לתפקיד. “גלנט לא בציר של נתניהו”, הוא אומר. “נראה לי שבשלבים מסוימים היה לאנשי נתניהו אפילו כיף, או נוח, שגלנט לא מתרומם”.
"צר לנו שבימים בהם עובדי משרד החינוך ושר החינוך עושים לילות כימים בניסיון לאפשר לתלמידי ישראל לקיים שגרת חיים ולימודים מסוימת, אף אם מוגבלת, שתאזן בין שיקולי חינוך, בריאות ותקציב בתוך מציאות דינמית ומורכבת, מצאתם לנכון לצאת ב'תחקיר' שאינו עומד בסטנדרטים עיתונאיים בסיסיים, שמעלה טענות כוזבות ביודעין, שביסודו שגיאות עובדתיות שונות (עליהן גם יכולתם לעמוד בכוחות עצמכם, אילו הייתם מבררים את הדברים לאשורם ולא רצים לפרסם מבלי להשלים את הבדיקות) ואשר נושא אופי צהוב ורכילותי. 'גרסה' קודמת של 'התחקיר' כבר זכתה בפגישה עם ראשי המשרד למענה מפורט שקיעקע טענות מרכזיות בה. אילו הייתם מעמידים לרשותנו את הזמן הדרוש לצורך מענה מסודר גם על 'הגרסה' הנוכחית של 'התחקיר' ולא קוצבים לנו מסגרת זמנים בלתי אפשרית המהווה הגחכה של זכות התגובה, ציבור הקוראים היה זוכה לתגובה מפורטת ומסודרת. ואולם נראה כי אי־העמדת הזמן הדרוש לצורך מענה מפורט ומסודר על טענותיכם, כמו גם עיתוי הפרסום, אינם מקריים ומיועדים לשרת מטרות פוליטיות שבינן לבין טובת הציבור ובינן לבין זכות הציבור לדעת אין ולא כלום.
"בנסיבות אלה, אנו סומכים על ציבור הקוראים, המכיר היטב על בשרו את המציאות המורכבת, הדינמית והמתאפיינת באי־ודאות עימה נדרשים להתמודד בימים אלה כל תושבי המדינה, משרדי הממשלה והרשויות, שיידע לשפוט את 'התחקיר' בצורה הביקורתית המתבקשת ויעמוד על אופיו האמיתי והנפסד.
"בזמן שאתם תבקרו ותפסלו (כמובן מבלי להציע כל פתרון), אנחנו נמשיך לעשות למען ילדי ישראל ותושבי המדינה ונפעל, כמו עמיתינו ברחבי העולם, בניסיון להחזיר את מערכת החינוך לשגרת למידה, תוך קידום רפורמות משמעותיות במשרד החינוך. כשהאבק ישקע, נשמח לתת לאזרחי ישראל דין וחשבון מפורט על כל פעולותינו בזמן המגפה".
והמערכת משיבה:
בניגוד לטענות לשכת שר החינוך, אנשיו של השר יודעים על הכתבה המתגבשת כבר מ־21.2.21. ביום שני, 1.3.21, נשלחה למשרד בקשה רשמית לתגובה, ובה שורה ארוכה של טענות. באופן חריג, נענינו לבקשת השר ולשכתו ופרסום הכתבה נדחה בשבוע כדי לאפשר למשרד לגבש תגובה מסודרת. ביום ראשון 7.3.21 נערכה פגישה בת שעתיים וחצי בין בכירי המשרד לכותבים, במהלכן עברו הצדדים בפירוט על הטענות העולות מהכתבה. הכותבים האזינו בקשב רב ובנפש חפצה לדברי השר ובכירי משרדו. בעקבות הפגישה, הוסרו מהכתבה חלק מהטענות שהופיעו בטיוטה הראשונית. בסיום הפגישה הוסכם כי ביום שלישי בבוקר, תישלח למשרד שוב בקשה מפורטת לתגובה. בקשה כזו אכן נשלחה במועד.
פורסם לראשונה: 07:36, 12.03.21