שלח: "טעיתי. אז מה?"

אמיר שלח מצא עצמו בימים האחרונים בלב הדיון הציבורי. מאז אותה נגיעת יד ברחבה, שהובילה בדיעבד לניצחון של נבחרת אוסטריה על נבחרת ישראל (2:1), שלח נכנס לחפירות.
רק יומיים לפני המשחק בווינה, התראיין שלח בכלי התקשורת ופרס ארוכות את משנתו מדוע יש לו מקום של קבע בהרכב הנבחרת. האמת, אם יש משבצת בטוחה בנבחרת היא שלו. כבר 82 הופעות רשומות על שמו, כאשר רק משחק בינלאומי אחד מפריד בין שלח לבין השיא של ניר קלינגר. את שלח זה לא מפתיע: "כל עוד אני מציג את היכולת הטובה שלי, אני מאמין שאשחק. כל המקטרגים למיניהם יכולים להירגע, אני אשחק עוד הרבה זמן בנבחרת".
שלח גם לא מתרגש מהטעות שלו באוסטריה. לדבריו, גם השער הראשון של הנבחרת היה בגלל טעות קשה של ההגנה: "כולם יוצאים מפרופורציה. טעיתי, אז מה? גם השער הראשון שספגנו היה בגלל טעות קשה. חוץ מזה כשהבלם האוסטרי כבש שער עצמי וגרם לפנדל, מישהו דיבר על זה? הבעיה שברגע שאני טועה, הכל נראה שחור. למה אף אחד לא מדבר על ההחמצות של החלוצים שלנו? כל הדיבורים על זה שאין לי מקום הם קשקוש. ריצ'ארד נילסן הוא המאמן ורק הוא יקבע. לדעתי, אין סיבה שלא אשחק גם במשחקים הבאים".

קרובים קרובים

אם לא די במבול ההתקפות ששלח נאלץ להדוף, הוא גם נאלץ להתמודד עם הייחוס המשפחתי. שלח, שנשוי לעדי שום, בתו של עוזר המאמן בנבחרת, יצחק שום, ער לשמועות כי את מקומו בהרכב הוא קונה דרך הקרבה המשפחתית. "הנישואין לעדי זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי ואני לא מתכוון להתנצל על זה. מעבר לזה, לא רק שה"ייחוס" לא עוזר לי, הוא מפריע. הרבה אנשים חושבים שאברם גרנט ניסה לסגור חשבונות עם שלמה שרף במכבי תל אביב על הגב שלי. העובדה שאני מתמודד עם הטענות של 'ייחוס', מעידה שמדובר בדבר שלא מקל עלי".

בחזרה לעתיד

בינתיים, אמיר שלח ממש לא מתכוון לחתום את הפרק שלו במדים הכחולים לבנים. לטענתו, רק בישראל ממהרים לשלוח שחקנים לפנסיה: "רוצים שאני אלך הביתה רק בגלל שחציתי את גיל 30. בכל העולם שחקנים מגיעים לבגרות ולבשלות בגיל 32-33. אני נמצא בכושר טוב, יש לי ניסיון ואני משחק כבר עשר שנים טוב מאוד בנבחרת. אז לזרוק אותי רק בגלל שלכמה עיתונאים נמאס לראות אותי? זה נראה לי לא במקום, יש לי עוד הרבה מה לתרום".