"השיבה למדבר" - כוכבת טקס פרסי התיאטרון

ההצגה "השיבה למדבר", של תיאטרון החאן, זכתה בפרס הצגת השנה בטקס חלוקת פרסי התיאטרון לשנת 2000/2001 שנערך אתמול (שלישי) במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. "השיבה למדבר" זכתה בטקס בשלושה פרסים נוספים - פרס בימאית השנה לאופירה הניג, פרס השחקנית הראשית ללאורה ריבלין ופרס מתרגם השנה שהוענק לדורון תבורי.
פרס שחקן השנה הוענק לגבי עמרני על תפקידו בהצגה "יש לי כנרת" של התיאטרון העירוני באר-שבע. עמרני זכה בפרס השחקן הטוב ביותר גם בשנה שעברה על משחקו בהצגה "הזונה מאוהיו" של חנוך לוין.
תיקי דיין זכתה בפרס שחקנית המשנה של השנה עבור "המים זוכרים" של תיאטרון בית ליסין ויצחק חזקיה זכה בפרס שחקן המשנה של השנה על השתתפותו בהצגה "קרום" של תיאטרון הקאמרי. פרס השחקן המבטיח של השנה הוענק לאורן שבו על משחקו ב"כובע מלא גשם" של התיאטרון העירוני חיפה. שני פרסים על מפעל חיים הוענקו במהלך הטקס - לשחקנית זהרירה חריפאי ולשחקן מישא אשרוב.
לתיאטרון החאן היה זה, ללא ספק, ערב מוצלח. להוציא מארבעת הפרסים החשובים ביותר, זכה התיאטרון גם בפרס בקטגוריית העלאה מחודשת של מחזה עבור "השחף" מאת צ'כוב. חמישה פרסים הוענקו גם לתיאטרון גשר על ההצגה "השטן במוסקבה": פרס השחקנית המבטיחה, שהוענק למיכל ויינברג, פרס מלחין השנה, שהוענק לאבי בנימין, פרס מעצב התפאורה, שהוענק לאלכסנדר ליסיאנסקי, פרס מעצבת התלבושות, שהוענק לולנטינה קומולובה ופרס מעצב התאורה שהוענק לאבי יונה בואנו.
ההצגות "קרום" ו"הבכיינים", של חנוך לוין ז"ל, זכו יחדיו בשלושה פרסים. "קרום" זכתה, מלבד הפרס ליצחק חזקיה, גם בפרס עיריית תל-אביב לקומדיה של השנה ו"הבכיינים" זיכתה את לוין בפרס מחזאי השנה.
עוד הוענקו: פרס הצגת הפרינג' של השנה ל"יאר צייט" מאת שי עגנון בעיבודו, בימויו והשתתפותו של שולי רנד. פרס מחזמר השנה הוענק ל"אנני" מאת תומאס מיהאן בבימויו של מנחם גולן. פרס האירוע הבולט של השנה הוענק לקבוצת מיומנה ופרס הצגת הבידור הוענק ל"האישה באדון" מאת דוד ליפשיץ ובבימויו של רוני ניניו. את הטקס הנחו השחקנית ענת וקסמן והשחקן אבי קושניר.

ונעבור לפרטים המעניינים באמת

למרות שהמארגנים הודיעו למוזמנים כי הטקס יועבר בשידור ישיר ודלתות המשכן לאמנויות הבמה ינעלו בשעה 16:15 בדיוק, הצילומים החלו רק בשעה 17:00. הטקס, שהתיימר להיות נוצץ ואוסקרי, נותר רחוק מלספק את הסחורה. אבי קושניר וענת וקסמן, המנחים, למדו בעל-פה את הטקסטים כנדרש, אבל אין מה לעשות; כשמנחה הטקס מופיע בנעלי התעמלות וחולצה משלומפרת מחוץ למכנסיים שנראים כמו שרוול שחור ומדבר על זה ש"פעם בשנה אנחנו מתלבשים יפה ויושבים יחד בשביל לחלוק כבוד", אי אפשר שלא לתהות על איזה כבוד הוא מדבר ולמה בחר לחלוק אותו בצורה כה מזלזלת. ממש כמו בטקס האוסקר, הזהירו את הזוכים מראש לקצר בנאומים, אבל בניגוד לאוסקר - הקפידו הקפדה יתרה מאוד, ומי שהאריכו בדברים (וגם מי שלא) נקטעו בצורה מבזה למדי. אופירה הניג, המנהלת האמנותית של תיאטרון החאן, שזכתה בפרס בימאית השנה על "השיבה למדבר", היטיבה להגדיר: "לקחו לנו את החגיגה", אמרה והוסיפה: "זו בעצם לא החגיגה של התיאטרון אלא של הטלוויזיה".
ואכן, קשיי שפה (של אנשי תיאטרון גשר, לדוגמה), ההתרגשות הראויה והבלבול הרגעי (של זוכי פרס מפעל החיים או שחקן ושחקנית השנה) לא עניינו את האחראים למישדר הטלוויזיה בערוץ הראשון. את הברברת הבלתי נגמרת של המנחים, מאידך, אף אחד לא מדד בסטופר.
בניגוד להבטחות, לא העניק שר המדע, התרבות והספורט, מתן וילנאי - שנכח באירוע - את פרס הצגת השנה, אלא הוחלף על-ידי גאולה נוני ואורנה פורת, שהעניקו את הפרס במקומו. מעבר לווילנאי, הנציגות הציבורית היחידה שכיבדה את הטקס בנוכחותה היתה ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, שהעניק את פרס המופע המקורי לקבוצת "מיומנה".
תיקי דיין, שזכתה בפרס שחקנית המשנה, גרפה מחיאות כפיים סוערות כשאמרה: "כמה פעמים עמדתי בעיני רוחי במקום הזה. כמה נאומים נשאתי פה. כמה דיאטות עשיתי, כמה שמלות קניתי, את מי לא בירכתי, למי לא אמרתי תודה. אבל היום, ברגע הזה – כלום".
קטע המעבר המצוין של הערב היה "קברו אותם עוד לפני שנולדו", מערכון בביצוע קבוצת חצילים, שירד על מבקרי התיאטרון באשר הם. המערכון לווה בקטעי וידאו של שחקנים כמו ליה קניג, עודד תאומי ואברהם מור שמקריאים קטעי ביקורת שניסתה לקבור אותם בעודם בחיים. למחיאות כפיים רמות במיוחד זכתה ביקורת של מיכאל הנדלזלץ משנת 1992, בה כתב על תיאטרון גשר: "עכשיו אני מבין, גשר הוא גשר לשום מקום… מעניין איפה הם יהיו בעוד חמש שנים".
זהרירה חריפאי, זוכת פרס מפעל חיים, זכתה למחיאות-כפיים בעמידה מצד הקהל, ובנאומה המרגש אמרה, בין השאר: "התיאטרון העניק לי עושר רב, כנפיים לעוף גבוה ואפשר לי לנשום אוויר בגובה מסחרר". היא הודתה ליוסף מילוא, פיטר פריי, עדנה פלידל וחנוך לוין, שבהשראתם, לדבריה, השיגה את מה שהשיגה. "התיאטרון עשה את חיי, וזהו המקצוע היפה בעולם".
את פרס מפעל החיים למישא אשרוב העניק עודד תאומי, שהקריא מכתב שכתב עבורו במיוחד דן אלמגור. במכתב, שסיפר את סיפור חייו, כינה אותו אלמגור "משיח בן-דוד". אשרוב לא הצליח לעלות לבמה אך הודה לכל הנוכחים ולאלה ש"עיצבו אותי ואפשרו לי לשחק על הבמה כמעט 60 שנה".
הביקורת על דרך בחירת הזוכים חילחלה גם לתוך הערב. הבימאית אופירה הניג הודתה על פרס ההעלאה המחודשת של מחזה בתיאטרון, שהוענק להצגה "השחף", ואמרה: "תודה לחברי האקדמיה שגילו כי לנסוע לראות תיאטרון בירושלים זה יותר קרוב מלנסוע לראות תיאטרון בלונדון". הניג, כאמור, זכתה בפרס בימאית השנה על ההצגה "השיבה למדבר" ובנאום התודה אמרה: "הפרס הזה מרגש אותי במיוחד מכיוון שבארץ בה אפילו אמנים חוטאים לעתים בהומופביה, אלימות וגזענות, הצגה שמתייחסת בדאגה וכאב למה שקורה סביבנו מרגשת במיוחד". היא הוסיפה כי זו ההצגה האחרונה אותה היא מביימת במסגרת תפקידה כמנהלת האמנותית של תיאטרון החאן וכי היא מאחלת למיקי גורביץ', שיחליף אותה בתפקיד, הצלחה רבה.