שתף קטע נבחר

מתיישרים עם הבית הלבן

חוק האזורית החדש שיונהג ב-NBA, לא נועד להקל על השחקנים, אלא דווקא על השופטים. השופטים מעולם לא ממש הבינו את "חוק ההגנה הבלתי חוקית" וכל אחד נתן לו פרוש שונה. בכלל, המגמה עכשיו ב-NBA היא כמה שפחות חקיקה, פחות הגבלות על הגופים הגדולים. בדיוק כמו בבית הלבן החדש

לאחרונה המליצה ועדה מיוחדת לבחינת החוקה ב-NBA לבטל את האיסור לשמור אזורית. הועדה סייגה את המלצתה בכך, ששחקן התקפה לא יוכל לשהות ברחבת הצבע מעל לשלוש שניות, כפי שנהוג כיום בהתקפה. ההמלצה על ביטול חוקי האזורית, לא באה להקל על גארדים ולא על גבוהים. היא באה להקל על שופטים. את חוקי השמירה הבלתי חוקית זורקים לפח, פשוט כי אין בהם צורך. העונש המכאיב באמת לשומרי אזורית קיים כבר מזמן.

כמה סטטיסטיקות על אזורית

האם האפשרות לשמור אזורית ב-NBA תקטין מאוד את מספר הנקודות?
כמעט בטוח שלא.
ראשית, לליגה אין שום עניין בכך. אין שום סיכוי שזו המוטיבציה מאחורי השינוי בחוקה. אם היו חושבים שכתוצאה מהשינוי שום שחקן לא יגיע בעונה הבאה לממוצע של 25 נקודות לא היו מעיזים לשנות את חוקי ההגנה. תיתכן אולי השפעה קלה על זהות הקלעים המובילים (כפי שהעיר עפר שלח לגבי הבלטה של קרל מלון). אבל שלושת הקלעים המובילים בליגה הם ממילא גארדים. ועליהם העניין הזה בקושי ישפיע.
שנית, הסטטיסטיקה. אין שום עדויות לגבי גדולתה של האזורית. בליגה הישראלית (שני הבתים) קולעים קצת יותר מ-83 נקודות למשחק. ברמה הגבוהה ביותר בכדורסל האירופי (דובר חברת דיזנהוייז מסר שזו הסופרוליג) קלעו 81.25 נקודות למשחק בשלב הבתים. שזה בעצם יותר מאשר ב-NBA. המקצוענים האמריקנים קולעים אמנם 94.6 נקודות למשחק אבל הם עושים את זה ב-48 דקות. אם היו משחקים רק 40 דקות היו קולעים משהו כמו 78.8 נקודות לערב.
אפילו בקולג'ים, ארץ ההגנות הבלתי מוגבלות, קשה למצוא עדויות להגבלת מספר הנקודות על ידי האזורית. ב-ACC קלעו השנה 77.1 נקודות במשחקי הליגה הרגילה, אבל המספר הזה הושפע מאד מההתקפה המדהימה של דיוק. במחוזות הבכירים האחרים המספרים נמוכים יותר. 71.4 בביג איסט, 72.8 ב-10-PAC במערב, ורק 68.5 נקודות בביג-10. באופן כללי הם קולעים עד 15% פחות מנתוני 40 דקות במקצוענים. אבל הם עושים את זה עם שעון התקפה ארוך בכמעט 50% (שעון-35 לעומת שעון-24). אפילו הערכה שמרנית מאד, לפיה התוספת לזמן ההתקפה מקטינה את התוצרת ההתקפית ב-20% בלבד, תגלה שבשום מחוז בכיר במכללות ההתקפות לא פחות פוריות מבמקצוענים.

כמה מלים על חקיקה מיותרת

אז למה שינו את החוק?

קודם כל, כי אין צורך בו. החוק האמיתי נגד סנטרים שמתכוונים להתנחל ברחבה חוקק לפני כחצי עשור, כשקרבו את קשת השלוש פנימה. מלכודות נגד גארדים פחות מעניינות את ראשי המשחק באמריקה (להיפך, מקצרים את זמן מעבר מחצית המגרש מ-10 ל-8 שניות).
שנית, כדי להקל על השופטים. כללי "הגנה בלתי חוקית" היו המסובכים ביותר לשיפוט. מדובר בעוולות שלא מתרחשות במרכז תשומת הלב של השופט (שזה הכדור). כמו כן מדובר בהחלטות די סובייקטיביות. החוקים אמרו למשל, שאסור לשחקן לנוע מצד המגרש בלי הכדור לצד המגרש עם הכדור, אלא כדי ללכוד שחקן עם הכדור. אבל מצד שני, אם השחקן עם הכדור הטעה את המגן וגרם לו לבצע הגנה לא חוקית, לך תחליט?
כששופט מנוסה, הוא לא שורק משהו שהוא לא מבין. לפני כמה שנים הייתה שביתת שופטים ב-NBA, באו שופטים מחליפים. עיתון בסיאטל ביצע מחקר קטן (במשחקי הסוניקס) על השינוי בכמות השריקות. הוא גילה שמספר השריקות על שמירה לא חוקית כמעט והוכפל - מ-1.2 ל-2.3. ומכיוון שהשריקה הראשונה היא רק אזהרה אפשר לראות ששופטים מנוסים נותנים זריקת עונשין, בגלל הגנה לא חוקית הרבה פחות מפעם אחת למשחק.
אפשר לראות את מגמת ההקלה בכמה שינויים אחרים. מהעונה הבאה כדור שנגע בטבעת מותר בנגיעה, גם להתקפה וגם להגנה. ויהיו פחות שריקות על מגע גופני רחוק מהכדור (חוק שנחקק בזמנו כדי להרגיע את הניקס של פט ריילי).
זה כל העניין. פחות חקיקה. פחות הגבלות על הגופים הגדולים. הכדורסל מיישר קו עם הבית הלבן החדש.



לפנייה לכתב/ת
צילום: חגי אופן
השופטים לא הבינו
צילום: חגי אופן
צילום allsport
דיוק. העלתה את ממוצע הנקודות
צילום allsport
צילום: רויטרס
בוש. מיישרים קו
צילום: רויטרס
מומלצים