פו הדוב חולה נפש

קבוצת מדענים קנדית בשיתוף עם קבוצת רופאי ילדים המתמחים בהתפתחות הילד, פרסמה בירחון של ארגון הרפואה הקנדית ניתוח פסיכולוגי מעמיק לדמויות החביבות של ספר הילדים של א. א. מילן, "פו הדב", ומאז הם לא מפסיקים לקבל מכתבי נאצה. "זה עצוב שקבוצה של רופאים משקיעים זמן, מאמץ וכפי הנראה גם כספי ציבור על מחקר כל-כך חסר משמעות", כתבה אחת מקוראות הירחון למערכת. קורא אחר כתב: "זה סיפור ילדים, ראשי סיכה שכמותכם. יש דברים שאינם דורשים ניתוח".
התגובות הגיעו בהמוניהן וגרמו למערכת הירחון לזעזוע קשה: "אף אחד מאיתנו לא ציפה לתגובות מסוג זה", אמרה ד"ר שרה שי, אחת מכותבי המאמר המדובר, "לא רצינו לפגוע ברגשותיו של אף אחד. כולנו אוהבים את פו הדב ולא התכוונו לצחוק על חשבונו של אף אחד". במסגרת המחקר תהו הרופאים האם פו הדב סובל מדיסלקציה ואובססיביות קומפולסיבית, האם איה החמור דכאוני והאם חזרזיר סובל מהפרעה שגורמת לו לאיבוד עשתונות. סיכום המחקר גרס כי תושבי היער בספרו של מילן זקוקים לטיפול תרופתי.
"התגובות היו ללא ספק יוצאות דופן", אמר עורך הירחון, ג'ון הואי, "אתר האינטרנט שלנו כמעט ונפל בכל פעם שאחד העיתונים הגדולים התייחס לנושא". הסיפור הגיע לרשת הבי.בי.סי, לעמודים ראשונים בעיתונים שוויצרים ולכתבי עת בניו-זילנד, דרום אפריקה וארה"ב. במכתב אחד טען אחד הקוראים כי הרופאים טעו בדיאגנוזה. לטענתו פו הדב סובל ממקרה קלאסי של פעולה לקויה של בלוטת התריס, וכי טיגר סבל מהבעיה ההפוכה, כלומר פעילות יתר של הבלוטה. "האנרגיה המיותרת של טיגר מתורגמת לדיבור מהיר, תנועות חדות וקופצניות ולדעתי הוא אוכל יותר מדי ממתקים וסובל משלשולים", כתבה לזלי בלומנברג בתגובה.