הזיגזג של אהוד ברק

אתמול (יום א') התעוררו אזרחי ישראל למשמע הידיעה על החלטת ראש הממשלה ליישם 'רפורמה חילונית', משמע, כינון חוקה, התרת נישואים אזרחיים, גיוס חרדים לשירות לאומי ועוד. ynet עוקב אחר יחסו של אהוד ברק לנושאי דת ומדינה.

באופוזיציה: הבטחות

בהיותו יו"ר האופוזיציה, בחר ברק לייצג בקמפיין אגרסיבי את הצד החילוני בנושא של גיוס בחורי הישיבות לצבא. הוא הגיש לכנסת את הצעת חוק גיוס בחורי הישיבות. ברק הציע שינוי בחוק שירות הביטחון, שלפיו יבוטל הפטור הניתן לבני הישיבות, שיינתן רק למספר מצומצם של תלמידי ישיבה מחוננים להמשיך בלימודי יהדות והיתר יגוייסו לשירות צבאי או שירות לאומי.
כפי שפורסם לפני הבחירות ב'תכנית ברק לישראל טובה יותר', " יש לאפשר לרתום את הנוער החרדי לשירות צבאי ואזרחי התורם למדינה, לחברה ולקהילה בה הם גרים... קידום השיוויון בחלוקת הנטל החברתי והחובות האזרחיות בין הציבור החילוני, הדתי והחרדי... צמצום המתחים החברתיים שאי השיוויון הנוכחי מחדד".
בנושא כינונה של חוקה, היה ברק אגרסיבי פחות. הוא הגדיר בצורה מעומעמת במסגרת אותה התוכנית לישראל טובה יותר, שפורסמה לפני הבחירות: "הפתרון הראוי ליחסי דת ומדינה חייב להתעצב תוך כדי דיאלוג שיקיף את כל זרמי הציבור, דיאלוג שיוביל להסכמה, המבוססת על חופש הדת וחירות הפרט".
בדצמבר 1998, השתנתה תמונת המצב. בג"ץ החליט, כי ההסדר שלפיו רשאי שר הביטחון לדחות גיוס של עשרות אלפי אברכים באמצעות צו אינו חוקי וכפה על הכנסת לעגן את הפתרון בחקיקה תוך שנה.

ראש ממשלה של כו-לם

בסוף חודש מאי, 1999, זכה אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה. ברק החליט לכונן קואליציה רחבה, ממשלה של כו-לם, הכוללת מפלגות חרדיות, שמתנגדות לכל שינוי בסטטוס קוו של יחסי דת ומדינה, בעיקר בנושאים של גיוס בחורי ישיבות וכינון חוקה לישראל. כבר בקווי היסוד של הממשלה ניתן היה להבחין בהגמשת העמדות:" הממשלה תפעל לחוקק בכנסת בהתאם לפסיקת בג"ץ את נושא הגיוס והפטור מגיוס לצה"ל של בני הישיבות, תוך הידברות מראש וחתירה להבנה עם כל הנוגעים בדבר".
כתוצאה מאותם הסכמים קואליציוניים עם ש"ס ואגודת ישראל, הוקמה ועדת טל בחודש אוגוסט 1999. הוועדה בוקרה קשות הן ע"י החילונים שטענו ל'משחק מכור' והן ע"י החרדים שטענו לחיסול עולם התורה.
בחודש אפריל השנה, הגישה הוועדה את המלצותיה לראש הממשלה. עיקרי ההמלצות דיברו על גיוס מצומצם ביותר של בחורי הישיבות לצה"ל והתמקדו יותר בדרכים לשילוב אותם צעירים בשוק העבודה בישראל. כלומר, שינוי של כמעט 180 מעלות מעמדתו של ברק לפני הבחירות. דעת הקהל החילונית רתחה. תנועת התעוררות שבתה רעב מול בית ראש הממשלה בדרישה שלא לקבל את מסקנות ועדת טל. המחאות לא עזרו.
בתחילת חודש יולי השנה, הובאו מסקנות ועדת טל במסגרת הצעת חוק ממשלתית, כפי שהורה בג"ץ להצבעה בכנסת. ההצעה התקבלה, לשמחתם של חברי הכנסת מהסיעות החרדיות ולמגינת ליבם של חברי הכנסת המייצגים את האג'נדה החילונית בכנסת, שביקרו את ברק על בגידתו במרבית מצביעיו. שבוע לאחר מכן, למרות הויתור של ברק למפלגות החרדיות, פרשה ש"ס מהקואליציה ומאז לא מצליח אהוד ברק לגבש קואליציה יציבה.
אתמול בערב, בישיבת 'שרינו' של מפלגת העבודה, הציג ברק את עיקרי הרפורמה החילונית שהוא רוצה ליישם - חוקה, שירות לאומי לבחורי ישיבות, נישואים אזרחיים ועוד. ברק, כך נראה, מנסה לחזור לחיקם של הגרעין הקשה של מצביעיו ולהתנתק ככל האפשר מש"ס ומהרב עובדיה יוסף.