איך נולד רעיון

לפני זמן רב, ב-1999 ליתר דיוק, התעורר לפתע ויכוח באחת מישיבות הבוקר של מערכת "טבע הדברים". הצדדים המתווכחים היו חברות הסגל הנשי, מולם חברי הצוות הגברי. אתם יודעים, עניינים שברומו של עולם, מהסוג שנזרק לאוויר לאחר מספר שעות מתישות של ענייני עבודה רגילים ומשעממים.
אבל היה נושא אחד שהצית את כולם. ללא יוצא מהכלל – "מה היה קורה אילו נשים היו מאיישות את צוותי הסיירות המובחרות של צה"ל במקום גברים". חברי הסגל הגברי, חברים יקרים בעלי עבר עשיר בשטח, התייצבו כמובן כאיש אחד לצד המין החזק, איך לא. הנשים לעומתם העלו מספר טענות מבוססות המצדדות בשילובן של בנות המין היפה. ואתם יודעים איך זה נגמר בוודאי. בלי מסקנה כזו או אחרת, מוחלטת יותר או פחות. בסופו של דיון מלומד שכלל צ'פחות מילוליות מימין ומשמאל ולעג ציני קל ומושחז נפרדנו לדרכנו כחברים. התעייפנו, חזרנו לשגרה ולעבודה, כרגיל.

תחילתו של רעיון

אך אותה ישיבת סרק קולנית דווקא הדליקה נורה כלשהי במוחו של אודי רן, העורך והכוח המניע מאחורי "טבע הדברים". הרעיון שהפציע גדל ותפח לימים והפך למה שאנו מכירים כיום מסע מלכת המדבר. ככה בדיוק.
אותו רעיון מקורי היה לאסוף קבוצת נשים מובחרת - ממש כמו הסיירות בהן עסקנו באותה ישיבה - ולצאת איתן למסע במדבריות ארץ ישראל. מסע הכולל כמובן רכב שטח ייעודי הנושא אופי אתגרי-תחרותי.
החברים הטובים מהחברה הגיאוגרפית שותפו בעניין, כמו-גם אריק ברא"ז – מנהל מחלקת גיאוטריפ - ורמי רושקביץ אשר הבחינו מייד בחיבור הטבעי והמוצלח בין השותפות לעניין. למעשה, אלה פרקי ההיסטוריה האמיתית בעקבותיה קם והיה מסע חציית גבולות המדינה, גבולות פיזיים, נפשיים ותרבותיים.

עד עכשיו

אז מה היה לנו עד כה? טבע הדברים והחברה הגיאוגרפית חברו לפרויקט משותף הנקרא "מלכת המדבר". אליהן חבר משרד הפרסום "הרבסט" אשר הציע לשלב את נושא קידום תהליך השלום המתבקש במסגרת מסע חוצה גבולות, בעיקר לכיוון ירדן.
כך קרה שהמסע הראשון שנקרא "מלכת המדבר 1999 – ישראל-ירדן" הוגדר כהצלחה מסחררת. גם בחלומות הוורודים יותר של מארגני המסע לא תארנו לעצמנו היענות גדולה כל-כך, עניין ללא תקדים מכל כיוון. לכן, ההמשך בשנה הבאה (2000) אמור היה להיות לכיוון מצרים, אלא שהתדרדרות מצערת של מה שקרוי "המצב הביטחוני" דרש מאתנו להעתיק את היעד למקום אחר – טורקיה למשל.

המסע הזה

כעת יוצא למעשה לדרכו מסע מלכת המדבר השלישי, 2001. שוב אנחנו חוצים גבולות, אלא שהפעם רחוק עוד יותר - לאתיופיה. השותפות מהמסע המקורי חברו בינתיים לשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, אתר ynet, ומקומוני ידיעות תקשורת מבית ידיעות אחרונות. ועכשיו מדובר על נושא חדש, מעבר לאתגר והשטח - הפעם יעודד המסע את הטמעת המסרים של קידום העלייה והקליטה בחברה הישראלית.
אך למרות הכל, יש עוד עניין אחד, בעיה אחת שנותרה בכל זאת בלתי פתורה. התשובה המוחלטת בעניין מידת ההצלחה הצפויה לאנשי סיירת ממין יפה. אבל, אתם יודעים מה, בעצם זה לא ממש משנה. אם קבוצה של 45 נשים היוצאות יחד למסע אתגרי תחרותי משותף, ישנות יחד, מתחרות יחד, נעזרות האחת בשנייה ויוצרות מערכות יחסים נהדרות לשנים ארוכות, אנחנו מרוצים. במקרה הזה, בדיוק כמו שרצינו בתחילה וכנראה כמו בסיירת "גברית", התחרות אינה הורסת – היא בונה.