אהרון ברק יוצא נגד החוק הדוחה גיוס בני ישיבות

המחלוקת בחברה הישראלית סביב סוגיית גיוס בני הישיבות נמשכת. בהרצאה שנשא אתמול (ד') במרכז הבינתחומי בהרצליה, במסגרת הכנס השנתי של החברה המזרחית הישראלית, מתח נשיא בית המשפט העליון ביקורת על החוק הדוחה את גיוס בני הישיבות.
היום החליט נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, להעביר את הדיון על הוצאת צו על תנאי בשלוש העתירות נגד הפטור מגיוס לבני ישיבות להרכב של שלושה שופטים.
העתירות הוגשו על ידי חברי הכנסת יוסי פריצקי, רן כהן, נעמי חזן, תנועת "התעוררות" ועו"ד יהודה רסלר.
קודם לכן הסכים היועץ המשפטי לממשלה להוצאת צו על תנאי וקציבת ארבעה חודשים לכנסת כדי לאפשר את קידום חקיקת חוק טל.
אתמול התייחס השופט ברק לשאלת בועז נול מתנועת "התעוררות", בנושא הבג"צ שהוגש נגד החוק, ואמר כי, "השאלה הניצבת בפני ביהמ"ש היא האם החוק פוגע בזכות חוקתית, ומהי אותה זכות חוקתית שייתכן ונפגעת". לדעת ברק, הזכות הנפגעת היא הזכות לשוויון, אך על ביהמ"ש לדון – האם הזכות לשוויון היא חוקתית. הוא הוסיף ואמר כי, הזכות לשוויון נגזרת מכבוד האדם, ולכן היא זכות חוקתית ועל ביהמ"ש להגן עליה. ברק ציין כי לא כל עמיתיו חושבים כמוהו בנושא.
חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) אמר בתגובה לדבריו של השופט ברק: "יש מי שצועק מאז היותנו לעם שזכות הקיום של העם היהודי היא מלומדי התורה. אנחנו טוענים שהם מחזיקים את הקיום שלנו. שהשופט ברק לא מאמין בזה. זו השקפת עולמו שמוטעית לחלוטין, הוא בור ועם הארץ, אם הוא למד משפטים זה אומר שהוא יודע מה זכות הקיום שלנו כעם?".
הרב גפני הוסיף כי כמעט בכל שבוע מועברות בכנסות הוראות שעה הפוגעות בחירויות הפרט ואף אחד לא מערער על זה, גם לא אהרון ברק, והיום כולם יודעים כי במדינת ישראל אין שיוויון בנטל הבטחוני האמיתי של סיכון חיים, יש 80 אחוז שלא עושים מילואים אז מישהו אומר שזה לא חוקתי?".
ח"כ יוסי פריצקי (שינוי) אומר בתגובה לדבריו של ח"כ גפני מיהדות התורה, כי "אני מציע לח"כ גפני לעיין בפרקי אבות שם כתוב: היזהרו בכבודה של מלכות, כי אלמלא מוראה - איש את רעהו חיים בלעו". לדברי פריצקי, "גפני לא מייצג את הציבור החרדי, אלא את הרבנים בלבד".

העמדה השיפוטית

ברק התייחס בנאומו גם לדברים נוספים. הוא השווה את כבוד האדם לשוויון בזכויות האדם, בהתייחסו לשוויון בהטבות שהמדינה מעניקה ובהזדמנויות שהיא יוצרת. לדבריו, "אסור לה למדינה להפלות בין אזרחיה על בסיס דת או גזע. על כן, זכויותיו וחובותיו של האיש הדתי צריכות להיות כזכויותיו וחובותיו של האיש החילוני, אלא אם כן שוני בזכויות או בחובות מקדם את השוויון. מכאן הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון, כי התמיכות הכספיות שהמדינה מחלקת צריכות להיות מוענקות על בסיס שוויוני".
בהקשר לביקורת השיפוטית-חוקתית של ביהמ"ש העליון אמר ברק כי, "כדי להבטיח דמוקרטיה אמיתית-מהותית, יש לעגן את זכויות האדם בחוקה וכדי שההגנה על זכויות האדם תהיה מלאה, יש להבטיח בקורת שיפוטית על חוקיות החוק. זוהי ביקורת עצמאית ואובייקטיבית, על-ידי שופטים בלתי תלויים, המבטיחה הגשמתן של זכויות האדם הקבועות בחוקה. אכן, ביקורת שיפוטית על חוקיותו של חוק לא רק שאינה פוגעת בדמוקרטיה, אלא היא מהווה את דרגתה העליונה ביותר".
בהמשך הוסיף ברק, "זכויות אדם אינן במה לכליון לאומי. חוקה אינה מרשם להתאבדות לאומית".
"בית המשפט אינו מנהל משא ומתן עם גופים ומוסדות בחברה", אמר ברק, "הוא אינו מנהל שיח עם הרשויות השלטוניות האחרות; הוא שומר בקפדנות על עצמאותו ועל הפרדת הרשויות". ברק הדגיש כי בית המשפט העליון פועל כך "לא לשם היעילות השלטונית, אלא למען חירות האדם. כך פיתח בית המשפט העליון את זכויות האדם, חרף התנאים החברתיים והביטחוניים הקשים. הוא הכיר בצורכי הבטחון, תוך שהדגיש כי עוצמתה של חברה נבחנת בשמירתה על זכויות האדם".
על הטענה שנשמעה מהקהל כי ביהמ"ש העליון מנותק מהעם, השיב ברק כי גם אם ביהמ"ש העליון יושב בראש האולימפוס, הוא לא נמצא בהרי יוון אלא בהרי ירושלים, וכי לא קיים ניתוק אמיתי.
על מידת היותו של ביהמ"ש העליון מייצג את החברה הישראלית, אמר ברק כי אינו מקבל את התפישה שמשטר דמוקרטי מחייב ייצוגיות בביהמ"ש העליון. הדרישה לייצוגיות היא קוד לאמירה שיש למנות אנשים שיהיו נאמנים למפלגה זו או אחרת, "אני רואה בזה סכנה גדולה מאוד".