פוזרו מועצת רשות השידור ומועצת הרשות השנייה

בג"ץ הורה היום (יום ג') על פיזורן של מועצת רשות השידור ומועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.
בג"ץ נתן את פסק הדין, לאחר שדן בשתי עתירות שונות שהגישו איגוד היוצרים הדוקומנטריים והתנועה למען איכות השלטון בישראל. בג"ץ קבע שהליך המינוי של שתי המועצות היה לא תקין מאחר ולא קויימה כדין חובת ההתייעצות.
חוק רשות השידור קובע כי המועצה תתמנה על ידי הממשלה לאחר שחלה עליה חובת התייעצות עם סופרים, מורים, ואמנים בישראל. בדומה לכך קובע חוק הרשות השניה כי הממשלה תמנה את המועצה לפי המלצת שר החינוך שחלה גם עליו חובת היוועצות זו.
כזכור, שתי המועצות התמנו בתקופת הממשלה הקודמת ובג"ץ קבע שהליך המינוי שלהן לא נעשה כראוי.
יאיר שטרן מנהל הטלוויזיה לשעבר אמר בתגובה כי "בית המשפט נהג יפה כשקבע שהנוהל לא היה תקין".
עו"ד אליעד שרגא, העותר מטעם התנועה לאיכות השלטון אמר: "ראיתי מהלך חפוז כאשר לא התקיים הליך היוועצות תקין על מנת למצוא פורום נאות המקובל על כל חלקי הציבור". שרגא ציין כי שישה חודשים לפני מערכת הבחירות הקודמות הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיה האוסרת על מינוים פוליטים כדי למנוע מצב שהממשלה תמנה ארגונים לפי שיקול דעתה הבלעדי.

איך זה עבד

מליאת רשות השידור מונתה בהתייעצות בין אנשי משרד ראש הממשלה לבין המפלגות בכנסת. במקביל נערך מו"מ בין לשכת ראש הממשלה לבין נציגי המפלגות בנושא הנציגים שתשלחנה. בית המשפט קבע כי הנחת העבודה היתה שהמפלגות זכאיות כל אחת מהן למכסה משלה במליאת רשות השידור, כנראה ע"פ כוחן היחסי בכנסת. לאחר גיבושה של רשימת המועמדים ע"פ המפלגות נשלחה רשימת 45 המועמדים אל הגופים והמוסדות המייעצים, אך הוקצבו לנמענים שבעה ימים להביע את דעתם. בית המשפט קבע כי זמן זה אינו זמן סביר. בסופו של דבר באוגוסט 98' הגיש ראש הממשלה הצעת החלטה לממשלה ובה שמותיהם של 30 חברים המוצעים למליאה. לא היה בין מועמדים אלו ולו מועמד אחד מאלו שהוצעו על ידי הגופים בהם אמורה הממשלה להיוועץ.
"אף לא אחד מהם לא נמצא ראוי לכהן במליאתה של רשות השידור" אמר בית המשפט.

בעניין הרשות השניה, אין מחלוקת כי אכן היתה פניה של שר החינוך לגופי הייעוץ ואכן ניתנה להם הזדמנות להציע מועמדים, אך בסופו של דבר מבין 15 המועמדים לכהונה במועצת הרשות השניה לא נכללו אלא שלושה מבין המועמדים עליהם המליצו גופי הייעוץ. באשר ל-12 המועמדים הנותרים, גופי הייעוץ השונים לא ידעו עליהם כלל, לא שמעו עליהם דבר מפי משרד החינוך ולא חיוו דעתם עליהם.