שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אוברדרפט, אשראי, הלוואה

    כולנו אוהבים לצרוך ולקנות, אבל לא תמיד יש לנו כסף. לצורך זה הומצא האשראי. הבנקים ישמחו שניכנס לאוברדרפט, חברות האשראי יעניקו לנו מתנות אם ניקנה בתשלומים ורק שנזכור לשלם בסוף את הריבית

    בישראל, כפי שרובנו יודעים מחיי היום יום שלנו, מקובלות שלוש שיטות עיקריות לנטילת אשראי (בנוסף לשיטת הקנייה בהקפה במכולת). הראשונה, והמוכרת מכולן, היא האוברדפט ומסגרת האשראי המאושרת שמעניק הבנק. השנייה היא נטילה הלוואה והשלישית רכישה באמצעות כרטיס אשראי. כמובן, שבשלושת המקרים יגיע החיוב בסופו של דבר לחשבון הלקוח.

     

    מצב זה נשמע אולי כמו סידור טבעי ורגיל, אבל המודל הישראלי שונה מהמקובל בארה"ב. שם, חברות כרטיסי האשראי הן אלה שמעניקות לצרכנים את האשראי והבנקים כלל אינם מעלים בדעתם לאשר לאזרח מהשורה להיכנס לאוברדרפט.

     

    ריכוז כל החיובים לחשבון אחד, כפי שנהוג בישראל, נובע מהמבנה הריכוזי של המערכת הבנקאית בארץ, מערכת העוסקת בקשת רחבה של שירותים פיננסים ומחזיקה במקביל בחברות בנות מתחומי כרטיסי האשראי, ניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות ועוד.

     

    מסלולי האשראי המגוונים שמציעים הבנקים מחייבים כמה הסברים לגבי היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. אבל לפני ההבדלים צריך להזכיר גם את המשותף לכל המסלולים, והוא המחיר שאנו משלמים עבורם – הלא הוא הריבית.

     

    הבנקים, או כל מלווה אחר, מעונינים לפצות את עצמם על הסיכון הכרוך במתן אשראי וכמובן גם להרוויח משהו. לכן הם גובים ריבית. לצורך העניין, הריבית היא המחיר שצריך לשלם כדי לקבל כסף לתקופה קצובה. צרכני האשראי הגדולים בישראל הם כמובן החברות העסקיות, שמבצעות השקעות גדולות.

     

    בקרב משקי הבית, עיקר האשראי מרוכז בקרב זוגות צעירים בתחילת דרכם וככל שהם מתבגרים ומתבססים, כך קטן היקף האשראי שלהם וגדל היקף החיסכון שלהם.

     

    מה זה אוברדראפט?

     

    יש המכנים את התופעה הזו כמחלה הלאומית. ובאמת, ישראלים רבים מעדיפים להשאיר את חשבונם ביתרה שלילית ולקנות, לרכוש ולצרוך. הבנקים מאשרים ללקוחותיהם לחיות באוברדראפט תמידי, משום שהריבית שהם גובים מאיתנו על היתרה השלילית מהווה מקור הכנסה חשוב עבורם.

     

    אובדרפט הוא תמיד דבר רע?

     

    אוברדראפט כרוני אינו תופעה פסולה, ובלבד שבעל החשבון מודע לכך שבין שאר הוצאותיו השוטפות (ארנונה, חשמל, מים וטלפון) יש גם סעיף מימון. כלומר, אחת לשלושה חודשים, הבנק מחייב את חשבונו בריבית עבור התקופה בה היתרה בחשבונו היתה שלילית. מכאן והלאה זו כבר שאלה של מינון וסדרי עדיפויות שכל לקוח עושה בעצמו.

     

    כיצד לנהל את האוברדרפט?

     

    ראשית, כדאי לזכור שניתן לנהל את האוברדראפט בצורה חכמה. ישנם כמה עקרונות לניהול נכון של חשבון הבנק, שיכולים לצמצם את עלויות המימון. העיקרון הראשון הוא בחירה נכונה של סוג החשבון. הבנקים מציעים סוגים רבים של חשבונות, בהתאם למגזרים: סטודנטים, חיילים, לקוחות מועדפים, חשבונות עו"ש למקבלי משכורת, חשבון לעצמאים וכדומה.

     

    הגדרה נכונה של סוג החשבון מאפשרת ללקוח לעקוב אחר שיעורי הריבית בהם הוא יחויב. למקבלי משכורת רצוי לפתוח חשבון עו"ש משכורת ולא סתם חשבון פרטי רגיל, שבו הריביות גבוהות יותר.

     

    עיקרון שני, הוא לקבוע מסגרת אשראי ולא לחרוג ממנה. הריבית בגין חריגה מהמסגרת גבוהה יותר מהריבית על המסגרת המאושרת. במידה שהחריגה הופכת לכרונית, כדאי לבדוק אפשרות להגדיל את מסגרת האשראי המאושרת.

     

    עיקרון שלישי הוא ליצור התאמה בין החסכונות לאוברדראפט. אין כל הגיון לחסוך סכום כספי ולקבל בגינו ריבית, כשמנגד חשבון העו"ש מצוי בחריגה וצובר ריבית חובה גבוהה. ריבית הזכות על חסכונות תמיד תהיה נמוכה מריבית החובה, ולכן כדאי לקבוע סכום נמוך לחיסכון נמוך ובלבד שלא תיאלצו לשלם ריבית חובה גבוהה.

     

    איך סוגרים את האוברדרפט?

     

    כאשר לקוח מעוניין לסגור אחת ולתמיד את האוברדראפט, עליו לפעול באחת משתי דרכים: להפקיד סכום חד פעמי שברשותו (חיסכון שנפדה, מתנה או הכנסה אחרת) או לקחת מהבנק הלוואה. לרוב, הריבית על ההלוואה תהיה נמוכה מהריבית המשולמת בגין האוברדראפט (אם החשבון מצוי בחריגה).

     

    מהו כרטיס אשראי?

     

    כרטיס אשראי הוא אחד משלושת סוגי אמצעי התשלום הנהוגים בישראל, כאשר שני הסוגים האחרים הם מזומנים והמחאות. בשנים האחרונות השימוש בכרטיסי אשראי בארץ הולך וגובר, וזאת בעיקר בעקבות התחרות שהתפתחה בין הבנקים. אלה רואים בכרטיס האשראי מקור הכנסה חשוב ביותר, משום שהם מקבלים מבתי העסק עמלות עבור כל עסקה שנעשית בהם באמצעות כרטיס האשראי.

     

    כדאי לרכוש בכרטיס אשראי?

     

    לרכישה באמצעות כרטיס אשראי כמה יתרונות, ובהם נוחות השימוש, ריבית מוזלת (בעסקות תשלומים) ואפשרות לדחות תשלומים מבלי לשלם בגינם ריבית (בתשלום
    חד פעמי). גם מבצעי הנאמנות שעורכות חברות כרטיסי האשראי (נקודות ויזה וכוכבי ישראכרט), המאפשרים רכישת מוצרים בהנחה, מהווים יתרון מסוים על פני קנייה במזומן או בצ'ק, אם כי לעתים קרובות ניתן לרכוש את אותם מוצרים במחירים זהים ואף אטרקטיוויים יותר ללא הנקודות והכוכבים.

     

    בשנתיים האחרונות התפתחה תחרות רבה בשוק כרטיסי האשראי. הבנקים ביטלו את דמי החבר, הורידו עמלות לבתי העסק ויצאו עם מוצרי אשראי חדשים. אחד המוצרים הללו הוא קבלת הלוואה לצורך חיסול האוברדרפט. תנאי ההלוואה משתנים מפעם לפעם וכדאי להשוותם מול התנאים שמציע הבנק לאותה מטרה.

     

    איזה סוגי הלוואות לזמן קצר קיימים בשוק?

     

    בדומה לתוכניות חיסכון, גם בנטילת הלוואות ישנם כמה מסלולים. בדרך ככל, הלוואות לתקופות קצרות יינתנו בריבית שקלית לא צמודה, והלוואות לתקופות ארוכות יינתנו בריבית צמודה למדד. הבנקים מעניקים גם הלוואות צמודות לשער הדולר. בשנים האחרונות הריבית השקלית היתה גבוהה בהרבה מהריבית הדולרית, ולכן ישראלים רבים (בעיקר חברות) העדיפו ליטול הלוואות צמודות דולר.

     

    החלטה כזו כרוכה בסיכון של פיחות, שעלול לקזז את פער הריביות ואף לגרום להתנפחות קרן ההלוואה. הבחירה בין הלוואה צמודת מדד או צמודת דולר צריכה להתקבל על פי רוב בהתאם לתזרים ההכנסות של הלקוח. אם הלווה מקבל את שכרו בשקלים ואין לו כל מקור הכנסה דולרי, אין זה הגיוני מבחינתו ליטול הלוואה צמודת דולר.

     

    בחודשים ספטמבר-אוקטובר 98' קיבלו כמה לווים ישראלים תזכורת מכאיבה בנוגע לסיכון הגלום בנטילת אשראי דולרי. באותם חודשים חל משבר פיננסי ברוסיה, שגרר הפסדים לחברות בינלאומיות גדולות. אחת מתוצאות הלוואי של המשבר היתה יציאה של משקיעים זרים מהבורסה הישראלית ורכישת דולרים בכמות גדולה. בתוך תקופה קצרה עלה שער הדולר בקרוב ל- 15%, וכתוצאה מכך התנפחו ההלוואות הדולריות שנטלו הלווים בסכומים ניכרים.

     


    פורסם לראשונה

     

    לפנייה לכתב/ת
    מומלצים