עטיפה קטלנית, חלק א'

השבוע הודיעה הוצאת הספרים "עם עובד" כי בכוונתה לשנות את פורמט עטיפותיה. נראה ששוק הספרים עובר בשנים האחרונות תהפוכות בתחום העיצוב, ואפילו הריבוע האדום של "עם עובד" בקצה העטיפה, שהפך לסמל בתעשיית הספרים הישראלית, עבר מטמורפוזה. לקראת שבוע הספר, שבוע בו מתחרות ההוצאות על ליבם של הקוראים בכל דרך אפשרית, ביקשנו ממיטב המעצבים לבחור את עטיפות הספרים שמדברות אל ליבם ושגורמות להם - וכנראה שגם לכם - לשלוף את הספר מהמדף.

דוד טרטקובר, מעצב ומאייר

"שינוי פורמט העטיפות של 'עם עובד' הוא רגרסיה, חזרה לפורמט שהיה קיים לפני 20 שנה. זה נראה בדיוק כמו כל דבר אחר וזה חבל. זיוה שלו, המעצבת הקודמת של 'עם עובד', סיפקה במשך שנים פתרונות אינטיליגנטים ויצרה מוצר בעל זהות. השינוי הלכאורה חדשני של העטיפות נראה מיושן וזו לדעתי טעות.
"עטיפה שמאוד אהבתי היא 'n.p' של בננה יושימוטו, ספר יפני בהוצאת כתר. יש עליה אקווריום עם דגים ועיצב אותה עדי שטרן. החיבור הוא צבעוני מאוד והאקווריום עומד במקום מפתיע ביחס לכיוון הספר. זו עטיפה שנשארת בזיכרון. בכלל, אני חושב שרמת העטיפות בארץ השתפרה פלאים בעשור האחרון. לדעתי זה נובע משטף של מעצבים צעירים שתורמים רבות לאיכות ולשיפור המראה.
"ספר שאני עיצבתי ולדעתי היה מוצלח היה 'איפה היינו ומה עשינו' של אמנון דנקנר ושלי. הקדשתי לעטיפה שלושה חודשים של מחשבה ובדיקה. בדקתי אימג'ים שונים על אנשים שונים, והבחירה של הילד משנות החמישים דיברה להמון אנשים, היא קלעה בול ולדעתי גם עזרה לשיווק הספר. עיצוב של עטיפת ספר עובד על אותם עקרונות כמו עיצוב של כרזה. הוא צריך למשוך תשומת לב ולהעביר מסר אחד מהיר וישיר".
בין הספרים שעיצב דודי טרטקובר: סדרת "הישראלים" של הוצאת "כתר"

דודו גבע, מאייר ומעצב

"עטיפה שהזיזה לי משהו בפנים היתה זו של 'טיל אולנשפיגל' מאת ש.דה קוסטר. אני זוכר שעל העטיפה היה ציור של פראנץ מזארל, שעבד הרבה מאוד עם תחריטי עץ. העבודות שלו השפיעו מאוד על היצירות שלי. גם עטיפות ספריו של אריך קסטנר כמו 'אורה הכפולה', 'אמיל והבלשים' ו'עצרת החיות', שאותם אייר טרייר, השפיעו עליי מאוד. טרייר הוא וירטואוז של קריקטורה ורישום, נקי מבולשיט וגימיקים. הוא מביא את הדבר עצמו. היום כבר לא מציירים את הנושא אלא מסביב לו, הגישה יותר מתוחכמת, ולכן בעטיפות האלה יש איכות שלא קיימת יותר.
"בתחילת המאה עוד ידעו לרשום, היו משחקים של צל ואור ואנטומיה. עטיפה נוספת שהיתה מופלאה בעיני היא של קטלוג לתערוכה של מוזיאון תל-אביב בשם 'לחיות עם החלום', אותו עיצבה ורדה רז. העטיפה נורא לבנה ויש עליה צילום של פלמחניקים מוצללים על גבעה. זה הכי ישראלי שיש בעולם. זה מוזר, כי משהו כל-כך נקי וישראלי מתחבר עם טעם טוב ותרבות, חיבור שלעתים נראה כמעט בלתי אפשרי. יש בעיה של טעם טוב בארץ. העם היהודי השקיע יותר מדי זמן בתלמוד ובדרך בז לגויים על כנסיותיהם, אבל חובה לומר שבנצרות יש אסתטיקה ליגה א'.
"אנחנו ג'יפה והטעם המשותף שלנו הוא ג'יפה. מעצבי עטיפות נותנים כדי לשרוד את מה שאנשים יכולים לעכל ואת מה שהמו"לים יעבירו. לצערי, זה לא תחום שאפשר ממש להדהים איתו. הבעיה הרצינית היא שגרפיקאים לא קוראים את הספרים שלהם הם מעצבים עטיפות".
בין הספרים שעיצב דודו גבע: "דרדר במדבר", "הברווז", "געגועי לקיסינג'ר".

יוסי ג'יברי, מעצב ספרים וכרזות, בעל סטודיו פרטי לעיצוב

"עטיפה טובה היא סוג של קסם. היא משלבת אמירה על הספר ותחושה אישית של מי שעושה את העטיפה. אני לא קורא את הספרים לפני העיצוב, אבל אני כן קורא את התקציר של הספר. יש דברים שיוצאים באינטואיציה ויש הרבה דברים שאני מבין רק בדיעבד.
"עטיפה שמאוד מצאה חן בעיני היא של המעצב ולדימיר בנדרסקי. לספר קוראים 'אמנות כל ההקשרים' בהוצאת 'ידיעות אחרונות'. זו עטיפה טובה מבחינה אסתטית בעיקר, היא לא שגרתית ומושכת את העין. קשה מאוד למצוא אימג' שיאחד את כל ההקשרים של המילה אמנות, והרעיון הויזואלי להשתמש בידיים הוא מצוין. הפשטות של הקומפוזיציה יש בה משהו שנראה מעט מיושן, אבל הפונט שנבחר הוא מאוד טרנדי ועכשווי".
בין הספרים שעיצב יוסי ג'יברי: "כנסת נכבדה" של דוד רובינגר, "ואלה שנות" נסים משעל, "100 אישים – חלונות לתרבות" גיל מיכאלי, "בינתיים" ג'ואל קנטור.

רענן אליזוב, מעצב

"מאוד אהבתי את 'איך לעשות מה' של דן בן-אמוץ, עטיפה מאוד צבעונית עם כתום וירוק, ויז'ואל מעניין שהוא מעין קולאז', ומאחור היה צילום של נפתלי הרץ אימבר כשהיה תינוק. הסך הכל של העטיפה חרוט בזכרוני. עטיפה נוספת היא המהדורה הראשונה בעברית של '1984' מאת אורוול. זו מהדורה מלפני חמישים שנה, עטיפה באדום, שחור ולבן, ומה שמעניין בה היא האילוסטרציה של עיר עם אנשים, ושימוש בפונטים פשיסטיים.
"אני חושב שלאט לאט עיצוב הספר ועיצוב בכלל תופס את מקומו הנכון בתפיסת הרחוב. ההוכחה הטובה ביותר היא ראובן אדלר, יועץ הסתרים של אריק שרון. הוא כיום יועץ בענייני תקשורת והיה בעבר מעצב גראפי, זה אומר שמשהו חדר לתודעה. בסופו של דבר כל עוד אני ממשיך למשוך צרכן פוטנציאלי לחלון הראווה, זו הצלחה. עם זאת, ספר לא יכול להיות יותר ממה שהוא. יש ספרים שאתה מחבק והם תמיד יהיו כאלה, ויש את אלה שנועדו לקשט את השולחן ואת זה עטיפה לא תשנה. עטיפה שאני מאוד אוהב שעשיתי היא של ספר חדש בשם 'ערפאת'. הספר מציג את ערפאת ומתאר את חייו הפרטיים כאדם. אני נדרשתי להציג אותו לא כטוב מדי ולא כרע מדי, ועל רקע האירועים העכשוויים זה לא פשוט. השתמשתי בטריקים עיצוביים כמו פונט איסלאמי שמערבב עברית ועוד טריקים. אני עדיין מחכה לטלפון מהרשות הפלסטינית שיבקשו שאעצב להם שלטי חוצות".
בין הספרים שעיצב רענן אליזוב: "נערתו" של נילי לנדסמן, "הקיטנה של קנלר" של אתגר קרת, "אבא בורח עם הקרקס" של אתגר קרת ורותו מודן.