שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מות חוסייני קטע את "פרוייקט ירושלים"
    יוסי ביילין ורוו פונדק נפגשו עם חוסייני לפני כחודש בלונדון ודנו אתו בפרוייקט תכנון ירושלים בתקופת השלום. השלושה הגיעו כבר לשלבים מתקדמים של ניסוח קווי ההסדר בירושלים. "עכשיו אני חושש שזה אבוד", אומר פונדק, "ואת הוואקום שיווצר אחרי מותו של האציל הירושלמי חוסייני יתפסו קיצונים אלימים"

    את הקשרים ההדוקים ביותר עם הצד הישראלי ניהל פייסל חוסייני עם יוסי ביילין ורון פונדק. השלושה כבר הגיעו לשלבים מתקדמים של ניסוח קווי ההסדר בירושלים. עכשיו, עם מותו של פייסל חוסייני, ביילין ופונדק כואבים, אבלים, אך בעיקר חוששים שההספד לחוסייני הוא גם ההספד לתקווה להגיע להסדר בבירה המסוכסכת.
    לפני חודש, בלונדון, ישבו פייסל חוסייני, יוסי ביילין ורון פונדק, מכרים ותיקים, במשך שלושה ימים ודנו בפרוייקט תכנון ירושלים בתקופת השלום. השלושה עיצבו שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני לפרטי פרטים, שיחל לאחר שיהיה הסדר עם הפלסטינים. בשבוע שעבר נפגשו פונדק וחוסייני באוריינט האוס, כדי "לסגור קצוות" בשורת פרוייקטים נלווים בירושלים שתכננו. "עכשיו אני חושש שזה אבוד", אומר פונדק, "ואת הוואקום שיווצר אחרי מותו של האציל הירושלמי חוסייני יתפסו קיצונים אלימים".
    באפריל 92' החלו השלושה להיפגש בדחיפות כדי להכשיר את הקרקע להסכם אוסלו. הימים, ימי ועידת מדריד. "במשך שנים, עוד לפני תחילת המגעים הוא חשב שצריך להגיע להסדר", מספר היום ביילין. "הוא היה הראשון שהסביר לנו שאת הקשר עם הפלסטינים צריך לקיים לא רק אתו, אלא עם ההנהגה הפלסטינית עצמה. אחת ההצעות שלו היתה להקים קונפדרציה ישראלית-פלסטינית".
    מאז, גם בימי שפל, הם שמרו על קשרים הדוקים. "לא היתה כאן חברות", מבהירים היום פונדק וביילין, "הכל לטובת תהליך השלום והדיאלוג".

    "הפלסטינים צריכים סולם לרדת מהעץ"

    הימים הקשים ביותר לדיאלוג הפלסטיני-ישראלי הגיעו עם פרוץ האינתיפאדה באוקטובר. "הוא אמר באופן המפורש ביותר שהפלסטינים צריכים סולם כדי לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסו", מדגיש ביילין, "הפיתויים הקצינו, אבל לא האמונה שלו, שהשלום עם ישראל הוא אינטרס עליון. אלמלא הוא, האירועים בירושלים היו מתפתחים למהומות דמים גדולות יותר, הוא דאג להגיע להבנות טכניות שהשקיטו את הרוחות כגון, שעות ההפגנה ומיקומם של השוטרים, כדי שלא יהיה חיכוך. מצד שני, הוא הוביל את ההפגנות האלה". שני הצדדים הללו בחוסייני, השאיפה להגיע להסדר לצד לאומנות חזקה, גרמו לשני הישראלים להעריך הערכה גדולה את שותפם לתהליך.
    "הפרגמטיות שלו גרמה לו לעתים נזק אצל הפלסטינים", אומר ביילין. "מאבק הכוחות בינו לבין ערפאת הוא, קודם כל, תוצאה של פערי הייחוס המשפחתי בין שניהם. חוסייני סיפר שערפאת, שהגיע ממשפחה נחותה יחסית, היה מתארח בטרקלינים של משפחתו", מסביר פונדק.

    "הציבור הישראלי קיבל תמונה מעוותת של חוסייני"

    "הציבור הישראלי קיבל תמונה מעוותת של חוסייני, אולי כי לא התבטא טוב בעברית", אומר פונדק, "ציטטו אותו לא במדויק, לא הבינו אותו. היתה לו כריזמה שקטה, לא מתלהמת, שהשפיעה השפעה חיובית עמוקה על הפלסטינים באזור ירושלים. דוגמא לכך ראיתי בפגישה האחרונה בינינו באוריינט האוס - פתאום שמענו צעקות ויכוח של שני אנשים מחוץ לחדר. כל אדם אחר במעמדו של חוסייני היה שולח את העוזר שלו לבדוק מה קרה. חוסייני קם, יצא אל השניים ובשקט שאפיין אותו הרגיע אותם. ברגעים הכי קשים הוא הנחיל לסביבה שקט. אני לא זוכר שראיתי אותו אי פעם צועק. בן למשפחת אצולה ירושלמית שהתנהג ככזה".
    "אני לא יודע מי יבוא אחריו, זו שאלה קשה", אומר ביילין, "מבחינתנו זה אובדן גמור. גמור לחלוטין".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ארכיוןן ידיעות אחרונות
    חוסייני. השאיפה להסדר לצד לאומנות
    ארכיוןן ידיעות אחרונות
    דודו פריד
    ביילין. שמר על קשרים גם בימי שפל
    דודו פריד
    מומלצים