ספר: "הרדיו של דרווין" - מד"ב מדוייק

זה לא סוד גדול שאנחנו מלכלכים את כוכב הלכת שלנו, ממלאים אותו בבני-אדם, מחממים לו את האטמוספרה ומתייחסים אליו כאל פח אשפה. אבל מה קורה כאשר וירוסים רדומים מעידנים רחוקים מזהים את התנאים הקשים של הכוכב כהזדמנות הנכונה להתעורר ולפעול? גרג בר, סופר מדע בדיוני שכבר זכה פעמיים בפרס "הוגו" ופעמיים בפרס "נבולה", יוצר ב"רדיו של דרווין" תערובת מעניינת של רעיונות, שבגללם קשה מאוד להפסיק את הקריאה, גם כאשר הבהלה מצמיתה לרגע.
אחד מתתי-הז'אנר של ספרות המדע הבדיוני מוקדש לאסונות שבני-האדם הביאו על עצמם, וכיצד מתמודדים השורדים עם מה שנותר מן הכוכב, או מן החברה שלהם. אפילו בעברית כבר יש: "2020" של חמוטל שבתאי ו"העיר הפנימית" של מיכל פלג, ובשניהם נבחנות ההנחות הבסיסיות של חברה בריאה ועיוורת לאפשרות של אסון ביולוגי, אחרי שהאסון התרחש.

לשחק עם הגנום

גרג בר מחדש משהו: אנחנו מורגלים, מחמישים שנות קריאה במדע בדיוני קלאסי, לראות במוטציות אנושיות סוג של בעיה מפחידה, כאילו דמותנו הנוכחית ומוחנו הנוכחי הם באמת נזר הבריאה ופאר היצירה. האמנם? שואל גרג בר, ומתחיל לשחק עם הגנום האנושי באמצעות רטרו-וירוס –וירוס ישן שקם לתחייה.
העדויות הולכות ומצטברות מממרחקים: בגרוזיה, צוות של האו"ם שחוקר מה מצוי בקברי המונים נתקל בגוויות של נשים הרות. באלפים האוסטריים, לא רחוק מאיטליה, נראה שמצאו גופות של אנשי עידן הקרח שנשתמרו היטב במערות קפואות. בארצות-הברית נשים יולדות תינוקות מעוותים – ואחר-כך מתברר שהן עדיין הרות.
כמו בספרי קטסטרופה ובסרטי אסונות ביולוגיים אחרים, גם כאן תוכלו למצוא צוותים של מדענים שמבקשים לשמור על חשאיות בעודם עמלים ימים ולילות לגלות מה אירע. גם תככים פוליטיים יש, ואפילו קצת 'דאחקות': דאסטין הופמן מופיע בספר הזה בתשדיר שירות דמיוני שמזהיר מפני סכנות הרטרו-וירוסים, אחרי שכיכב ב"התפרצות" - סרט אמיתי על המלחמה בווירוס האבולה.
חוקי תת-הז'אנר מחייבים שהמדענים חמורי הסבר לא ימצאו את הפתרון לתעלומה, וכי מן השוליים יגיע מישהו שהאקדמיה הקיאה החוצה, מישהו סקרן ומרדן, והוא או היא, באיבחת-תובנה אחת, פתאום יבינו מה קרה וינסו לשכנע את השלטונות להעדיף את גרסתם על פני זו של הממסד האקדמי.

הבלתי מפוחדים

בספר של בר חוברים שניים: קיי, שעזבה את המרכז לחקר מחלות נגיפיות, ומיטש שהועזב מן האוניברסיטה. כשהם מבינים את הקשר בין גוויות של תינוקות מן האלפים ועוברים מגרוזיה, הם עדים לשלב הבא באבולוציה האנושית, והם לא פוחדים. אפילו מן התינוקות המתים, שאחריהם נולדים תינוקות חיים, כאלה שיכולים לשנות את צבע עורם על-פי תחושותיהם, לדבר ולשיר מרגע הלידה ולחוות עולם עשיר של ריחות שסגור בפנינו, כך אומרים המדענים, כבר מאות אלפי שנים. ומה יקרה הלאה? גרג בר יורד מן הזירה ונעלם בין הצללים כאשר סטלה נובה, התינוקת שנולדת למיטש ולקיי (בטח שהם מתאהבים, חוקי הז'אנר מחייבים גם את זה), בסך הכל בת שלוש, והיא כבר יודעת שיש בעולם מאה אלף ילדים חדשים כמותה.
הספר ראה אור לפני שנה בארצות-הברית, ואני חושבת שהוא משווע לתרגום. אם יש עדיין די קוראי עברית, חובבי מד"ב ואסונות ורעיונות מן הדור הישן, הוא ימצא בתים חמים במדפים ישראלים. אבל יכול להיות שכבר איחרנו את המועד, ורק חובבי מבוכים, דרקונים ומפלצות עתידניות עדיין נותרו בינינו. גם כך, "הרדיו של דרווין" הוא ספר מצויין, אפילו אם רק מעטים מאמינים בו. הספר מועמד לפרס ה"הוגו", השנה.

Darwin’s Radio, Greg Bear, Ballantine Books, 430 pp.