שתף קטע נבחר

דראפט 2001: התיכוניסטים, האירופאים והטריידים שבינהם

החלום של ראשי קבוצות ה-NBA מחכה להתגשם בדמותם של שחקני תיכון צעירים ויבוא מאירופה. אלו שמעדיפים להישאר קרובים למציאות העדיפו ללכת על אופציית הטרייד. מי הרוויחה, מי פיקששה ומי נשארה אדישה. אמיר בוגן מסכם את דראפט ה-NBA שנערך לפנות בוקר

דראפט 2001 ייזכר לעד כדראפט הלא שפוי ביותר בתולדות ה-NBA, בו נקבעו לא מעט נקודות ציון, תוך חציית קוים אדומים שעלולים להשפיע על מדיניות הדראפט לתמיד.

קצת מספרים

כמה דוגמאות להדגמת המגמות שנתגבשו במהלך הדראפט: הבחירה של וושינגטון וויזארדס בקוואמה בראון קבעה עובדה חדשה - לראשונה בהיסטוריה נבחר שחקן תיכונים במקום הראשון בדראפט.
פאו גאסול, שנבחר שלישי בדראפט על ידי אטלנטה הוקס, עבור ממפיס גריזליס, הוא השחקן האירופאי הראשון שנבחר בעשירייה הראשונה בדראפט ה-NBA, גבוה יותר מכל זר אחר אי פעם. שלושה אירופאים אחרים הצטרפו אליו בסיבוב הראשון - שיא בפני עצמו.
בין 12 השחקנים שנבחרו ראשונים נמצאו רק חמישה שחקנים ששיחקו במסגרת ליגת המכללות ואף אחד מבינהם לא נבחר בין ארבעת הראשונים.
בכל הסיבוב הראשון נבחרו רק שלושה סניורים (באטייה, הייווד וטינסלי).

דייג בים התיכון

קוואמה בראון, טייסון צ'אנדלר, אדי קארי, דסגאנה דיופ וקדריק בראון היו ללא ספק הסיפור הגדול של הדראפט הזה שסימן את פלישת שחקני התיכון למרכז הקונצנזוס של הספורט המקצועני. המגמה הזאת אולי אינה מקובלת על מתווי המדיניות של ה-NBA, אך היא מוצאת מצע נוח בין הג'נרל מנג'רים והסקאוטים של הקבוצות שמחפשים תקווה חדשה, בסיס להצלחה, אם לא מיד אז אולי בעתיד. שחקנים כמו שיין באטייה (נבחר שישי) כבר הוכיחו את עצמם ולא השאירו הרבה מקום לחלומות, מה שהפך את הדראפט לסיוט עבורם.

חלומות נעורים

חמשת התיכוניסטים הללו לא הוכיחו את עצמם כשחקנים ברמות הגבוהות ביותר, אך העובדה שטרם מיצו את הפוטנציאל הגלום בהם היא זאת שמפתה כל כך לבחור בהם בשלב מוקדם. קוואמה בראון מסעיר את דמיונם של מייקל ג'ורדן, שעלול להתגלות שוב כעסקן כושל במידה וזה לא יבשיל לאותה מציאות שמייעד לו ג'ורדן. אותם הדברים אמורים לגבי טייסון צ'אנדלר (נבחר שני) ואדי קארי (נבחר רביעי), שישתפו פעולה בשיקגו בפרונט קורט נערי במיוחד.

תפסו אירופה

סוכני יריד החלומות בדראפט פונה ליבשת הישנה ומיבא ממנה כשרונות חדשים מלאים בפוטנציאל זר ולא מוכר, שהוכיח את עצמו בכדורסל האירופי - מצע ראוי לטיפוח כשרונות צעירים. גאסול, ולדימיר רדמנוביץ', ראול לופז וטוני פארקר, אינם שחקני NBA קלאסיים, אך גילם הצעיר ונסיונם הרב יחסית כמקצוענים הופכים אותם לסחורה חמה גם מעבר לים. כמו במקרה של הבוסריות בתיכון, ההכרות המוגבלת איתם, משאירה את האירופאים עדיין בגדר חלום שלא התגשם, כזה היכול להפוך למציאות אופטימית על הפרקט בארצות הברית.

שוק החלפנים

השפויים והמחושבים מבין נציגי הקבוצות פנו לדרך הקפיטליסטית הישנה והטובה, הטרייד, כדי לשפר ולחזק את קבוצתם בסחורה מוכחת עם תו כשרות מהבד"ץ המחמיר של ה-NBA. למעשה, הדראפט עצמו נפתח בטרייד גדול ששינה את תמונת הסיבוב הראשון המתגבשת. אטלנטה השיגה מממפיס גריזליס את שאריף עבדור ראחים, כוכב צעיר, שיכול לפרוח מחדש במדי ההוקס ולהוביל אותה להישגים בעתיד הקרוב. הוויתור על הבחירה השלישית בדראפט הנוכחי, לא נראית רעה כל כך, אם אתה מעוניין ללכת על בטוח.

מונקי ביזנס

גם הקליפרס, ששבעו ממנת הצעירים המבטיחים שכינסו בלוס אנג'לס, בחרו את צ'אנדלר והעבירו אותו מיד לשיקגו הנואשת וההרפתקנית, במקומו קיבלו כוכב NBA בדמותו של אלטון ברנד. הטרייד של יוסטון וניו ג'רזי יכול להבטיח רבות לשני הצדדים. אדי גריפין, אולי השחקן הטוב בדראפט, יוכל לפרוח במדבר הטקסני, אם רק ידאג לא להכנס לחיכוחים עם שחקני החוץ, סטיב פראנסיס וקאטינו מובלי. הנטס לעומת זאת קיבלו שלושה שחקנים מוכשרים (ריצ'רד ג'פרסון, ג'ייסון קולינס וברנדון ארמסטרונג), שיכולים להשתלב מיד ברוטציה הקבוצתית ולתרום את שלהם מידית ועד לעתיד הרחוק. סחורת טרייד חמה לאחרונה מונחת על מדף הרכזים ומוצעת למרבה במחיר. בין השאר עדיין ניתן למצוא שם את גארי פייטון, סטפון מארבורי, ג'ייסון וויליאמס ומייק ביבי.

המרוויחות הגדולות

גולדן סטייט ווריורס שבחרה את ג'ייסון ריצ'רדסון וגילברט ארינאס כחיזוק לבק קורט ואת טרוי מרפי כחיזוק לפרונט קורט ולקבוצה כולה.
אורלנדו מג'יק, שנותנת לגרנט היל, טרייסי מקגריידי ומייק מילר, פרונט קורט מבטיח לעבוד איתו עם הסנטרים סטיבן האנטר וברנדן הייווד.
וכמובן, כמו בשנה שעברה, המרוויחה הגדולה של הדראפט היא הלוס אנג'לס קליפרס ששמה את ידיה על אלטון ברנד המצוין, שיתן דחיפה אדירה לצעירי הקבוצה.

המפסידות הגדולות

בוסטון שהחמיצה הזדמנות לזכות בסנטר והעדיפה ללכת שלוש פעמים בסיבוב הראשון על שחקני חוץ, המצויים בקבוצה בשפע.
שרלוט הורנטס, שמשופעת בשחקני פנים בחרה דווקא בפורוורד גבוה בעל יד מבחוץ, אך לא מספיק בשביל לבנות עליו קכקלע ובטח לא כמוביל כדור.
יוטה ג'אז, שפנתה לראול לופז כדי שישאר בריאל מדריד ויפתור אותה מהצורך להתחייב חוזית בפני כל נבחר אחר.

אנשי מפתח

הטראגדיה: לורן וודס. סנטר שהיה יכול להיבחר בעשירייה הראשונה בדראפט אשתקד והיה צפוי להיבחר בעשירייה השניה בדראפט הנוכחי, הושפל והתדרדר עד לאמצע הסיבוב השני (46, מינסוטה).
הפלופ: פאו גאסול וקדריק בראון. שני השחקנים שעמדו במוקד השמועות המוקדמות נבחרו במקומות גבוהים מדי בשבילם. גאסול (3) אינו תחליף לעבדור ראחים ואף פחות מכך. בראון נבחר כדי להישלח בטרייד לקבוצה אלמונית (כנראה פורטלנד). נראה אם היא תרצה אותו.
הגניבה: טרוי מרפי והייווד. במקום ה-14, גולדן סטייט שמה את ידיה על אחד מהשחקנים המוכנים ביותר נפשית ופיזית ל-NBA. אורלנדו זכתה בברנדן הייווד (20), שנשלח מקליבלנד וויתרה תמורתו על מייקל דוליאק הזניח.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בראון. חלום או מציאות
צילום איי פי
גאסול. תוצרת חוץ
צילום איי פי
צילום: allsport
ברנד. להתראות שיקגו, שלום L.A
צילום: allsport
מומלצים