שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בן לוז: מטאור בבלומפילד
    הנסיקה של בן לוז בגיל 16.5 במכבי ת"א היתה מטאורית, אבל גם הנפילה. כעת, אחרי שהוא חימם את פאתי הספסל של גיא לוי ועבר תהליכי שיקום בשכונה, ניתנת לו הזדמנות שניה. עונה טובה בהפועל ת"א עשויה לעלות את הקריירה שלו על הדרך המהירה להצלחה. עונה חלשה תשלח אותו, ככל הנראה, לליגה יותר נמוכה

    "שחקן בעל שליטה מדהימה בכדור, יכולת פריצה, מהירות גדולה וראיית משחק אדירה. שחקן קישור שמשחק מאחורי החלוצים", האתר הרשמי של מכבי תל אביב מאפיין את משחקו של בן לוז, קשר הקבוצה שגדל במחלקת הנוער.

    התהילה והנפילה

    בעונת 94/95 שיחקה מכבי תל אביב של אברהם גרנט מול הפועל באר שבע באמצע העונה באצטדיון בלומפילד. האוויר החום והלחות גרמו לשחקנים להעביר להילוך סרק. פתאום שלף גרנט שפן מעומק הספסל. הוא הורה לבן לוז, ילד פלא בן 16.5, להיכנס למגרש. בנגיעה הראשונה שלו בכדור, כבש לוז את השער היחיד לטובת מכבי. שער שהיה שווה שלוש נקודות יקרות בדהירה לאליפות. גם בשני המשחקים שלאחר מכן כבש לוז. מדורי הספורט מיהרו לחבק בחום את הילד, שכמו מלוע של תותח זינק לגג העולם, כשבדרך הוא מלקט זימון לנבחרת הצעירה של ישראל ואליפות בליגת העל.
    כשהוא עטור תהילה קרה ללוז מה שבדרך כלל קורה לכשרונות של מכבי תל אביב. הוא נפצע ונעלם. אמרו שהוא לא יוכל לחזור, אמרו שהפלא נעלם ונשאר הילד. במשך שלוש שנים ניסה לוז למצוא שוב את הבמה בה יוכל להפגין את כישוריו. ניסה ולא הצליח. עד שהגיע הקיץ האחרון. לוז שמע את קולו של דרור קשטן, מאמנה של היריבה העירונית, לוחש "בוא לצד האדום של תל אביב". לוז שמע, הפנים, ארז את המזוודות וחצה את הכביש.

    כביש ת"א חיפה

    בן לוז מאז ומתמיד היה מזוהה עם האגף הצהוב של תל אביב. הוא זכה באליפות עם קבוצות הנערים והנוער של המועדון ותמיד נחשב לכישרון המוביל של מכבי. איכשהו, כשהוא הגיע לבוגרים קרה משהו. פציעה קשה השביתה אותו לחצי שנה, והחזרה היתה רחוקה מלהיות חלקה. הוא איבד את החדות, את יכולת הכדרור ונדחק שוב לפאתי הספסל. לוז חיפש דקות משחק ועמן את הדרך החוצה ממכבי ת"א. במכבי לא רצו להיפרד מכוכב הנעורים, והחליטו, כמו במקרים רבים אחרים, להשאיל את הילד. לוז מצא עצמו בדרך נמיר, נוסע מת"א לחיפה לביקור אצל רובי שפירא.

    ירידה לצורך עלייה

    במהלך עונת 2000/1 בן לוז עשה חשבון נפש. הוא נזכר במקרים של עשרות שחקנים בני גילו שהחליטו לעזוב את מכבי רק לשנה, שנתיים, ולבסוף מצאו עצמם אי שם בליגות הנמוכות, מחליפים חוויות עם שחקני הכח רמת גן. לוז היסס והיסס והחליט לעזוב את הספסל של גיא לוי, לטובת דקות משחק אצל אלי אוחנה בשכונה. בעיתונות היה מי שקרה למהלך "התאבדות", כאשר שחקן אלגנטי כמו לוז, מצא עצמו במאבקים המתישים נגד הירידה. אבל לוז הפתיע את כולם. בבני יהודה הוא היה אחד היחידים שהציגו משחק מלחמה, ופתאום הוא אפילו גילה שיש לו גם בעיטה.

    חובת ההוכחה

    השקיעה של בני יהודה והנסיקה המחודשת של לוז, לא נעלמו מעיניו הוותיקות של דרור קשטן. אחרי שלוז נלחם בתחילת הפגרה לעזוב את בסיס האם, כאשר הוא רוכש את כרטיס השחקן שלו מהבעלות של לוני, הוא מצא עצמו מעבר לקווים, למרות מחאות האוהדים הצהובים. כעת, הגיע הזמן שלו. קשטן, בצעד יוצא דופן, מתכוון לתת אשראי לשחקן יצירתי שמשחק מאחורי החלוץ, מהסוג שבדרך כלל הוא לא מאמין בו (ראה מקרה אבי תקוה).
    קשטן, שספג במהלך העונה החולפת ביקורת סמויה מהבעלים וביקורות קולנית הרבה יותר מהאוהדים, על דרך התנהלותו בפרשת אבי תקוה, החליט שהעונה הגיע הזמן לתת הזדמנות לקשר קדמי טכני, שידחוף את הכדור קדימה למילאן אוסטראץ' וסרגיי קלשצ'נקו. לוז אמור להיות ההבדל בין הפועל ת"א העצובה של העונה שעברה, להפועל שמחה ודורסנית יותר של העונה שבפתח. הכדרור, חדוות המשחק, ראיית המשחק, הפריצות והמסירות שלו צריכים להוות פיצוי לאכזבה והעזיבה של אבי תקוה.
    בפני לוז נפלה הזדמנות נדירה לשקם את הקריירה, לפני שהוא ייעלם כמו שחקנים רבים במכבי שהתחילו כהבטחות. ללוז אין מחר ולא תהיה הזדמנות נוספת. כעת, מוטלת עליו חובת ההוכחה.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים