אז הם לא יהיו עמוס עוז

העולם נחלק לשניים: אלה שאוהבים לשפוך הכל על הנייר הרבה לפני שהם יודעים בכלל איך להחזיק עיפרון, ואלה שכדי להוציא מהם שורה או שתיים על נייר זה כבר סיפור-סיפור.
הראשונים הם הילדים שמציירים, מאיירים ושוקדים על כרטיסי ברכה לימי-הולדת או לשנה החדשה ומתעקשים במרץ לייצר בעצמם הזמנות למסיבת יום-הולדת. הם כותבים יומנים, מחברים מכתבים, כותבים שירים וסיפורים. רק תנו להם צבעים, עפרונות ונייר והם אוהבים כל רגע ורגע בחיים. לחצי השני שייכים הילדים (וגם המבוגרים) שיעדיפו לאכול חצץ מאשר לכתוב מכתב או לחבר חיבור. וזה לא שאין להם מה לומר, להפך. רק שזה פשוט מאוד-מאוד קשה להם. הם זקוקים להרבה מאוד עידוד, תמריצים ותשומת-לב חיובית, שיגרמו להם להתמודד עם פרויקט הכתיבה. כן, עבורם כל משפט הוא פרויקט.
כמבוגרים אנחנו מודעים לחשיבות הכתיבה בחיי היומיום, החל מכיתה א', דרך האוניברסיטה, ובמהלך כל חיינו הבוגרים. כדי להמחיש זאת לילדים, שוחחו איתם על תפקיד הכתיבה. דברו איתם על המקצוע שהיו רוצים לעסוק בו כשיהיו גדולים והראו להם כיצד הכתיבה משתלבת כמעט בכל מקצוע ומקצוע: החל מכתיבת מזכרים, מכתבים, דו"חות מכירה, מאמרים, הצעות עסקיות ועוד. דברו איתם גם על איך הכתיבה מסייעת לעורר ולגרות את המחשבות שלנו ולארגן אותן בצורה הגיונית ועקבית, על התפקיד החברתי שיש לה וגם על התכונות התרפיות שלה. הרי רובנו יודעים כמה זה עוזר להעלות על הנייר רגשות שלא ניתן לבטא אותם בקלות בעל-פה.

לא רק מלים על נייר

כתיבה היא יותר מלשים מלים על נייר. זהו השלב האחרון בתהליך המורכב של תקשורת, שמתחיל בחשיבה. תזכרו שהמטרה שלכם היא להפוך את הכתיבה לקלה יותר ולחוויה מהנה יותר. ראשית, ספקו לילד מקום. חשוב שיהיה לו מקום טוב לכתוב עליו - שולחן כתיבה או שולחן ישר, בעל משטח חלק ובעל תאורה טובה. ספקו לילד דפי-נייר רבים (עם שורות ובלי שורות) ומכשירי כתיבה, ובכלל זה עפרונות, עטים וצבעים. עזרו לילד להקדיש זמן לחשיבה על פרויקט או תרגול כתיבה. כותבים טובים חושבים הרבה לפני שהם ניגשים למלאכה. הילד יכול להתמזמז, לחדד עפרונות, לסדר את הדפים או לחפש איות של מילה. היו סבלניים - יכול להיות שהוא חושב ברגע זה.
הגיבו לרעיונות שהילד שלכם מביע בעל-פה או בכתב. הבהירו לו שאתם מתעניינים בתפקיד האמיתי של הכתיבה - העברת רעיונות. וזה אומר להתמקד ב"מה" שהילד כתב ולא ב"איך" הוא כתב. בדרך-כלל זה חכם להתעלם מטעויות קטנות, במיוחד בשלב שהילד שלכם מארגן את הרעיונות יחד. בשום פנים ואופן אל תכתבו לילד עבודה שתוגש אחר-כך בשמו. עמידה בלוחות זמנים, נטילת אחריות למוצר המוגמר והרגשת בעלות על העבודה גם הם חלקים חשובים מהכתיבה. צריך לנקוט גישה חיובית תוך אמירת משהו טוב על הכתיבה של הילד שלכם. האם היא מדויקת? תיאורית? נותנת חומר למחשבה? מעניינת? האם היא אומרת משהו?

יקשיבו גם מבלי להבין

ילדים רבים נאלצים להתאמץ מאוד כדי להביע את עצמם על הנייר. הם זקוקים למשימות בעלות משמעות ולא לעבודות יזומות ומלאכותיות. הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות איתם כדי לעזור ולעודד אותם לפתח את היכולת החשובה הזו לחיים.
הכי חשוב: לקרוא, לקרוא ועוד פעם לקרוא. אם תתחילו לקרוא לילדים שלכם משלב מאוד מוקדם בחייהם (אפילו עוד לפני שהם לומדים לדבר), תסייעו להם להיות כותבים טובים יותר בהמשך. נסו לקרוא להם מגוון רחב של שירה ופרוזה, סיפורי מעשיות וספרות לא בדיונית.
הקריאו להם ספרים שהם מעט מעל רמת ההבנה שלהם. הם יעקבו אחרי הסיפור מבלי להבין כל מילה, אבל זרם המילים ישטוף אותם ויגרום להם להעריך כתיבה טובה. אל תופתעו אם בהמשך הדרך, ביטויים מהספר שאתם קוראים לילד יצוצו בהמשך במטלות הכתיבה שלו. למשל, חיבור שיפתח במילים "היה היה".

עודדו אותם לכתוב יומן

תנו לילדים במתנה יומן או מחברת מהודרת ועודדו אותם לכתוב ביומן מדי ערב כמה דקות לפני השינה. כתיבת יומן היא פורקן יצירתי נהדר ומקום בטוח בו בני-העשרה וילדים צעירים יכולים להביע את רגשותיהם. ניהול יומן משפחתי, בו כל אחד מבני המשפחה כותב בתורו, יכול להיות חוויה מהנה גם כן. כאשר אתם יוצאים לחופשה, נהלו יומן חופשה. תורן היום, שיתחלף מדי-יום, יהיה אחראי לכתוב ביומן גם את אירועי היום ובין היתר לתאר את מזג האוויר חיי הטבע, החלליות והחייזרים שנראו בלילה, ועוד.
כתיבת מכתבי תודה היא מנהג פחות מקובל בארצנו, אבל כזה ששווה בהחלט לאמץ בחום. חיבור מכתבי תודה (על מתנה שהילדים קיבלו מילדים או קרובי משפחה במסיבת יום-ההולדת שלהם למשל), והזמנות לאירועים ומסיבות, הן שתי דרכים נהדרות לעודד ילדים לכתוב. הטיפ פה הוא להורים: אל תגרמו לזה להיראות כמו מטלה או חובה. כשאומרים לילד "אתה חייב לכתוב מכתב תודה", זוהי דרך בטוחה לעודד התנגדות. במקום זאת, הפכו את העניין לכיף. עזרו לילדים להכין מכתבי תודה או הזמנות עם תמונה שלהם למשל, או בעזרת כל דבר אחר שיש בקופסת האומנות שלהם: מדבקות, נוצצים, טושים מיוחדים, חותמות וכל מה שיש. עבור כותבים צעירים יותר, תכתבו אתם את המסר על נייר אחר ובקשו מהם להעתיק אותו. אפשר גם לכתוב את המסר בעדינות על הנייר בעיפרון, ולתת להם לעבור על הכתוב בטוש או בעט צבעוני.

לא חייבים להיות שייקספיר

אתם לא חייבים להיות וויליאם שייקספיר הבא וגם לא חיים נחמן ביאליק כדי ליהנות מכתיבת שירים עם הילדים. זוהי הזדמנות פז לשחק במילים ולטעום מהמרקם ומהשפע שיש לשפה להציע. נסו לכתוב יחד חמשיר או לכתוב "שיר שתי מילים". הכלל בשיר כזה הוא שיש לכם רק שתי מילים בכל שורה, וכמה שורות שאתם רוצים. א
פשר בהחלט גם לרתום את האינטרנט למשימה. ילדים הרי אוהבים לשבת שעות מול המחשב. באינטרנט אפשר למצוא אתרים מקסימים מעוצבים וידידותיים לילדים, שיעודדו ויזמינו כל אחד, לשיטתו ובדרכו, לכתוב. באתר www.kids.co.il/story הילדים מוזמנים להוסיף את ההמשך שלהם לסיפור בהמשכים, להכניס מילים לתבניות, שבסופם יחוברו על-ידי המחשב לסיפור משעשע, לפרסם סיפור או שיר שחיברו, לבקש עצות, לשאול שאלות בנושאים שונים, לספר חוויות, ועוד. בפינת הפעילויות בספרות ובלשון, תולעת ספרים, שבאתר המקסים ושובה העין של ארגון סנונית,www.galim.org.il/books הילדים יוכלו להפנות שאלות לסופרים, להשתתף בצ'טים עם סופרים, למלא טופס המלצה על ספרים שקראו, לכתוב סיפור בהמשכים, ועוד.