שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי יודע מה חלומות נראה
    כמה דברים על הסאנדמן - יצירת המופת של ניל גיימן, ועל מקום החלום במאה העשרים

    לא פשוט לפתוח סדרה של רשימות על קומיקס שאינה מצייתת לחוקי הסקירה ההיסטורית ושאינה באה להציע תוכנית לימודית. בסופו של דבר, גם לאחר שיילקחו בחשבון שיקולים של חשיבות, סידרה כזו, שתיעשה מן ההכרח בדילוגים, תהיה חלקית ותשקף טעם אישי של הכותבים אותה. למרות הצער, פתיחה לא תיערך אפוא, כאן ועכשיו.
    מצד שני, הצדקה של בחירת היצירה שהדיון בה יפתח את הסדרה נחוץ. והנה היא: הקומיקס היא אמנות של המאה העשרים. אם לאבחן את המגמה החשובה של המחשבה והיצירה במאה העשרים, הרי שהיא הנחת תהליכי היצירה והשפה במרכז העיסוק האמנותי. מיצירים סמויים המושכים בחוטים, הפכו תהליכי היצירה והשפה לגיבורים בחזית הבימה. עשרת הכרכים של The Sandman, יצירת המופת של ניל גיימן, חגים בדיוק סביב מגמה זו; מהותה של היצירה, סיפורו של הדמיון האנושי.

    "כל הסתכלות ביקום שאיננה מוזרה, היא שקרית." (מתוך הסאנדמן)

    מורפיאוס, אדון החלומות והסיפורים קרוי בשמות רבים ו The Sandman, אותו יצור החי על הירח וזורה חול בעיניהם של ילדים על מנת להרדימם, הוא אחד מן הידועים שבהם. הוא בן למשפחת האינסופיים (The Endless) המונה שבע ישויות: גורל, מוות, חלום, הרס, תשוקה, ייאוש וטירוף (תרגום צולע במקצת ל Delirium). כל השבעה הם אספקטים בסיסיים של הרוח האנושית (וכולם מתחילים באות D). האינסופיים הם דמויות המגלמות בתוכן את המהות של השם שהם נושאים. מורפיאוס איננו רק ממלא תפקיד של דאגה לשלמותה של החלימה, אלא הוא גם החלום עצמו, וכך גם שאר אחיו.
    הכרך הראשון של הסאנדמן מספר על מכשף אנגלי בשם רודריק בורג'ס המנסה ללכוד את מוות (אחותו הבכורה של מורפיאוס) ולוכד את חלום. לאחר שבעים שנה שבהן מורפיאוס נתון בשבי מעגל הקסמים של בורג'ס, הוא משתחרר, יוצא להשיב לעצמו את חפציו האבודים ולשקם את ממלכת החלימה שהתפוררה בינתיים. תקופת השבי והמסע בעקבותיה משפיעים על גורלו של מורפיאוס בדרכים ששום ישות לא יכולה הייתה לשער, להוציא אולי את הצדדים הלא מודעים והאפלים הרוחשים תחת לכל חלום. בכרכים הבאים, נפרשות, במקביל לפרקים מן ההווה של התקופה שבה נכתב הסאנדמן (88'-97'), אפיזודות שונות מן היקום של הסאנדמן ומן העבר של איש החול.
    ה"סאנדמן" מלא הברקות מענגות. אחת מהן למשל היא הרעיון שבטירה של מורפיאוס המצויה בלב החלימה ישנה ספרייה ובה כל היצירות שחלפו בראשו של אדם כלשהו אך מעולם לא הועלו על הכתב. אחרת היא העובדה שהאחות הצעירה, טירוף, הייתה בשלב מוקדם, עונג (Delight).

    "כתיבה היא מעוף בחלומות. כשזוכרים. כשיכולים. כשזה עובד. זה כזה קל." (ניל גיימן)

    ב"סאנדמן", נטל גיימן על עצמו פרוייקט שאפתני; לספר את סיפורו של נסיך הסיפורים, לשרטט את חלומו של אדון החלומות. והוא עושה זאת על ידי יצירת יקום של סיפורים ושבירה של רציפות העלילה. ישנו ציר עלילתי מרכזי לסאנדמן, אולם נלווים לו סיפורי משנה שבהם מופיעה דמותו של מורפיאוס כדמות שולית. חשיבותם של סיפורי המשנה מתגלה בהמשך, עם התפתחויות בציר המרכזי. כזה הוא למשל, הסיפור הטרגי על אורפיאוס, בנו של מורפיאוס, או הסיפור מאחורי כתיבת המחזה "חלום ליל קיץ".
    האפקט המצטבר של אוסף פרקי הסאנדמן הוא כישוף מוחלט מכל בחינה. את כל הכריכות של הסאנדמן עיצב האמן הבריטי דייב מק'קין ולאורך הסדרה גיימן שיתף פעולה עם ציירי קומיקס שונים, מה שאיפשר לו ליצור רבגוניות ויזואלית שמקבילה לרבגוניות הסיפורית של הסאנדמן. ואכן, גיימן משתמש כמעט בכל טכניקת סיפור אפשרית וממלא את הכרכים בגרסאות שלו למיתוסים ידועים ובשברים של אגדות שנשכחו. עשרת הכרכים מצטיינים ברוחב יריעה שלא ייאמן ובגלריה בלתי נשכחת של הדמויות. זה לצד לזה מתייצבים אלים נורדיים עתיקים, טיפוסים ניו יורקיים, דמויות מקראיות כמו קין והבל, לוציפר (שהשפעות חזקות של מילטון ניכרות בעיצוב דמותו), טיטניה, פוק וויליאם שייקספיר.
    גיימן איננו מתעכב על שאלות של כרונולוגיה או אמת. כל המיתולוגיות, על שפע האלים והגיבורים שהן מכילות, כל האגדות שנלחשו אי פעם סביב למדורות ונענו בהקשבה, יכולות להתקיים זו לצד מזו משום שכולן, בתקופה כלשהי, היו חלום, מושא לאמונה לוהטת, יצירה של הכוח המדמה האנושי.

    "אגדות הן יותר מאשר אמיתיות. לא משום שהן מספרות לנו שדרקונים קיימים, אלא משום שהן מספרות לנו שאפשר לנצח דרקונים." (ג'י. קיי. צ'סטרטון)

    הסוריאליסטים, ובמידה רבה הרומנטיקאים לפניהם, מצאו קרבה גדולה בין תהליך החלימה ותהליך היצירה. אותן פרוצדורות של יצירת סמלים ושל תרגום ההתנסויות הנפשיות למסכת של ייצוגים שחורגת מן המילוליות השגרתית מהותיים לחלום וליצירה. הסאנדמן של גיימן, במיוחד, יצוק כמו חלום בתחושה ובמבנה שלו. עובדה זו מעניקה לקורא שתי דרכים עיקריות לפענוח היצירה; הראשונה היא שימוש בכלים פסיכולוגיים לטיפול בחלום והאחרת היא התבוננות בחלום כמהות שתוחמת ומגדירה את תפישת המציאות הנהוגה.
    במילים אחרות, אפשר להתייחס לכל מרחב הענקי של הסיפורים שכלולים במחזור של הסאנדמן כחלקים המצטרפים לפאזל של תהליך; תכנית עניפה ולא מודעת של מורפיאוס לעבור שינוי על ידי מוות ולידה מחדש, כלומר, קריאת סיפורי הסאנדמן כמערך של סמלים שמסתירים מתח בין דחף מוות ועקרון הישרדות. ואפשר לראות באותו מרחב רק אוסף של פיסות המקיימות בינן לבין עצמים קשרים אקראיים. חבורה של יצירות שתכליתן דומה; להראות שהמציאות שאנחנו מצמצמים את עצמנו אליה היא לא יותר מאשר ממד צר של חלום מסעיר, חסר גבולות שהאנושות חולמת משחר ימיה.
    אך גם לאחר שקוראים מספר פעמים את עשרת הכרכים באפוס הגאוני של גיימן, עדיין שורה עליהם מסתורין עז, עדיין ישנן תעלומות בתוך תעלומות שאפילו המפגש של הטקסט עם הפורמט הגרפי לא פותר, צללי סיפורים שלא הובאו אל סופם, הדים והשתקפויות, רמזים שהושארו גולמיים בכוונה. אולי משום שגיימן מכיר בכך, שבדומה לספרים בספרייה האגדית של מורפיאוס, חשובים מן הסיפורים שלבשו צורה ממשית הם הסיפורים שנותרו בדמות החלום שלהם.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    מתוך סאנדמן. במובן מסוים אלה הם סיפורים על פרידה
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    על מוות ועל לידה מחדש
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    אחרי הכל זה מה שאגדות מכינות את האדם אליו
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    ההכרח של השינוי
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    עטיפה של מק`קין. גאונות צרופה
    צילום: ורטיגו/דיסי קומיקס
    7 לילות
    מומלצים