הביטו וראו: תפריט צץ במִרְשֶתֶת

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה רשמית בחודש שעבר כמה מונחים טכנולוגיים חדשים ומסקרנים. כדאי כבר עכשיו להתרגל למלים הבאות: מִרְשֶתֶת במקום אינטרנט ותפריט צץ במקום Pop Up Menu.
"החלטנו על המונח מִרְשֶתֶת בעקבות פנייה של גורמים בצבא", אומר אמנון שפירא, יו"ר הוועדה לטכנולוגיית מידע ומונחים, המשותפת לאקדמיה ללשון העברית ולמכון התקנים. "התופעה של האינטרנט דומה לסינדרום הפריג'ידר, אותו מוצר של חברת המקררים האמריקאית ששמו הוענק אוטומטית לכל מקרר שנמכר בישראל במשך שנים רבות. זאת, בניגוד למלה בנק, שמאחדת גופים בנקאיים שונים ששמם "הפועלים", "דיסקונט" ואחרים. בדומה לפריג'ידר, המונח אינטרנט משמש כיום לתיאור טכנולוגיה וגם לציון יישום מסוים של הטכנולוגיה הזו.
"'מִרְשֶתֶת' היא מונח כללי (גנרי) לרשת תקשורת כלל עולמית. החלטנו לאשר את המונח הזה במטרה להפריד בין המונח הכללי של הטכנולוגיה לבין יישומים מסוימים שלה. למשל, נוסף לאינטרנט פועלת רשת אינטרנט 2 – אלה שתי דוגמאות ליישום של טכנולוגיית המִרְשֶתֶת.
על המונח "מִרְשֶתֶת" החליט ועד המינוח של האקדמיה לפני כשנתיים ומליאת האקדמיה אישרה רשמית את ההחלטה לפני כשבועיים. בעקבות האישור הרשמי תתפרסם ההחלטה ברשומות.
למרות דבריו של שפירא, אינטרנט אינו יישום מסוים אלא מונח גנרי. על פי מילון מרים וובסטר, אינטרנט הנו רשת של רשתות מחשב ורשתות ארגוניות ברחבי העולם (המבוססות על פרוטוקול התקשורת TCP/IP). שפירא מסכים באופן עקרוני אך טוען כי אבחנה זו מתאימה לתוכנית לימודים בבית הספר ולא להגדרה מילונית.

סרוג לי רשת

גם המונחים הטכנולוגים הבאים אושרו לאחרונה על ידי האקדמיה ללשון העברית:
מתמכר למחשבים או פורץ – Hacker
מצת – plug
שרת מְתַווך – proxy server
רשת עמית לעמית – peer-to-peer network
תפריט צץ (הצעה שעדיין לא אושרה) – Pop Up Menu
רשת סריג – grid network
פִּתחה – port
מַשְקֵף מקדים – previewer
אטמוט, אוטומציה - automation
חומת אש (מונח שהחליף את 'קיר אש') – Firewall. "המונח שאול מספר זכריה, פרק ב'", מסביר שפירא, מתרגם תוכנה ויועץ בתחום גיור תוכנה.
במקרה של המלה Hacker, דומה ששפירא וחבריו טעו. על פי ז'רגון ההאקרים, האקר הוא מומחה למחשבים שנהנה לחקור מערכות טכנולוגיות ומבקש לבדוק את גבולות היכולות שלהן, לרוב, לשם הנאה אינטלקטואלית. המונח הנכון לתיאור פורץ מחשבים הוא Cracker, שמשמעותו אינה "מכור למחשבים". אולם, האקדמיה לא התייחסה למונח זה בהחלטותיה.

הציבור לא מתרשם לרוב

האקדמיה ללשון העברית ומכון התקנים הם שני הגופים העיקריים העוסקים בטביעת מונחים עבריים בכל תחומי הטכנולוגיה לשימוש מרצים, מורים, תלמידים וסטודנטים, אנשי צבא, משרדי ממשלה והקהל הרחב. הוועדה לטכנולוגיית המידע ומונחים פועלת לצד הוועדה למונחי אלקטרוניקה והוועדה המרכזית למינוח טכנולוגי באקדמיה ללשון עברית. "הוועדה למונחים טכנולוגיים", שלוחה של האקדמיה ללשון העברית שפועלת בטכניון, עסקה בעבר גם בתרגום מונחים טכנולוגים והגדרתם, אולם פעילותה כיום קטנה מבעבר.
הוועדה לטכנולוגיית מידע ומונחים מתכנסת במכון התקנים מדי כמה שבועות כדי לדון בתרגום מונחים טכנולוגים חדשים ומיוצגים בה מפיצי מחשבים, בתי תוכנה ואקדמיה. המונחים עליהם מחליטה הוועדה מועברים לאישור מליאת האקדמיה.
"הוועדה מקבלת פניות מהציבור לתרגם מונחים אך רוב העבודה שלנו מבוססת על מילונים בינלאומיים כגון אלה של ISO, ארגון התקינה הבינלאומי", אומר שפירא, "העבודה שלנו אינה רק לתרגם מונחים. אנחנו גם מגדירים את המונחים החדשים בעברית".
רוב המונחים שנהגים על ידי הוועדה מורכבים ממלים שכבר קיימות בשפה העברית, או מצירוף של מלים כאלה (בניגוד ל'מרשתת'). הציבור הרחב לא מרבה להתרשם מהחלטות האקדמיה. בין המונחים שאושרו בעבר על ידי האקדמיה ונדחו על ידי הציבור הרחב אפשר למנות את "הידודי" (אינטראקטיבי), מנשק (ממשק), סיבית (ביט) ובית (בייט).
"יש מלים שגויות שמשתרשות בציבור וקשה מאוד אחר כך לשרש אותן אך זו טבעה של שפה", אומר שפירא, "האקדמיה יכולה לאשר מונחים אך אין לה יכולת לכפות על הציבור הרחב להשתמש בהן. אנחנו יכולים לצעוק במשך 30 שנה שממשק זו מלה שגויה אך זה לא יעזור לנו. הקהל הרחב משתמש במלה הזו ולא במנשק".
שפירא מונה דוגמאות למונחים עבריים שטבעה האקדמיה והתקבלו על ידי הציבור - קובץ, מחשב, רשומה ויישום. "לעתים המונחים העבריים נקלטים במהירות ולפעמים תהליך הקבלה נמשך שנים רבות", הוא אומר. "אני לא יכול לספק הסברים מדוע 'הידודי' נדחה על ידי הציבור. דווקא בשנתיים-שלוש האחרונות נתקלתי במונח הזה בכמה מאמרים אקדמיים". תופעה זו לא מעידה על שימוש נרחב במונח אך מראה כי יש להחלטת האקדמיה השפעה מסוימת, לדברי שפירא.

למה לא לאמץ את המונחים הלועזיים כפי שהם?

"בשביל לקבל מונח לועזי אין צורך באקדמיה. אנחנו האקדמיה ללשון העברית ולא הלועזית. במקרים רבים האקדמיה אינה נאבקת במונח הלועזי ולא מנסה לתרגמו. במקרים אחרים, אנחנו מעברתים את המונחים ומאפשרים לציבור להחליט - ירצו - יאכלו לא ירצו - לא יאכלו".
מונחים נוספים שאישרה האקדמיה ללשון העברית בעבר:
קבוצה מקוֹדָדָה - coded set
תחזוקה עתית – scheduled maintenance
קוקית - Cookie
הדממה – Shutdown
תסדיר - Format
תחיבה - Insert
נָעַל שיח – log out, log off
פָתַח שיח – log on, log in
מַחְשֵׁב בִּרְכַּיִם - laptop computer
חברת הזנק - startup