"בלומפילד" יהרס לטובת פרויקט נדל"ן

בשביל מאות אלפי אוהדי כדורגל, איצטדיון בלומפילד ביפו הוא כבר מזמן לא רק מגרש כדורגל, אלא מוסד, שנכנס אפילו למערכון הנודע של הגשש החיוור על "שירים ושערים", עם המשפט האלמותי: "הלו, זה בלומפילד?" אבל אם להאמין לתוכניות של עיריית תל-אביב, שהוצגו לאחרונה, אז בתוך חמש עד שבע שנים יהפוך האיצטדיון המיתולוגי לפיסת נוסטלגיה. המגרש המיתולוגי ייעלם, וכרישי הנדל"ן יקימו תחתיו מתחם מגורים ומשרדים.
במקור קראו לו איצטדיון "באסה", ביצה בערבית, בגלל הביצות הגדולות שעליהן הוקם. עם כיבוש יפו והפיכתה לעיר עברית נפל גם האיצטדיון לידינו, בעצם, לידי ההסתדרות. "כל חורף הוצף המגרש והפך לביצה ענקית", נזכר שייקה פורת, אז שחקן גדנ"ע יהודה, מהקבוצות הישראליות הראשונות ששיחקו על המגרש, ולימים מעיתונאי הספורט הבכירים בארץ. "השטח מסביב היה עזוב, וביציעים היו רק חמש שורות של בלוקים". השחקנים, בעיקר מהקבוצות הפועל תל-אביב וגדנ"ע יהודה, הזיעו רבות עוד לפני המשחק עצמו, בגלל המחסומים שעמדו בדרכם.
"באסה היה המגרש של הדרומים", נזכר בערגה עיתונאי הספורט משה לרר. "משמונה וחצי בבוקר עד רדת החשיכה שיחקו שם כדורגל. באסה היה היכל הספורט של אותה תקופה".
ב-1951 הותקנו באיצטדיון מוני הכניסה הראשונים. באותה שנה נערך בו גמר גביע המדינה הראשון, מכבי תל-אביב נגד מכבי פתח-תקווה, שהסתיים בנצחון המלאבסים 0:1. באמצע שנות ה-50 החלו במקום עבודת שיפוץ, ובסיומן הכיל האיצטדיון כ-5,000 מקומות ישיבה.

העידן החדש

ב-1958 נרתם ברנרד בלומפילד, יהודי עשיר מקנדה, למבצע ייבוש הביצות בארץ והחליט לייבש גם את באסה. " הוא תרם להסתדרות כעשרה מיליון לירות, וכך הפך את האיצטדיון למתקן מודרני. כאות הוקרה, קראה ההסתדרות לאיצטדיון על שמו. ב-2 בדצמבר 1962 נחנך האיצטדיון בטקס חגיגי ובמשחק ידידות של הפועל תל-אביב נגד אנסחרה מהולנד, שהסתיים בתיקו 1:1.
אולם למרות החומות הגבוהות שהוקמו מסביבו, המשיכו הצעירים להתפלח לאיצטדיון בדיוק כמו קודם, וג'ק סלומון, אמרגן יהודי אמיד, חש זאת היטב על בשרו. ביוני 1962 אירגן סלומון במקום את אליפות אירופה באיגרוף. התחרות בין פיירו רולו מאיטליה ואלפונס חלימי מצרפת נערכה מול יציעים הומים מפה לפה, אבל בסיומה נשאר סלומון עם חור ענק בכיס של 120 אלף לירות. פשוט, כמעט כל הקהל נכנס בלי לשלם.
במרוצת השנים הפך האיצטדיון למגרשה הביתי של הנבחרת, נוסף על איצטדיון רמת-גן. אבל יותר מכל הוא היה מזוהה כביתה של הפועל תל-אביב, אם כי גם היריבה המושבעת, מכבי תל-אביב, השתמשה בו. רשימה ארוכה של משחקים גדולים רשומה על כר הדשא.
משה קשטן, ארכיון כדורגל מהלך, זוכר בעיקר משחקי ידידות של הנבחרת. ב-1971 ישראל ניצחה את שוודיה 1:2. ב-1973 סיימה הנבחרת משחק מול נבחרת ארגנטינה בתוצאה המכובדת 1:1. ב-1983 אורגוואי וישראל סיימו בתיקו 3:3. בשבת אחת ב-1968 הושג שיא של 20 שערים: הפועל תל-אביב ניצחה את ס.כ. נס ציונה 3:8, ומכבי נתניה ניצחה את שמשון תל-אביב 2:7. ב-1971 הושג שיא השערים בגביע: 28 שערים הובקעו במסגרת משחקי חצי גמר גביע המדינה.

העתיד

ב-1999 רכשה עיריית תל-אביב את האיצטדיון מההסתדרות, וכעת, אחרי שהשקיעה בשיפוצו שני מיליון שקל, היא מתכוונת לשנות את ייעודו. על-פי תוכניות מפורטות שגובשו בתוכנית האסטרטגית של העירייה ושיוגשו לוועדה המקומית בעוד כשלושה חודשים, ייהרס האיצטדיון. האיצטדיון החלופי יוקם במרכזו של קומפלקס ענק של משרדים ומסחר שיתפרש על שטח של 37 דונם סמוך למתחם "פנרמה" בשכונת קריית-שלום. האיצטדיון ייבנה בסטנדרטים אירופאיים. הוא יכיל 25 אלף מקומות ישיבה לפחות, מתחת ליציעים יוקמו שטחי מסחר, והצופים יוכלו להחנות את מכוניותיהם בחניון תת-קרקעי, שיכלול כ-5,000 מקומות חנייה לפחות.
על חורבות "בלומפילד" יוקם מרכז מגורים ומסחר שישמש את תושבי יפו. "המרכז הזה יצעיד את יפו קדימה", אומר מהנדס העיר, דני קייזר.
ומה עם קצת כבוד לעבר?
קייזר: "בלומפילד הוקם כשיפו ותל-אביב היו קטנות. בינתיים העיר התפתחה, והמקום הזה הפך לחשוב אבל גם למטרד. שדרוג יפו כולה במחיר של העתקת האיצטדיון חשוב לא פחות מהנוסטלגיה. אני מאמין שמספר נצחונות באיצטדיון חדש ומפואר, ברמה שמתאימה לכדורגל הישראלי, ייצרו אהבה חדשה למתקן החדש".

הספורטאים מבכים

ומה אומרים על התוכנית הגרנדיוזית אנשי הפועל תל-אביב, שבלומפילד הוא ממש ביתה? שמעון גרשון, קפטן הפועל תל-אביב: "כששמעתי על התוכניות הייתי קצת בשוק. אני לא מבין למה הורסים איצטדיון שרק עכשיו שיפצו בהרבה כסף. חבל. בלומפילד היה אחד המקומות האטרקטיביים ביפו, ואני חושש שהמעבר יפגע בצבעוניות של העיר. אני יודע שהמקום הזה יקר מאוד להרבה אנשים. גם לי הוא יקר מאוד בגלל מה שעברתי שם, אישית ועם הפועל תל-אביב".
משה סיני, קפטן הפועל תל-אביב בשנות ה-80 וה-90 ומי שהוביל את הקבוצה לשלוש אליפויות בבלומפילד: "זה מקום שגדלתי בו כילד, לא רק ככדורגלן. הרגשתי מוזר כששמעתי על התוכנית. אם השטח ינוצל למתן פתרון דיור לאוכלוסייה איכותית והאיצטדיון החלופי יהיה טוב, אז אפשר להשלים איתה".
איציק פרחי, סמנכ"ל הפועל תל-אביב: "זה כואב מאוד. קשה לעכל את הרעיון שיהרסו את האיצטדיון, כי אמרת 'בלומפילד', אמרת 'הפועל תל-אביב', על כל המשתמע מכך, המסורת והאליפויות. אני מקווה שיחשבו פעמיים לפני שיבצעו את התוכנית, אבל אם זה יקרה, שהמתקן החדש שיקימו יהיה לפחות ברמה בינלאומית".
אלי בואנו, אפסנאי הפועל תל-אביב: "בלומפילד זה חלק מהדם שלנו. אני לא מאמין שיהרסו אותו. עד שלא אראה בעיניים שלי דחפורים עולים על המגרש, לא אאמין שיפרקו איצטדיון כזה".
רפעת (ג'ימי טורק), כוכב העבר של הפועל תל-אביב וחבר מועצת העיר, קורא לעירייה שלא להרוס את בלומפילד. "בלומפילד מזכיר לי את הדברים הכי מדהימים שקרו לי בחיים", הוא אומר, "ואני לא יכול לקלוט למה העירייה החליטה על הריסתו. זה מעביר בי צמרמורת. בזכות המקום הזה כל אדם מכיר אותי ברחוב. בלומפילד הביא המון כבוד לספורט הישראלי. אפשר להשאיר אותו על כנו כדי שישמש קבוצות צעירות ולבנות במקביל איצטדיון חדיש ברמה אירופאית".