שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סינגלים ישראליים: צ'רלי וחצי
    ניר אשר ויגר על החדשים של אורלי בן גרטי, צ'רלי מגירה, לירן נדל, ורד הררי ודוד דאור




    אורלי בן גרטי – "מטריד" (LA4)

    שומו שמיים – הייתכן שדוגמנית לא תזכה לפרגון מהתקשורת הישראלית? במין פרץ של אנינות טעם סנובית, החליטו רוב תחנות הרדיו בארץ ש"מטריד", הסינגל הראשון של הדוגמנית, שחקנית, ועכשיו גם זמרת , אורלי גרטי, לא עובר את רף רשימות השידור המפוקפק שלהן.
    אמנם קשה להתעלם ממקורותיו של הסינגל, אחרי הכל, מדובר בשיר ראשון מתוך פרוייקט של אשף הטלנובלות הישראלי, גל פרידמן. זה האחרון נזכר שהוא גם מוזיקאי ותפר אלבום שלם, בו בן גרטי משמשת בעיקר כחזית שמצטלמת היטב. חידוש מוזיקלי מסעיר אין בבלדת אלקטרו-פופ זו, אבל הסינגל ניחן בשירה מפתיעה של אורלי בן גרטי, שדווקא נהנית מעיבוד ולחן מתונים. ההגשה שלה לפחות מהוקצעת ונעימה לאוזן.
    התוצאה הסופית מגלה שיר פופ קליל, שאינו שונה במיוחד מעשרות שירים לועזיים דומים ששוטפים את הרדיו ואת ה-MTV. בחו"ל לא נוהגים לפסול אומנים בגלל דברים אחרים שעשו בחייהם (גם סופי אליס בקסטור החיננית, למשל, היתה דוגמנית), ונראה שבן גרטי ופרידמן סובלים מאפליה על רקע לשוני. חובה לחזק את ידיהם של בן גרטי ושות', כי במיוחד בימים רציניים כאלה, גם לנו מגיע קצת בארבי-פופ כחול-לבן.
    ציון: 7.5

    צ'ארלי מגירה – "רוק בעברית" (פאקט)

    במנהרת הזמן בה חיה המוזיקה הישראלית, יש גם פינות ביזאריות ומקסימות במיוחד. צ'ארלי מגירה מאכלס בכבוד אחת מהן. האוסף "fact by fact II", מתוצרת הלייבל הירושלמי הפורה (עוד הוכחה לפוריות וליצירתיות של המוזיקה הישראלית, במיוחד מול השיממון של השילוש הקדוש של חברות התקליטים הגדולות), מספק הזדמנות נוספת להציץ לתוך עולמו הפרטי של מגירה, שמחזיר את הרוק הישראלי למקומות בהם לא ביקר מעולם.
    "רוק בעברית" רחוק מלהיות שיר רדיו קונבנציונלי ("פרגמנט רוקנ'רולי" נכתב, ובצדק, על עטיפת הסינגל), בעיקר לנוכח הפקת לו-פיי שנשמעת כמו הוקלטה דרך טלפון סלולארי בשיחה טרנס-אטלנטית. ובכל זאת, מדובר בפנינה קטנה. זהו שיר רוק'נ'רול קלאסי הישר משנות ה-50, שהוא בעצם מעין פופ טהור וקדום. הוא נשלט בידי גיטרות חשמליות מיומנות שפשוט מנגנות את הלחן, לצד ניחוחות של קליפסו וממבו. גם השירה המתלטפת-מתחנחנת של מגירה מקסימה למדי, ובעיקר מנצח כאן הטקסט. החל מהפתיח (שנשמע כל כך מצחיק בשפת אימנו) "אוקיי בחורים, קחו את זה", ועד לשורת המחץ של השיר "רוק בעברית זה פשוט דינמיט". שמישהו יעשה מזה סטיקר.
    ציון: 8.5

    לירן נדל – "שיהיה לך טוב" (הד ארצי)

    בינתיים אנחנו נשארים בעיקר עם מוזיקה חדשה שנשמעת ישנה, אבל אפילו את זה אפשר לעשות קצת יותר מעניין, כמו שמוכיח לירן נדל בסינגל החדש שלו, "שיהיה לך טוב". נדל, שכבר הספיק בעברו ללמוד בבית הספר "רימון" ולהפיק ולשיר במבחר להקות צבאיות, מגיש שיר מקצועי ומוקפד ללא רבב. הטקסט אישי ואינטימי, מתחיל מהורהר ונעשה אופטימי, כמו שאוהבים אצלנו ("שתהיה לך רק שמחה בלב"), והלחן מהורהר ומנומנם אף הוא, ג'אזי-לאונג'י במידה. יש בשיר סולו גיטרה חשמלית מתבקש (סינגולדה, אלא מי) וקצת התרוממות לקראת הדקה האחרונה של השיר, אבל הכל, יחסית, מתון. זה ממש שיר שנתפר לרדיו, ומזכיר בלדות רוק רכות משנות ה-80.
    אז איפה העניין פה? בהגשה של נדל, ובטבעיות בה הוא עובר מדיבור לשירה ובחזרה. גם ההפנמה של הטקסט, היכולת להביע רגש שנשמע כן, אלה הופכים את השיר למשהו ששווה להאזין לו, ומעוררים תקווה שהנה נולד למיינסטרים הישראלי זמר חדש ומוצלח. עדיין, כדי שלירן נדל יהפוך לאומן משמעותי באמת, אולי כדאי שינסה להפגין קצת יותר תעוזה בבחירת החומרים ולא ינסה להתחנף לרדיו.
    ציון: 8

    ורד הררי – "אני חולם על נעמי" (NMC)

    כנראה שאצלנו בלבנט לא הפנימו את מלוא המשמעות של המושג "טרנד", שבארצות קרות יותר הוא מטבעו משהו קצר במיוחד. תופעת החידושים לקלאסיקות ישראליות הפכה כבר ממזמן למטרד. אלא שלפעמים החידוש, שנראה לכאורה כהצלחה שמרנית ובטוחה, מסתיר דווקא חדשנות מעניינת. זה המקרה בגרסה של ורד הררי ל"אני חולם על נעמי". הטקסט והלחן נשארו כמובן אותו הדבר, ולכן אי אפשר שלא להימנע מהשוואה למקור של חדווה דוד, ובהשוואה הזאת הררי מפסידה מראש. השירה של הררי, אמנם יפה ומשובחת, אבל לא מעניקה איזו פרשנות חדשה ומרתקת לשיר כדי שתצדיק את הבחירה בחידוש. אולם הכוח של הסינגל נובע מהעיבוד. שי וצר חיבר כאן קלידים, תופים, עוד, כינור וחצוצרות, שמקשטים בסיס של רוק קלאסי, ומצליחים להישמע איכשהו כאילו באו ביחד מהסיקסטיז. כנראה שקם עוד חבר במועדון המצומצם-מדי של יוצרים כמו ישראל ברייט או רן שם טוב, שיכולים להתיך מזרח ומערב בכשרון ורגש ולצקת משמעות אמיתית למושג "מוזיקה ישראלית". אלא שההברקה ההפקתית של וצר נדחקת לשוליים, ומתבטאת בעיקר בפתיחה ובאיזה מעבר או שניים. השיר הזה הוא רק דוגמה מהאלבום המלא של ורד הררי, "מקום פנוי לשניים". אם רוח העיבוד תמשיך בשאר האלבום, והסינגל הזה יתברר כהצצה ומעוררת תיאבון, אז אולי היה בכל זאת טעם בחידוש. ציון: 7.5

    דוד ד'אור - אהבה בת 20 (הד ארצי)

    יש חידושים שקשה למצוא בהם אפילו מעט טעם. "אהבה בת 20", הסינגל החדש של דוד ד'אור, רק מחזק את ההרגשה שהגיע הזמן להחליף טרנד. נכון, לדוד ד'אור יש קול משובח ויוצא דופן, אבל השימוש הבנאלי והמשעמם שהוא מתעקש לעשות בקול שלו פעם אחר פעם כבר מתחיל להכעיס. כמה אפשר להתרשם מיכולות קוליות כשהשירים בהם הן מוצגות לא מצליחים לעורר עניין קלוש? אז הפעם ד'אור מעביר לדיסק את שיתוף הפעולה המוצלח שלו עם התזמורת הפילהרמונית, והקהל הישראלי ידוע בחיבתו הגדולה לשילובים מכובדים כאלה (כמו שהוכיחו ההצלחות של האלבומים הפילהרמוניים של גליקריה), אז התזמורת הפילהרמונית עושה את מלאכתה נאמנה. בשורה התחתונה: הביצוע של ד'אור לשירו של ז'אק ברל (נוסח עברי של נעמי שמר) מחוויר כסיד מול הביצוע של יוסי בנאי ולא מרגש בגרוש.
    ציון: 5

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בן גרטי. תנו כבוד לבארבי-פופ
    מגירה. שמישהו יעשה מזה סטיקר
    לירון נדל. ניצחון ההגשה
    ורד הררי. מעורר תיאבון
    דוד דאור. תן לנוח
    7 לילות
    מומלצים