שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתי כנסת אשכנזיים
    פה אפשר לחוש את אווירת ההוד והמסתורין שהיו מנת חלקה של צפת במאות הקודמות
    האר"י האשכנזי האדמו"ר מאברוטש בירב למברג 

    ערב רעידת האדמה הגדולה בצפת, בשנת 1837, פעלו בצפת למעלה מחמישים בתי כנסת, עשרות בתי מדרש, מקוואות ותלמודי תורה. בעקבות רעידת האדמה הצליחה העיר להשתקם ואפילו לגדול. אולם לקראת המחצית השנייה של המאה ה-19 הלך והידרדר מצבה של הקהילה היהודית בצפת. ימי הרעב והמגפות של מלחמת העולם הראשונה כמעט והביאו לסופה של הקהילה היהודית העתיקה של העיר.

     

    רק בעשרים השנים האחרונות החל היישוב החסידי בעיר העתיקה להשתקם ולבנות מחדש את האווירה המיוחדת של ההוד והמסתורין, שהיו מנת חלקה של צפת
    בדורות הקודמים. המקומות שבהם אפשר לחוש עדיין מעט מאווירה זו הם בתי הכנסת של העיר העתיקה.

    רובם נוסדו במאה ה-16, חרבו ברעידת האדמה הגדולה שהתחוללה במאה ה-19, ונבנו מחדש באותה מאה. רבים מבתי הכנסת משמשים מוקד תפילה ולימוד לקהילות החסידיות והמיוחדות של צפת בימינו. חלק מאותם מוסדות, דווקא היפים והמיוחדים שבהם, אינם פתוחים כעת לקהל דרך קבע, אך במסגרת התכנית לפיתוח תיירות בצפת נערכים לפתיחת כל בתי הכנסת לציבור בימים ובזמנים קבועים. בחלק מהם נערכים תפילות וטקסים בשעות ובחגים מיוחדים במהלך השנה. בית כנסת האר"י האשכנזי ובית כנסת אבוהב פתוחים לקהל דרך קבע.

     

    כך או אחרת, תמיד אפשר לשוטט בסמטאות הרובע היהודי העתיק, להגיע לבית כנסת שבדיוק נפתח באותה השעה ואז להציץ פנימה. הרי בעיר המקובלים, שבה הנסתר הוא רק המשכו של הנגלה - הכל אפשרי.

     

    האר"י האשכנזי

     

    בית כנסת האר"י נבנה במאה ה-16 בקצה השכונה הספרדית ובשולי השטח הבנוי של העיר. הוא נבנה על ידי עולים יוצאי ספרד, שהתיישבו ביוון ואחר כך עלו לצפת, וכונה על כן 'גריגוס', או 'גריקיש'. יחד עם אנשי הקהילה היוונית התפללו בו גם תלמידי הרמ"ק, ביניהם האר"י. במאה ה-18, לאחר עליית החסידים, שימש בית הכנסת את הקהילה האשכנזית וכונה מאז, 'בית כנסת האר"י האשכנזי'.

     

    ברעידת האדמה בשנת 1837 חרב בית הכנסת. שיקומו נמשך עשרים שנה. מעל משקוף הפתח חקוקה באבן כתובת בזו הלשון: "מה נורא המקום הזה, בית הכנסת מרן האר"י ז"ל בשנת ומקדשי תיראו" (בגימטריא שנת תרי"ז, 1857). ארון הקודש גולף מעצי זית בידי אמן פיתוחי עץ מגליציה, בסגנון בתי הכנסת של מזרח אירופה וזה מקורה של דמותו 'האנושית' של האריה. יש התולים את דמות האריה בהוראתו של הרב שמואל הלר, ששימש כרב ראשי של צפת באותם ימים. הרב הלר היה אדם מיוחד. הוא שימש כרופא ואף כתב ספר סגולות ורפואות, למרות שהיה חסר השכלה רפואית רשמית. על פי המסופר, סבכת העץ המקיפה את אחד העמודים בבית הכנסת נבנתה בהוראתו, לאחר שהאר"י הקדוש התגלה אליו שם באחד הלילות שבהם בילה בלימוד בבית הכנסת.

     

    נס אחר, שהותיר את רישומו בבית הכנסת הוא רסיס פגז שנורה במלחמת השחרור על ידי תותחי צבא ההצלה של קאוקג'י. הרסיס פגע בבית הכנסת, ניתק את סורג הברזל של החלון ונתקע בשולי בימת התפילה, מבלי שגרם פגיעה בנפש, למרות שבאותה העת התכנסו בתוכו רבים מיהודי צפת בתקווה למצוא בו מחסה. בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע ובראשו שקערורית ששמשה ל'הדלקה זוטא', בעבור קשישים וחולים שלא יכלו להצטרף לתהלוכת ההדלקה על קברו של הרשב"י במירון, שנערכה מדי ל"ג בעומר.

     

    לפרטים: משה גרוס, 6971722 - 04 

     

    חזור למעלה
    האדמו"ר מאברוטש

     

    בית הכנסת קרוי על שמו של רבי אברהם דב מאברוטש, שעלה מאוקראינה בערוב ימיו והתיישב בצפת בשנת 1833. בשנת 1834 פשטו ערבי הגליל על צפת. יהודי העיר נמלטו על נפשם ורכושם נשדד. כשחזרו לעיר ונותרו חסרי כל, הרב ורעייתו סייעו לשיקומם במשך מספר חודשים ודאגו לכלכלת הניצולים.

     

    ב-1837 התרחשה רעידת אדמה חזקה. מספרים שהדבר קרה כאשר הרב כינס את קהילתו בבית הכנסת. בשעת התפילה קרא לפתע "כל מי שחפץ חיים, יבוא ויחזיק

    בספר התורה", הקהל מיהר להתכנס ליד ארון הקודש ואז אירע רעש האדמה. חלקו המערבי של בית הכנסת התמוטט וחרב ואילו אזור ארון הקודש נשאר על עומדו. שנה מאוחר יותר פלשו הדרוזים לצפת ולקחו בשבי את הרב מאברוטש. אסור בחבלים נלקח מחוץ לעיר. הפורעים ניסו לאלץ אותו לכתוב מכתב בקשה לקהילתו שישחררהו תמורת כופר, אך הרב סירב. הם כבר עמדו להורגו, אלא שרוכבים מתקרבים הפחידו אותם והם השאירו אותו בשדה ונמלטו.

     

    הרב המשיך להנהיג את קהילת צפת ומאוחר יותר פעל לקבלת סיוע ממשה מונטיפיורי כדי להיטיב את מצבה ואף לסייע בידי בני הקהילה להתיישב כחקלאים בסביבה. בית הכנסת שוקם ביוזמת משפחת המאירי ונוסח התפילה בו שונה מתוך כוונה ליצור שילוב בין עדתי. סיפור חייו של הרב מאברוטש מהווה את הבסיס לספרו של יהושע בר יוסף 'עיר קסומה'.

     

    לפרטים: מאיר המאירי, 6921431 - 04 (רק בתיאום מראש).

     

    חזור למעלה
    בירב

     

    בית הכנסת הזה נבנה כנראה במאה ה-19, לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת. המבנה נבנה במקור כבית מדרש ונקרא על שמו של רבי יעקב בירב, מרבניה הגדולים

    של צפת במאה ה-16. במשך שנים רבות שימש בית הכנסת כמקום תפילה לקהילת יוצאי הונגריה בצפת, אולם כאשר מספרם של אלה הלך והתמעט, הפעילות בבית הכנסת פסקה.

     

    לפני מספר שנים חידשו בני הקהילה האמריקאית בצפת את התפילה בבית הכנסת. כיום מגיעים לבית הכנסת מבקרים מכל רחבי העולם כדי להשתתף בתפילות השבת והחג במקום, שנעשות בנוסח שירתו והתלהבותו של הרב שלמה קרליבך ז"ל. 'מניין קרליבך' הפועל במקום מארח בשמחה מטיילים ומבקרים, ומקיים שורה של אירועים מוסיקליים ברוח הרב קרליבך והזמר האמריקאי. בבית הכנסת יש מקום לכמאה מתפללים, אבל בשבתות ובחגים הקהל הרב המשתתף בתפילות 'נשפך' אל הסמטאות ואל הרחבה הסמוכה לבית הכנסת.

     

    לפרטים: מאיר גלזר  6924805 - 04

     

    חזור למעלה
    למברג

     

    רק הכותל המערבי של בית כנסת זה שרד. הוא נקרא על שם קהילת יהודי למברג (לבוב) שבגליציה. בית הכנסת הוקם על ידי הרב מרדכי זאב מלבוב, כנראה בשנות הארבעים של המאה ה-19 ופעל עד שניטש וחרב לאחר מלחמת העולם הראשונה.

     

    בכותל ששרד השתמרו עיטורים מגולפים בדמות אריות וכפות ידיים נשואות ב'ברכת כוהנים'. בצד שמאל נמצאת כתובת 'הקדש עולם' של אפרים פישל (אווירבאך) ממנהיגי החסידים בצפת באמצע המאה ה-19, שעלה מהעיר אומן שבאוקראינה.

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בתי כנסת אשכנזיים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית כנסת בירב.אירועים ברוח הרב קרליבך
    צילום: אפי שריר
    תמיד אפשר לשוטט ולהגיע לבית כנסת שבדיוק נפתח
    צילום: אפי שריר
    מומלצים