שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתי כנסת ספרדיים
    במבנים שגילם עולה על 500 שנה שמורים ספרי תורה עתיקים ומקומות בהם התגלו מלאכים
    אבוהב קארו האר"י הספרדי ר' יוסי בנאה 
    אלשיך 

    כוך קטן בו התגלה אליהו הנביא, אתר לזכר מסתגף מהאגדות שנכשל במשימתו והתאסלם, בית כנסת שסייע לבלום את הערבים במלחמת השחרור, נסים בעת רעידות אדמה, מבנים עתיקים ייחודיים וספרי תורה עתיקים עוד יותר - את כל אלה ועוד אפשר למצוא בבתי הכנסת של יוצאי ספרד המפוזרים ברובע היהודי.

     

    אבוהב

     

    לא ברור על שם איזה משני גדולי התורה הנקראים יצחק אבוהב קרוי בית הכנסת. המסורת העממית קושרת את בית הכנסת לדמותו של רבי יצחק אבוהב, מחבר ספר המוסר 'מנורת המאור', אולם סביר יותר שבית הכנסת נקרא על שם רבי יצחק אבוהב, בן המאה ה-15, שנחשב לאחרון גאוני קסטיליה. ידוע שרב זה שימש ברבנות בטולדו ועמד שם בראש ישיבה שתלמידיה התעמקו במחשבת ישראל ובקבלה. בין תלמידיו היה רבי יעקב בירב, שלימים עלה לצפת והיה מראשי חכמיה.

     

    ייתכן כי רבי יעקב בירב הוא שהביא לצפת את ספר התורה המיוחס לרבי יצחק אבוהב, ספר שמעניק לבית הכנסת משנה חשיבות. ספר התורה הזה נחשב לעתיק שבספרי התורה המצויים בצפת וסביבו צמחו מסורות ואגדות רבות. הספר ספון כל השנה בארון הקודש ומוצא לקריאה רק שלוש פעמים בשנה: ביום כיפור, בשבועות ובראש השנה. ספר תורה אחר שנמצא בבית הכנסת אבוהב הוא ספרו של רבי סולימאן אוחנה, רב ומקובל מפס שבמרוקו, שעלה לצפת והתחבר לתלמידי האר"י. ספרי תורה אלה העניקו משנה חשיבות לבית הכנסת ועל כן נהגו יהודי צפת במשך הדורות להתכנס בו ולחוג בהילולה רבתי את ליל חג השבועות - ליל מתן תורה. בבית הכנסת נהוג היה לערוך בימי שישי טקסי כלולות. לאחר תפילת מנחה, בהשתתפות החתן וברוב עם, נהגו להוביל את הכלה בתהלוכה שבראשה צעדו כליזמרים ואחריהם רקדו ושרו בני הקהילה.

     

    בית הכנסת נבנה במאה ה-16. בכותל הדרומי, הפונה לירושלים, יש שלושה ארונות קודש. בימת בית הכנסת מוגבהת במרכז, כשהקהל יושב מסביב ופונה אליה, כמנהג בתי הכנסת הקדומים. על כיפת בית הכנסת יש עיטורים וסמלים, המתארים כלי נגינה ששימשו בבית המקדש, סמלי השבטים וארבעה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, ואליהם נוסף כתר ייחודי לצפת 'כתר קרובה הישועה', לציון הציפייה למשיח. כיאה לאווירה של צפת, גם נתנו בהם סימנים ומספרים: במה אחת, שתי מעלות אליה ושלושה ארונות קודש וכן הלאה. על כותלי בית הכנסת תלויים ציורים, פרי מכחולה של ציונה תג'ר.

     

    לפרטים: מאיר כרסנטי, 6923885-04

     

    חזור למעלה
    קארו

     

    בית הכנסת קרוי על שמו של רבי יוסף קארו. בהיותו בן ארבע נאלצה משפחתו לעזוב את ספרד בעקבות צו הגירוש שהוציאו המלכים פרדיננד ואיזבלה (1492). המשפחה עברה לפורטוגל וגורשה גם משם. אחר כך עברו לאיסטנבול ולאדירנה, שם התמנה רבי יוסף לראש ישיבה והחל בכתיבתו ההלכתית. בשנת 1536 הגיע לצפת, הקים לעצמו בית המדרש והעמיק בנושא ההלכה.

     

    לאור הצורה הלא אופיינית של בית הכנסת, מניחים כי המבנה שימש כבית המדרש. בימים שבהם התיירים עוד הגיעו לצפת ובית הכנסת היה פתוח באופן קבוע, הראו מתחת לבית הכנסת חדר קטן ומקומר, שבו לפי המסורת נתגלה לרבי יוסף קארו מלאך בדמות מגיד, שעזר לו בחיבור ספריו הרבים. קארו מספר שבעקבות פגישותיו עם המלאך הוא חיבר את ספר החזיונות שלו 'מגיד מישרים'.

     

    ליד בית הכנסת מציינים בחלקה נטושה את מקום קבורתו של יוסף דלה ריינה, מקובל, שעל פי האגדה, החליט לצאת אל ההרים לסדרה של צומות וסיגופים, במטרה לקרב את ביאת המשיח. הנסיון נכשל ונראה כי רבי יוסף דה לה ריינה התאסלם. למען האמת ההיסטורית ראוי לציין שדלה ריינה מעולם לא ביקר בצפת. הסיפור הועתק לצפת בלבוש ספרותי. לאחרונה ערכה משפחת דלה ריינה כנס שורשים בצפת.

     

    לפרטים: אפרים בן שמעון, 6923284-04

     

    חזור למעלה
    האר"י הספרדי

     

    בית כנסת זה נחשב כעתיק ביותר בצפת. מקורות היסטוריים מספרים עליו כבר בשנת 1522, כבית הכנסת של יהודי צפון אפריקה, אז נקרא על שם אליהו הנביא. האר"י העדיף להתפלל בבית הכנסת הזה, בעיקר בזכות נוף הר מירון וקבר רבי שמעון בר יוחאי הנגלה מבעד לחלון. מסופר על האר"י שנהג לשבת בכוך קטן, בצדו המזרחי של בית הכנסת, כשהוא לומד ועוסק בפענוח סודות הקבלה. כאן, בכוך הקטן, התגלה לו אליהו הנביא, שהיה המגיד האישי של האר"י הקדוש.

     

    נראה כי בית הכנסת החל להיקרא על שם האר"י במאה ה-17. למרות מראהו המבצרי והעתיק, רובו של בית הכנסת המקורי נהרס ברעידות האדמה הקשות שפקדו את צפת בשנים 1759 ו-1837. בשנת 1840 תרם הנדבן היהודי האיטלקי, יצחק גואטה, כספים לשיקום בית הכנסת. לוח זיכרון המנציח את השיקום קבוע מעל הכניסה לבית הכנסת. מקומו של בית הכנסת כבניין קיצוני אל מול הרובע הערבי בכתף רימונים, הפך אותו לעמדה חשובה בהגנת הרובע היהודי בימים שקדמו למלחמת העצמאות ובימי המלחמה.

    בעת המצור על צפת הוצאו מהבניין ספרי התורה ובכתליו העבים של המבנה פתחו חורים לתצפית ולירי. הגישה לבית הכנסת הייתה אפשרית רק באמצעות תעלות שירדו מהרובע היהודי אל הבניין. העמדה הקדמית שהוקמה כאן הייתה אחד הגורמים המרכזיים בבלימת ההסתערות הערבית על הרובע היהודי במלחמת השחרור.

     

    בשנים שלאחר קום המדינה נזנח המבנה. בשנות השמונים והתשעים נעשו שינויים חריפים במבנים שמסביבו, כאשר נבנה הקומפלקס הגדול של חסידי ברסלב. במסגרת תכנית פיתוח התיירות בצפת מתוכנן גם שיקום מבנה בית הכנסת הזה. כיום המבנה היפה סגור בדרך כלל, להוציא שעות מעטות שבהן מתקיימים שיעורי תורה.

     

    לפרטים: אלי לוי, 445588-050

     

    חזור למעלה
    ר' יוסי בנאה

     

    בית הכנסת נוסד בסוף המאה ה-15 על ידי יהודים מארגוניה שבצפון ספרד והוא נחשב לאחד העתיקים בבתי הכנסת שבעיר. המבנה נבנה סמוך לקברו של רבי יוסי בנאה, מחכמי התלמוד במאה השלישית, המכונה גם 'הצדיק הלבן'.

    מבנה בית הכנסת נפגע קשות ברעידות האדמה של 1759 ושנת 1837. בשתי רעידות האדמה הללו, באורח נס, לא נפגע הכותל הדרומי, שבתוכו מותקן ארון הקודש. בית הכנסת שוקם לאחר כל אחת מרעידות האדמה. על פי שיטת הבנייה, הציורים והעיטורים, סבורים שעזרת הנשים והקמרונות שמעל לקבר הצדיק שייכים כנראה למבנה המקורי מהמאה ה-15.

     

    פנים בית הכנסת והריהוט הם מהיפים שבבתי הכנסת בצפת. קישוטי המבנה, ספסלי האבן הבנויים לאורך הקירות, ריצוף האבן, בימת העץ המגולפת בסגנון תורכי, ארון הקודש, תקרת העץ המעוטרת בציורים ודלת הכניסה המסיבית - הם כולם פנינים ארכיטקטוניות. כל האלמנטים הללו נוצרו במאה ה-19, כאשר מוטיבים וחלקים מהם שייכים אולי למאה ה-16.

    מכלול בית הכנסת, השוכן בחלקו התחתון של הרובע היהודי, כולל מספר חצרות, מקווה טהרה וחדר הקבורה של הצדיק הלבן. ספר התורה של משפחת עבו השמור בבית הכנסת משמש בחגיגות ל"ג בעומר, כאשר התהלוכה המסורתית למירון יוצאת מבית עבו. בית הכנסת נמצא בחזקת מר אברהם שבבו, שמשפחתו מחזיקה במבנה זה דורות רבים.

    בגלל יראת הכבוד לצדיק ולבית הכנסת, אין זה אתר ביקורים אלא מקום תפילה.

     

    לפרטים: אברהם שבבו, 6974086-04.

     

    חזור למעלה
    אלשיך

     

    בכניסה לבית הכנסת, מעל המשקוף, יש כתובת האומרת: "זאת בית כנסת של רבנו משה אלשיך זיע"א" (זכותו יגן עלינו אמן). הוא קרוי על שמו של רבי משה בן חיים אלשיך.

    מבנה בית הכנסת מיוחד בקימוריו ויש הקושרים אותו לסגנון סמרקנד של יהדות בוכרה. על פי המסורת לא נפגע בית הכנסת, ברעשי האדמה של 1759 ו-1873. בית הכנסת קרוי גם 'בית כנסת בעלי תשובה' ויש בו עטיפת כסף של תיק ספר תורה ועליה תאריך ייצור בשנת 1434, והקדשה לבית הכנסת בעלי תשובה. ההנחה היא שיש לזה קשר לאנוסים שנמלטו מספרד וחזרו ליהדות לאחר גזרות הדיכוי בשנת קנ"א (1391).

     

    שם אחר לבית הכנסת הוא 'כניס אל איסטמבוליה', דהיינו, בית הכנסת של יוצאי איסטנבול. בית הכנסת בנוי בסגנון בתי הכנסת הספרדיים של המאה ה-16. אין בו עזרת נשים. ייתכן שנבנה בתחילה כבית מדרש ורק אחר כך הוסב לבית כנסת. במבנה יש אולם תפילה ובו קשתות מחודדות התומכות קימרונות רוחביים הבולטים ככיפות על הגג. כתובת בחזית המבנה מעידה על שיקום שנעשה בו לפני רעידת האדמה בשנת 1837. השיקום הזה כנראה הציל את המבנה מחורבן ברעש. בכתובת מצוינים שלושה אנשים: הבנאי יעקב פליג'י, הנדבן יחזקאל ראובן מנשה והשתדלן רבי יעקב ענבתי, רבה של דמשק בימי עלילת הדם בדמשק (1840). לאחר השיקום ניתן לבית הכנסת שם חדש, 'כנסת יחזקאל', על שם הנדבן שתרם לשיקום המבנה. השם החדש לא נקלט בציבור.

     

    לפרטים: שאול הלוי, 6920003-04

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובי זכאי
    אבוהב. במה אחת, שתי מעלות, שלושה ארונות
    צילום: דובי זכאי
    צילום: ארץ וטבע
    קארו. בחדר קטן נגלה, לפי האגדה, מלאך
    צילום: ארץ וטבע
    מומלצים