עידן חדש בקווקז

התפטרותו של נשיא גרוזיה, אדוארד שוורדנדזה, תחת איומי ההמונים, מהווה תפנית חשובה בפוליטיקה של הקווקז. למהלך, שזכה בפי האופוזיציה לכינוי "מהפכת קטיפה", יש השלכות אזוריות ובינלאומיות רבות.

עקב מיקומה הגיאוגרפי, משמשת גרוזיה מדינת מפתח לשליטה במעברים למדינות הקווקז ומרכז אסיה, איזור שחשיבותו גדלה בשנים האחרונות כמקור נפט חשוב, שהשולטים בו אינם חלק מקרטל אופ"ק. 

מבחינתה של ארצות-הברית, מדובר בשטח אסטרטגי, כמנוף לזירות הלחימה באפגניסטן, עיראק ומוקדי טרור נוספים במזרח-התיכון. בשנה האחרונה אף שוגרו כוחות אמריקנים כיועצים לצבא הגרוזיני במלחמתו נגד חוליות הטרור שבאזור פנקיסי שבצפון המדינה, לאחר שלמקום הגיעו לוחמים מהמזרח-התיכון, כדי להתאמן לקראת הצטרפותם ללחימה בצ'צ'ניה.

חוסר היציבות בגרוזיה, באם יימשך לאורך זמן, עלול לפגוע בכלכלת המדינה ובהשקעות הזרות במדינות שלחופי הים הכספי, שבשנים האחרונות נהנו מתנופה כלכלית. הפרוייקט החשוב ביותר באזור הוא בניית צינור הנפט באקו-טביליסי-סייהן, בעלות של יותר משלושה מיליארד דולר, שאמור להוביל נפט מאזרבייג'אן וקזחסטאן, דרך גרוזיה, לעיר הנמל הטורקית שלחוף הים-התיכון. להשלמת פרוייקט זה כבר בשנה הקרובה דרושה יציבות יחסית בגרוזיה ובמדינות האזור.

האופוזיציה הגרוזינית, שניהלה בשבועות האחרונים את המאבק נגד שוורדנדזה, היא מפולגת. מלאכת ניהול המדינה בידה לא תיעשה בקלות. אולם על-פי כל ההערכות, שינוי השלטון לא יוביל לתפנית משמעותית במדיניות החוץ של טביליסי: מוקדי הכוח הפוליטיים בגרוזיה, כמו גם במרבית מדינות האזור, מאוחדים באוריינטציה פרו-אמריקנית, ושואפים להידוק הקשר הביטחוני והכלכלי עם ארצות-הברית.

בהקשר זה מעניין במיוחד הוא יחסה של וושינגטון לפרשה. הממשל האמריקני לא נרתם להצלת משטרו של שוורדנדזה, ידיד ותיק של ארצות-הברית. נציגים אמריקנים שפיקחו על הבחירות במדינה לא היססו להצהיר כי היו מקרים רבים של זיופים. אין ספק שגם המשטרים האחרים באזור סימנו לפניהם את העובדה, שלא יוכלו לסמוך על "הדוד סם" ברגע הקריטי. הדבר ישליך בעתיד על חוזק הקשר שישרור בינם לבין וושינגטון.

ארצות-הברית כבר עורכת חשבון-נפש על מדיניותה בקווקז ובמרכז אסיה: במהלך העשור האחרון השקיע הממשל יותר ממילארד דולר בסיוע לגרוזיה, מבלי שהדבר הביא ליציבות או לדמוקרטיה במדינה.

התפנית בגרוזיה נעשית בעת שסימן שאלה גדול מרחף מעל מדיניותה של מוסקבה באזור. רוסיה משמשת עדיין מדינת מפתח לכל המתרחש באזור. בחודשים האחרונים, שוורדנדזה נקט במספר ויתורים למוסקבה, בניסיון לזכות בתמיכתה. מחוללי המהפכה, אשר ידועים בגישתם האנטי-רוסית החריפה, כבר הודיעו על רצונם לתקן את היחסים עם הקרמלין - דבר אותו הם רואים כקריטי ליציבות המדינה.