מזל"ט לכל לוחם

בעולם הרחב כבר הבינו שרוב המלחמות הן מלחמות מוגבלות, הדורשות כלים מיוחדים. התערוכה של מפקדת זרועות היבשה, שנפתחה אתמול בתל אביב חושפת חלק מהאמצעים שפיתחו התעשיות הביטחוניות הישראליות כדי לספק לחיילים את הכלים למלחמה הזו, שזכתה כבר לשם מלחמה בעצימות נמוכה.

ד"ר גיורא שלגי, מנכ"ל רפא"ל, אמר אתמול, "הבעיה היום היא לאתר מטרה מסויימת מאוד - לפעמים אדם בודד בעיר גדולה - ולפגוע בו בלי להרוג חפים מפשע. זו הטכנולוגיה שאנו מפתחים כיום". בתערוכה מציגה רפא"ל מיגונים מיוחדים לטנקים ולנגמ"שים, המאפשרים להגן על חיי הנוסעים בהם, כאשר הם פועלים ברחובות צרים של עיר עויינת.

מוצגת גם מערכת האמורה להגן על כלי רכב משוריין מטילים, אחרי שכל אמצעי המיגון האחרים כשלו. המערכת קולטת את הטיל המתקרב ומשגרת לעברו מטר של רסיסי מתכת המשמיד אותו לפני שהוא פוגע בכלי הרכב. גם התעשייה הצבאית מציגה בתערוכה מערכות ייחודיות שפותחו עבור הצרכים המבצעיים של צה"ל.

הם מתאימים גם לצרכים של צבאות מודרניים בעולם ולפרוייקט לוחם החי"ר העתידי, המתפתח כיום בצבאות העולם. חייל הרגלים המצוייד ברובה אישי, מקבל בימים אלה יכולות שנמצאות רק בטנקים ובמזל"טים. בתערוכה נחשפת מערכת רפאים, ההופכת את רובה הסער לבסיס לירי נגד אוייב מסתתר, בכל תנאי תאורה.

התיאורים של מערכת הנשק נשמעים דמיוניים. אנשי התע"ש אומרים שמה שהם מספרים הוא רק חלק מהתמונה וכי בעתיד תהפוך המערכת הזו לנדבך חשוב במה שקרוי בצבאות רבים החייל העתידי או החייל הדיגיטלי. מי שחשב שהחייל הפשוט איבד מחשיבותו בשדה הקרב מול המערכות המתקדמות טעה, ובגדול.

מדע בדיוני

אנשי התע"ש הבינו את זה והחליטו להעניק לחייל הרגלים יכולות שבעבר נראו רק בסרטי מדע בידיוני. תארו לעצמם למשל את המצב הבא - חוליית חיילים נעה בשטח בנוי. לפתע נפתחת לעברה אש כבדה מכמה כיוונים. היורים מסתתרים בתוך מבנים ומאחורי גדרות אבן. אחד החיילים תופס מחסה ומכוון את הרובה שלו לעבר מקור האש. ירייה אחת ואחרי כמה שניות פיצוץ באוויר. היריות נפסקות מיד.

כיום, מצב זה מחייב הזעקת כוחות עדיפים כמו טנקים או מסוקים. בעתיד, החיילים המותקפים יטפלו בבעיה בעצמם. איך מגיעים ליכולת כזו? בתע"ש ניתחו את הבעיה והגיעו למסקנה שיש לפתור אותה באמצעות רובה הסער הסטנדרטי של החייל. זה שמיומה הראשון של הטירונות מלמדים אותו שהוא אשתו לאורך כל השירות.

החייל רגיל לרובה, יודע לתפעל אותו ולכן הגיוני, אמרו מומחי תע"ש, שהפתרון יהיה מבוסס עליו.מערכת "רפאים" (רימון פיצוץ אוויר מתקדם), נותנת לחייל הבודד יכולת לירות רימון מיוחד ולפגוע במטרות שבדרך כלל אי אפשר לפגוע בהן בנשק אישי.

וזה לא הכל. החייל יכול לקבוע מתי בדיוק יתפוצץ הרימון, כך שהפגיעה באויב המסתתר תהיה הקטלנית ביותר. יכולת כזו יש כיום רק לטנקים. אולם הרימון לא יתפוצץ רק באוויר מעל למטרה. ניתן יהיה לכוונו כך שיתפוצץ באמצעות מנגנון השהייה משוכלל. היורים מסתתרים בתוך מבנה? יורים רימון החודר למבנה דרך חלון ואז מתפוצץ.

אנשי התע"ש כבר חושבים על היכולות העתידיות, כשרימון עם מנגנון השהייה כזה יתוכנת כך שהוא ישמש למעשה מיקוש בשטח בו נע האוייב. יורים כמה רימונים כאלה והם מונחים על הקרקע עד שהאוייב מגיע לאיזור ואז הם מתפוצצים לפי התכנות המוקדם.

אולם השכל של המערכת אינו רק ברימונים המיוחדים, אלא בכוונת מיוחדת. הכוונת הזו שוקלת קילוגרם אחד. למעשה, מדובר בתוספת של חצי קילו בלבד, שכן הכוונת האופטית הסטנדרטית, המותקנת למשל על רובה הסער החדש תבור, שוקלת חצי קילו. ואם לא די בכך, חושפת תע"ש בתערוכה את הפיתוח המדהים ביותר: חימוש מיוחד הנורה מהרובה עם מערכת רפאים, שאינו הורג, אלא מצלם.

תוך כדי מעופו לעבר המטרה מעביר החימוש למחשב כף היד של המפקד צילום של השטח מעליו הוא חולף. חימוש זה מצטרף למערכת דומה של התעשייה האווירית. שם פיתחו פגז מרגמה מיוחד שאחרי שהוא נורה, הוא צונח לאיטו אל הקרקע תוך שהוא מצלם את השטח ומעביר את הצילומים לתחנת קליטה קטנה ונייידת.

התע"ש חושפת בתערוכה גם את ה"מיקרו תבור", הדגם הקטן של רובה הסער החדש. התבור פותח בתעשייה הצבאית בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל. הרובה החדש נראה שונה והוא אכן שונה. הגוף, העשוי מחומרים מרוכבים, קל מאוד וצבעו הירוק כהה נותן מיד את ההרגשה שמדובר בכלי נשק שונה.

אולם למרות שהמראה החיצוני יוצא הדופן שימש שיקול בפיתוח, הרי שהוא בעיקר תוצאה של הנדסת האנוש משוכללת. בפעם הראשונה בתולדות פיתוח נשק בישראל, שותפו מעצבים בתיכנון מתחילתו. עליהם הוטל לעשות את החיבור הטוב ביותר בין החייל לרובה. נשמע שולי? ממש לא. חיבור כזה משפיע על הדיוק ויכולת ההפעלה של הנשק בתנאים קשים.

המעצבים דיברו עם חיילים ומפקדים, התייעצו עם המהנדסים ואמרו מה לדעתם צריך להיות העיצוב. המוצר הסופי הוא תוצאה של שילוב הרצונות. התבור יורה תחמושת סטנדרטית בקוטר 5.56 מ"מ, כמו זו שיורה כיום רובה ה-M16 הצה"לי או תחמושת תשעה מ"מ. ניתן לצייד אותו בקרן לייזר, המוקרנת על המטרה והכדורים יפגעו בדיוק במקום שבו ממוקמת הקרן.

התבור מותאם ללחימה בתנאי חושך ומאפשר ללוחם חי"ר, היוצא למשימת לילה לפרק את את משקפת ראיית לילה המוצמדת לקסדה ולהצמידה לגוף הרובה ולהשתמש בכוונת הנקודה האדומה גם בחושך. המיקרו תבור מיועד ליחידות מיוחדות. אורכו 56 ס"מ ומשקלו שלושה ק"ג.

דגם זה פותח במיוחד למשימות מיוחדות ללוחמה בשטח בנוי וללוחמת הקרב הקרוב. הרובה מיועד לירי כדורים בקוטר 5.56 מ"מ והותאם במיוחד גם לירי כדורים בקוטר תשעה מ"מ, באמצעות ערכת הסבה. זו הופכת את הרובה למתאים ביותר ליחידות מיוחדות ולמשימות בשטח עירוני. יש לציין כי הוא פותח מלכתחילה כרובה העונה על צרכים מיוחדים של יחידות למשימות מיוחדות.

מזל"ט לכל לוחם

ישראל היא מפתחת מתקדמת של מטוסים ללא טייס. אלו תוכננו במקור לאיסוף מודיעין בזמן אמת על תנועות אוייב. בשנים האחרונות הם מסייעים לחיל האוויר לבצע חיסולים ממוקדים, דוגמת זה של השייח' יאסין. חברת "אלביט מערכות" חשפה בתערוכה את מערכת הסקיי לארק", הנישאת על גבו של הלוחם בכוחות היבשה ומיועדת לתצפית יום ולילה ולאיסוף מודיעין "מעבר לגבעה" עד לטווח של כ-10 ק"מ.

מזל"ט הסקיי לארק מצוייד במנוע חשמלי שקט במיוחד, יכולת טיסה אוטונומית לחלוטין ואיכות תצפית גבוהה, המאפשרים תפעול והתמצאות טובים. המזל"ט ניתן להפעלה על ידי הלוחם בשטח אחרי הכשרה קצרה. גם התעשיה האווירית הציגה מזל"טים קטנים למפקדים של יחידות קדמיות. הרעיון ברור - לתת למפקדים בשטח את העיניים מבלי שיצטרכו לחשוף את עצמם או את חייליהם.

המזל"ט הזעיר של התעשיה האווירית זכה לשם "ברדי" או ציפור קטנה. זהו מזל"ט מיניאטורי המתופעל על ידי חייל בודד. כלי הטיס נישא במנשא על גב החייל, משוגר מהיד ומוכן לפעולה בתוך דקות. הציפור מיועד לשרת יחידות צבאיות קטנות, ולספק וידאו חי ומודיעין "מעבר לגבעה", גם ליחידות משוריינות בזמן הקרב.

המזל"ט הזעיר טס באופן עצמאי אל נקודות ציון. תכנון המשימה וניהול המשימה נעשה על ידי הקלדת נקודות ציון על גבי מפה דיגיטלית המוצגת על צג מחשב המשימה. תפעול המערכת פשוט ביותר ולא נדרשת מיומנות מוקדמת בהפעלתו. המלט שמשקלו 1.3 ק"ג סך הכל מונע על ידי מנוע חשמלי שקט ומסוגל לטוס כשעה אחת. תקשורת הוידיאו ותקשורת הנתונים מובטחת לטווח של כחמישה ק"מ.

הפגז הטיפש נעשה חכם

התעשייה האווירית הציגה גם את הפגז מונחה הלייזר "להט". לקחו פגז רגיל ובאמצעות חיישן לייזר הפכו אותו לפגז מדוייק, המתביית על כתם לייזר, הנוצר על המטרה באמצעות מציין או מעין זרקור המשגר קרן לייזר. כל חייל קרבי הופך כיום למערכת חיישנים מתקדמת. אלו יכולים לשמש אותו כדי לפגוע במטרה בדיוק רב או לצורך העברת המידע לגורמים אחרים, בעלי עוצמת אש גדולה יותר.

חברת "טכנולוגיות בינלאומיות לייזרים" חשפה בתערוכה סמן לייזר זעיר המותקן על הנשק האישי. במקום שבו נמצאת הנקודה האדומה שקרן הלייזר יוצרת, יפגעו כדורי הרובה. מציין כזה יכול לפעול בתחום הנראה או בתחום הבלתי נראה. במקרה כזה, רק חייל המצוייד במשקף מיוחד יראה את הכתם הזעיר שיוצר סמן הלייזר.

מערכות אחרות שמייצרת החברה מבוססות על הדמייה תרמית. אלה מערכות המנצלות את הבדלי הטמפרטורה בין עצמים שונים כדי לראות אותם בחשיכה. מערכות תרמיות הן בדרך כלל מסורבלות. כאן הצליחה החברה למזער ולארוז הכל בתוך משקפת, הגדולה אך במעט ממשקפת שדה רגילה. המשקפת מבחינה בהבדלי טמפרטורה זעירים ומהם בונה תמונה בהירה.

הכל בהישג יד

אולם משקפת המפקד שמייצרת החברה אינה רק משקפת יום ולילה. כדי לעשותה יעילה יותר, שולבו בה לא פחות ממצפן משוכלל, מכשיר GPS ומד טווח לייזר. כל זה שוקל רק 2.5 ק"ג. המפקד, המסתכל מבעד למשקפת המיוחדת הזו, רואה את המטרה ביום ובלילה, מודד את הטווח המדוייק אליה ויודע את מיקומה המדוייק.

אבל זה לא הכל. באמצעות חיבור למכשיר הקשר שלו, הוא יכול להעביר את הנתונים, כולל התמונה, לגורמים אחרים. וגם זה לא הכל. כל לוחם רוצה לירות מעבר לפינה, כלומר לירות מבלי לחשוף עצמו לירי האוייב. החברה מפתחת מערכת כזו, שתכלול מצלמה קטנה שתוצמד לרובה ותכלול משדר זעיר.

החייל יוציא רק את הרובה מעבר למסתור, המצלמה תקלוט כל מה שישנו שם והמשדר יעביר את התמונות למשקף הנמצא על קסדת החייל. המצלמה תהיה גם כוונת ולכן תאפשר לחייל לירות מעבר לפינה של בית למשל. נשמע דימיוני? אנשי החברה אומרים שהכל בהישג יד.