שתף קטע נבחר

הספריה הלאומית: עיתונות עברית היסטורית

"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" משקיע בשנים האחרונות בהפיכת המאגר הספרותי-תרבותי שברשותו למקור מידע הזמין לכל המתעניינים. הדרך העיקרית להשגת המטרה היא פיתוח של אתר האינטרנט של הספריה והעשרתו בתכנים מרתקים וחשובים. שווה לבוא לבקר

האינטרנט הוא מדיום שנתפס (בטעות) כזמני. כאמצעי תקשורת שמבוסס על חבילות מידע עלומות וכבלי תקשורת חבויים, נוטים רבים להתייחס אליו כאל משהו בלתי מוגדר, שכל מה שנמצא בו - יישאר תמיד תלוי באוויר, ומי יודע אם נמצא אותו כאן מחר. זאת, בזמן שלמעשה, מאחר ומדובר במנגנון הפועל בעצם על גבי אמצעי אחסון ותקשורת דיגיטליים - אין קבוע ממנו.

 

מכיוון שכך, כמה טוב לדעת שישנם גופים ומוסדות שמצאו לנכון לעשות בו שימוש כה יעיל ורב תועלת, כמו הספריה הלאומית, שמציעה מבחר ארכיונים מקוונים באתרה, ומעשירה את הרשת הישראלית בתוכן מגוון ואיכותי, שכמותו אין לנו מספיק. מעכשיו אפשר לעיין במיליוני העמודים ההיסטוריים, לצחוק למקרא השפה המליצית, ולהתפעם לנוכח האוצר הבלום הזה, ולעשות זאת מהבית, אפילו מבלי שנידרש לשמור על השקט.

 

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי נוסד ב-1892, ובשנת 1925, עם ייסוד האוניברסיטה העברית, הפכה הספריה להיות מה שהיא היום, ומשכנה נקבע בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. המשכן הנוכחי (בניין ליידי דייויס) נחנך בשנת 1960. כיום כוללת הספריה כחמישה מיליון ספרים ועיתונים, והיא מתפקדת כספריה הלאומית-הממלכתית של מדינת ישראל, הספרייה הלאומית של העם היהודי וספריית המחקר הגבוהה של האוניברסיטה העברית במדעי היהדות, מדעי המזרח ומדעי הרוח הכלליים.

 

היה פה שמח?

 

בשנים האחרונות משקיעים שם בנסיון (מוצלח) "להביא את אוצרות הספריה בפני כל מתעניין בעזרת האינטרנט וללא תשלום", ולצורך כך הוקם "מפעל דיגיטציה על שם משפחת שאפל", שבמסגרתו מציגים באתר הספריה תכנים מרתקים רבים, ביניהם אוסף הכתובות, כתבי יד של המשנה והתלמוד, מפות עתיקות של ירושלים, פנקסי קהילות ישראל, ארכיון איינשטיין, ארכיון מוזיקלי, עיתונות יהודית וארץ ישראלית היסטורית ועוד.

 

במיני-אתר המוקדש לעיתונות עברית היסטורית, עוד מדיום לכאורה זמני, אך המשקף בצורה כה מוצלחת את המציאות שבה נוצר, מוזמנים הגולשים לצפות במיטב העיתונות העברית שהתפרסמה במחצית המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

 

כפי שמציינים באתר, "העיתונות העברית בראשיתה מהווה מקור ראשוני בעל חשיבות עליונה לחקר תולדות היישוב בארץ והנעשה בקהילות היהודיות בתפוצות, והיא שופכת אור גם על תחיית השפה העברית והתפתחות הכתיבה העיתונאית העברית", ומלבד היות האתר כלי עזר חינוכי או היסטורי, הוא מהווה גם מאגר בלתי נדלה של הנאה ועניין לכל מי שתהה אם באמת "היה פה שמח לפני שנולדתי".

 

מתאים גם ל-Firefox

 

במסגרת הפרויקט מוצגים כרגע ארבעה עיתונים: 770 חוברות של "הלבנון", שיצא לאור בשנים 1863-1886 בירושלים, פריס, מינכן ולונדון; 2,265 חוברות של "המגיד", שיצא לאור ב-1856-1903 בגרמניה, פולין ואוסטריה; 1,860 חוברות של "חבצלת", שראה אור ב-1863-1911 בירושלים; ו-8,600 גליונות של "הצפירה", שיצא לאור בין 1862-1931 בוורשה ובברלין. אליהם אמורים להצטרף בקרוב גם "המליץ" ו"הצבי".

 

בכל אחד מהעיתונים ניתן לעיין על פי תאריך (לועזי ועברי), מספר הכרך או לפי נושאים ומחברים, כאשר את הגליונות עצמם ניתן לקרוא ישירות באתר, להדפיס ולשמור כקובץ TIFF. הצפיה נעשית באמצעות תוכנת ViewOne, מבוססת הג'אווה, כך שיש להתקין תמיכה בג'אווה לפני השימוש. בנוסף, מוצעים באתר קבצי PDF ובהם מידע על האנשים שמאחורי העיתון, השתייכותם הפוליטית, סקירה היסטורית של כתב העת וכדומה.

 

גולשי מוזילה (ו-Firefox), שהולכים ומתרבים לאחרונה, ישמחו בוודאי לשמוע כי האתר תואם הן לדפדפן אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט, והן לנטסקייפ בגירסה 6 ומעלה, כך שבניגוד לגישתם המוכרת של האתרים הממסדיים - כאן מכירים גם באלטרנטיבה. (רוני שני)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עיתונות עברית היסטורית. תוכן עשיר ואיכותי
הלבנון. עוד באירופה
המגיד. נפגע מהצנזורה הרוסית
חבצלת. סאטירה ביידיש
הצפירה. ציוני
מומלצים