שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ערוץ 2 מציג: הפספוסים
    "דרוש מנהיג" לא לבד. בתי הקברות מלאים בתוכניות שביקשו לכבוש את הקהל: "החפרפרת" למשל או "משפחת קמיצ'לי", וגם "שישי שואו", "תעביר את זה הלאה" ו"איפה אתה חי". הזכייניות מעדיפות לשכוח, אבל אנחנו פה בשביל להזכיר: רגע לפני פרסום תוצאות המכרז לערוץ 2 שב רועי הולר למקומות המסוכנים ביותר בהם אפילו הרייטינג לא הגיע
    ימים אחרונים לפני פרסום תוצאות המכרז, כל זכיינית מתהדרת ומצטחצחת בתארים נוצצים ("איכות ללא פשרות", "פריפרייה ורייטינג", "תרבות שנוגעת" וכו'), אבל במבט מהיר לאחור קשה לקבוע שערוץ 2 הוא בית ספר לטלוויזיה מוצלחת ומצליחה.

     

    אפשר להצביע על ההצלחות של הערוץ השני: "עובדה" שרצה עוד מעלייתו, "המעגל" של דן שילון ואפילו "פספוסים" שמחזיקה יפה, אבל תוכניות שרצות שנים – יש בעיקר בערוץ הראשון. בערוץ 2 דרוש הרבה מזל כדי להגיע לעונה השלישית או הרביעית. מעטות התוכניות ששרדו אצל הזכייניות לאורך כל הדרך ורבים הכשלונות שעפו מהמסך בבושת פנים.

     

    האבא של "דרוש מנהיג"

     

    "טלעד קוברת את דרוש מנהיג" הייתה הכותרת האחרונה השבוע והיא עדיין טרייה למדי. הרקע: עוד לא נפרדנו מאיתן שוורץ ו"טלעד" החליטה שלא מספיק "שגריר", אלא דרוש גם מנהיג. הריאליטי השאפתני בהנחייתו של קובי מידן התיימר להביא את הבשורה, דמויות ציבוריות מרחבי הארץ התאספו לתוכנית טלוויזיה שלא נותנת אפילו צ'אנס לעבור בדיוטי פרי – אין פרס, רק הקרבה ורצון טוב. מסתבר שרצון טוב לא מעניין את צופי ערוץ 2, הדמויות בריאליטי נשארו עלומות ולא הצליחו להפוך לאושיות טלוויזיוניות והפרק האחרון ששודר קיבל רייטינג ממוצע של 11.6% וחלק "הבחירה" של התוכנית כבר ממש גירד את הריצפה עם 9.9% רייטינג - כל זה עדיין בפריים טיים.

     

    התוצאה: קיצוץ התוכנית עד למינימום, ירידה מתוכניות שאפתניות כמו פרק "גלגל הצלה" וגמר עם ארבעה משתתפים. ב"טלעד" מנפחים את החזה: "אנחנו גאים בכך שאנו משדרים בפריים טיים תוכניות איכות ללא שיקולי רייטינג אלא על סמך שיקולי איכות ותרומה לקהילה". השאלה היא מה חושבים המפרסמים.

     

    לכישלון של "דרוש מנהיג", רגע לפני מכרז, יש ניחוח פואטי מסוים – הריאליטי האחרון של ערוץ 2 במתכונתו הנוכחית נכשל לא פחות מהריאליטי הציוני הראשון שידע הערוץ. למרות שמלוא הקרדיט מגיע ל"קשת" על ההצלחה המסחררת של "כוכב נולד" ו"השגריר", ההתנסות הראשונה של הזכיינית עם עולם הריאליטי לא הניבה פירות מוצלחים.

     

    איתי אנגל נקרא להנחות בחשיכה קבוצה של עשרה אנשים שאחד מהם הוא סוכן כפול המנסה להכשילם. אי אפשר לסמוך על איש ואין לדעת מי אומר אמת ומי משקר. למרות הנתונים המבטיחים, "החפרפרת" העדיפה להישאר בחשיכה. הצופים לא הצליחו להתחבר לריאליטי העברי הראשון, הרייטינג הידרדר. 9.6% צפייה בפריים טיים היו הקש ששבר את גב החפרפרת. "קשת" קראה לצביקה הדר המושיע והציבה את "שמש" לפני "החפרפרת".

     

    גרסת "קשת" להזזה הייתה: "אם לא מנסים לא טועים, ולטעות זה חלק מהחיים. אנחנו עדיין מאמינים ש'החפרפרת' היא תוכנית מעניינת, אנחנו רואים מגמות בחו"ל ומקווים שכמו שם, הצופים יצטרפו לסידרה בפרקים המתקדמים יותר", מה שלא קרה. חגי לפיד, שיצר את "החפרפרת", ילמד מהניסיון הראשון ושנים אחרי הוא יביא למסך את "האקדמיה לצחוק" שזכתה להצלחה בינונית, והשלאגרים "קחי אותי שרון" ו"השגריר".

     

    קללת ליל שישי

     

    ליל שישי תפקד במשך רוב השנים כחור שחור של תוכניות טלוויזיה. סטטיסטית – מרבית הכישלונות היו ביום שישי שהוא לא יום טלוויזיה רגיל: אחרי מנוחת צהריים וארוחה ערב טובה יושבת המשפחה בסלון ומדליקה את הטלוויזיה. ערב שישי תמיד היה מאתגר, צריך לפנות לקהל גילאים ולמכנה משותף רחבים יותר. בסופו של דבר צריך תוכנית שתצחיק גם את הנכדים, גם את ההורים וגם את הסבים והסבתות.

     

    להציב שם את דודו טופז, זה היה ללכת על בטוח. כשמתחילים לחפש רעיונות חדשים מתחילה הבעיה: במאה שעברה, שנת 1996, ניסתה "טלעד" להביא למסך את הקונצנזוס, את זה שמלמד את הילדים להגיד "לפלף" ו"אחול שקשוקה". תחשבו על זה: להלביש את צביקה הדר (ז'וז'ו חלסטרה) בחליפה – גם הילדים יצאו מבסוטים וגם ההורים. "סירסו אותי. עשו לי את המוות" אמר הדר כש"שישי שואו" ירדה לאחר חמש תוכניות בלבד.

     

    זה קרה אחרי הימים המוצלחים של "הקומדי סטור", הזכיינית "טלעד" משדרת, טמירה ירדני עם "טדי הפקות" באה לעזור ו"שישי שואו" לא הצליחה להתרומם. הדר העיד בעבר שהתוכנית הייתה מצליחה אם הוא היה יוצא מהחליפה המכופתרת ולובש שוב את הפאה והשרשר, אבל ב"טלעד" רצו בידור ממלכתי – בכל זאת יום שישי. "לא היו להם טענות כלפי צביקה - הם טענו שטמירה לא יודעת להפיק", אמר אז צביקה הדר. מה יצא? "טלעד" פספסו את מכרה הזהב "צביקה את טמירה" שמצא בית חם ב"קשת" והביא לשם שורה של הצלחות, אחת מהן היא "שמש". השנייה היא "כוכב נולד".

     

    עברו כמעט עשר שנים. הזכיינית "רשת" מחזיקה את יום שישי. בעבר הביאה "רשת" את "שידורי המהפכה" המצוינת שהקפיצה את סוף השבוע. הבעיה: אי אפשר ליצור עונה שנייה, כי אסי וגורי כבר לא "אסי וגורי". הפתרון: גורי אלפי, מנהל התוכניות, בא עם רעיון – בארה"ב יש תוכנית כזאת שמצליחה מאוד, כל שבת היא משדרת בחי מערכונים של צוות קבוע, למה לא נעשה גם אצלנו איזה "סטרדיי נייט לייב"? מה שיצא זה "המופע המרכזי": רותם אבוהב, מיקי גבע, אודי ואביעד ולהקת השמחות. התוצאה: עזיבת המסך אחרי עונה דלת רייטינג ועם הזנב בין הרגליים.

     

    מעבירים את זה הלאה

     

    "רשת" לא אומרת נואש, אדיר מילר מתייצב להציל את הרייטינג, אבל גם אדיר זקוק לחופש וועדת המכרז צריכה לראות יצירה! ואז נשאלת השאלה הבאה: מה קורה כשמשפחה ישראלית ממוצעת אך עם זאת לא טיפוסית, נחלצת להגשים את חלומו של הבן הבכור להנחות תוכנית טוק-שואו? כנראה שלא הרבה.

     

    ב-28 לדצמבר 2004 נעשה צעד נדיר בטלוויזיה הישראלית: "משפחת קמיצ'לי", תוכנית הדגל של "רשת" שהייתה אמורה להוביל את יום שישי של הזכיינית, ירדה מהמסך לאחר 6 תוכניות בלבד. הפורמט של "משפחת קמיצ'לי" נקנה מערוץ "BBC" הבריטי, שם משודרת בהצלחה רבה תוכנית דומה בשם "משפחת קומאר", אודות משפחה הודית שמקבלת תוכנית בפריים-טיים.

     

    ההפקה הראוותנית איגדה שורת טאלנטים (ישראל קטורזה, משה איבגי, שולה חן וירדן בר-כוכבא) ואף נבנה אולפן מיוחד לצורך צילום התוכנית, אך הרייטינג שהיה גבוה בפרק הפתיחה ועמד על 18.9% צנח והגיע בשפל ל-12.1%.

     

    דבר המבקר רענן שקד: "מזמן לא צחקתי כמו שלא צחקתי בפרק הפיתה של

    של 'משפחת קמיצ'לי'. מזמן לא ישבתי משועמם, חתום-פנים, מחכה להברקה שמעולם לא באה כמי שממתין לרכבת בתחנה שבוטלה. זה בוודאי לא מקרי שיגאל שילון היה האורח הראשון; מדובר בחתיכת פיספוס". הגרסה שמסרה "רשת": "הוחלט לסיים את שידורה של התוכנית שלא ענתה על היעדים שהציבו בפניה". התוכנית הכושלת הוחלפה ב"פיספוסים".

     

    הצעד של "רשת" היה חסר תקדים: סדרת טלוויזיה, שנבחרה למלא עונה שלמה, אף פעם לא נבעטה בצורה בוטה כל כך ממסך הטלוויזיה. אבל לפעמים חבל שהפתיל לא הרבה יותר קצר, וכך היה יכול להימנע מאיתנו הצפייה החוזרת ונשנית ב"תעביר את זה הלאה" למשל, במקום פשוט להעביר אותה הלאה.

     

    "תעביר את זה הלאה" הייתה ספין אוף של סרט קולנוע, דבר שלא קורה הרבה. יעל בר-זוהר נכנסה לנעליה של הלן האנט בקונספט של סוחט דמעות הוליוודי ממוצע ופתחה שרשרת של מעשים טובים, שרשרת לא ארוכה במיוחד. התוכנית של בר-זוהר התבססה על אבקת כוכבים – הזוהר שמביאה יעל והנוצץ שמביאים חבריה הסלבריטאים שמתגייסים לעשות מעשים טובים.

     

    מכיוון שמעשים טובים לא נמדדים ברייטינג, בר-זוהר ירדה לאחר שש תוכניות בלבד (התוכנית הראשונה שעלתה לשידור הביאה 17.9% רייטינג. התוכנית הגיעה בהמשך לשפל של 14.1%). בר זוהר העידה אחר כך ש"תעביר את זה הלאה" היה אמור להיות ספיישל חד פעמי שהפך לשש תוכניות – כך שהיא מרוצה. רענן שקד כתב ש"'תעביר את זה הלאה' הוא משפט אחד שאותו לא הייתי שמח לשמוע מרופא העור שלי. יותר מזה: גם מיעל בר-זוהר אין לי עניין גדול לשמוע אותו".

     

    לא על הטאלנט לבדו

     

    מתברר שבהייה בסלבריטאים דמיקולו לא מאתגרת את התאים האפורים וטאלנט כזה או אחר לא יציל את המצב אלא אם תהיה תוכנית מאחוריו. קחו למשל את "יותר מזל משכל". לא רבים זוכרים, אבל דני רופ לא התחיל בערוץ 2 בתור חזאי, רק בסוף 1994 הוא נכנס לחדר החדשות עם מה שהגדירו אז: "תוכנית סטייל שבשבת". בשנת 1989 דני רופ התחיל להגיש את "שבשבת" בערוץ 1. רופ, שהפך לכוכב עולה בקרב חוג הדודות וחובבי מזג האוויר, קיבל בשנת 1993 שעשועון חדש ב"טלעד" - דריכת רגלו הראשונה במחוזות ארץ הרייטינג הייתה בעזרתו של איל פלד, בנו של עוזי פלד מנכ"ל "טלעד" דאז, שהמציא את התוכנית חדשה.

     

    רופ, שרצה להשאיר חותם משמעותי בערוץ 2, טען בראיון שנתן בזמנו ל"ידיעות אחרונות": "ניסיתי להתעקש שזה יהיה שעשועון יותר חכם ופחות רייטינגי, שלא יפגע בתדמית שלי, אבל הסכמתי לבסוף. אני חושב שהשעשועון היה מצוין, כי הוא פנה לכל השכבות, אבל אני לא נהניתי לעשות את הדבר הזה. הרגשתי טומטום שבא פעם בחודש, מקליט ארבע תכניות והולך הביתה. עד עכשיו הייתי מורגל להפעיל את הראש, ופה הייתי בובה. ניסיתי לתת מעצמי כל מה שיכולתי. בסוף אמרתי להם שבסוף העונה אני רוצה להיות בחוץ, אחרת אקום ואלך. חשבתי שאחרי חודשיים כבר אעשה משהו חדש, אבל זה לא יצא. הייתי רוצה שבכלל לא יזכרו שעשיתי את זה, אבל אין מה לעשות". רופ עזב את התוכנית, נתן דטנר החליף אותו.

     

    אחרי 50 תוכניות וביקורת קשה, ירדה "יותר מזל משכל". כשירדה התוכנית אמר דני רופ: "עירית לינור כתבה שהתכנית חרא, אבל לא כתבה את מה שבאמת עניין אותי: למה היא חושבת שזה חרא? אני רוצה ללמוד מטעויות. שתבקר, שתהרוס, שתקטול, אין לי בעיה עם זה. אבל שתסביר ולא תרד לרמה האישית". אחרי שהקים את מערך החיזוי של "חברת החדשות" של ערוץ 2, הצטרף רופ לחבריו הוותיקים – מיקי ויעקב בערוץ 10. כעת מנחה רופ שעשועון אחר שדומה בקונספט ל"יותר מזל משכל" ונקרא "התחזית".

     

    מקרה ארז טל

     

    לאילן מחולון כאבה הבטן: "תשנה את המתכון דחוף כי את הארוחה הזאת כולם יקיאו". ניר מהמרכז השתעמם: "התוכנית אתמול הייתה משעממת ורדודה. היה שם 'סלט' של נושאים, אשר המעברים ביניהם לא היו ברורים. הפוטנציאל שלו כיום מתמצה בעשיית תוכניות אינפנטיליות ומשעממות". יורם הגיב בעדינות: "התכנית החדשה שלך, אם אפשר לקרוא לה ככה בכלל, היא שיחזור של כל תכניות העבר שלך (וגם כאלה שהם לא שלך, ע"ע שידורי המהפכה). התכנית לא מחדשת כלום, לא מרעננת, וודאי של ראויה לתואר- תוכנית הקיץ של ערוץ 2. מקסימום - תכנית הקיץ של אלג'זירה, וגם זה בחסד. וגידי סיכם: "הוא נתן אתמול קרקס עמוס, מנג'ס, חסר פואנטה, מעייף. אז לא, לא הכל הולך . יש גבול לשטויות שאפשר להאכיל את הצופים בחסות של איזה פסוידו-שנינות שבעצם מסתירה ריקנות גדולה. אכן, לא כל הנוצץ זהב".

     

    אלו הן תגובות הגולשים הזועמים ל"איפה אתה חי" של גאון הטלוויזיה ארז טל. האם המלך הוא ערום? לפחות לפי הרייטינג. ל"מלך המסך" שהביא את "הכספת", "רק בישראל" וגם סובב את "גלגל המזל" לקח שנה לרקוח את תוכניתו החדשה שהייתה אמורה להביא את הגאולה. כולם חיכו לתוכנית הבאה, שתחזיר לצופים הצמאים קצת נחת, כמו שרק ארז יודע לעשות. את השילוב הזה בין העממיות לגאונות, את דרך המלך שמפגישה את שינקין ואת שדרות, את לימור ואת שימעון.

     

    הסימנים היו חיוביים: חוזה נחתם עם אמא "קשת" וטל חוזר ב-11 ליולי 2004 אל לב מדורת השבט עם התוכנית "איפה אתה חי", שמאגדת את כל מה שטל יודע לעשות לתוך שעה טלוויזיונית דחוסה. ההבטחות: "אני יכול להגיד כבר, שתוכנית חמש תהיה יותר טובה. ושבע תהיה עוד יותר טובה. ואני מקווה שהעונה השנייה, אם וכאשר, תהיה עוד יותר טובה". החלום ושיברו: התוכנית הראשונה פותחת עם 25.6% שלא הפסיקו לרדת גם בתוכנית חמש ושבע. "איפה אתה חי" מסיימת עונה ראשונה בתוכנית ספיישל שמגרדת 15.9%.

     

    בינתיים, ארז טל כבר עובד על החלום הבא שלו, צביקה הדר מגשים חלומות לאחרים, דני רופ חוזה ויעל בר-זוהר מככבת ב"טלנובלה בע"מ". איתי אנגל עובד במערכת "עובדה", גורי אלפי מופיע ב"משחק מכור" וקובי מידן עוד יחזור באיזה מבחן למדינה. זה הקסם בערוץ 2, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (למעט אלה של שקלאר): המבקרים יחבטו בך, הצופים יצחקו עלייך, יחליפו ערוץ ואולי גם יכבו את הטלוויזיה, אבל אף פעם אי אפשר לדעת לאן תביא אותך הנפילה או ההצלחה הבאה. הנה, תראו מה קרה בתקופה האחרונה, דודו טופז מחפש עבודה - בערוץ הראשון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    התחפרה ברייטינג
    צילום: יוני המנחם
    בר-זוהר. כישלון נוצץ
    צילום: יוני המנחם
    רופ. הוא לא חזה את זה?
    צילום: שמואל יערי
    "המופע המרכזי". לא מרכזי
    7 לילות
    מומלצים