ראיתי (בקושי) ציפור רבת יופי

תמיד היתה לי זיקה לציפורים. כשהייתי ילדה נהגתי להשתרך באוטובוסים רבים שלקחו אותי מבאר שבע ועד גן העדן של מעגן מיכאל כדי לראות את האנפות המצחיקות, השלדגים המרהיבים והשחפים הצרחניים. התחביב הזה נגמר בטראומה, אחרי שצפר מקצועי העיר לי משהו בנוסח: "אם היית רצינית, היית עוקבת אחרי הבולבולים בחצר ביתך, במקום לנסוע עד לכאן". כלומר – מי שבאמת אוהב ציפורים, לא הולך לחפש דווקא את הגדולות והמרשימות. נעלבתי והחלטתי להסתפק בקריאת מגדירים ומדריכים לצפורי ארצנו ובנסיונות סרק להציל גוזלי דרורים שנפלו מהקן באזור מגורי. שנים מאוחר יותר השתלם לי הידע הזה, כאשר בנסיעה רומנטית לצפון הצבעתי באדישות של יודעת דבר לעבר בעל כנף שחלף על פנינו, והפטרתי: הוי, הנה פרפור עקוד (מין שלדג בשחור-לבן). האיש שעמד מולי היה המום כל כך, עד שקיבל סחרחורת קלה, שהתפרשה אצלו, בטעות, כאהבה.

התחלנו עם הבז האדום. עוף דורס קטן (קצת יותר קטן מיונה) הנמצא בסכנת הכחדה ולכן מרגש עד מאוד את אנשי הציפורים. הבזים האדומים מגיעים לארץ בתחילת פברואר, מקננים כאן וחוזרים לאפריקה בתקופת החורף. הם מקננים בכוכים טבעיים אבל גם במקומות מיושבים, בתוך הגגות או בארגזי דגירה מיוחדים ששמים עבורם התושבים המסורים לעניין. בתקופה הזאת, כשיש להם גוזלים, הם מתרוצצים בלי הרף בחיפוש אחר מזונות. מגיעים לקן, זורקים את המזון (חרק כלשהו) פנימה ובלי שום ליטופים וגרגורים יוצאים שוב לחפש. לא משהו להיות ציפור עם גוזלים.

הבז האדום. דורס במשקל קל 

ראינו אותם במושב עמיקם, שבמועצה האזורית אלונה. בית הספר האזורי במקום התמסר כולו להצלת הבזים הנדירים, וחיי החינוך בו מתנהלים במידה רבה סביבם. יש בבית הספר פסלים של בזים אדומים, בחדר המנהל מתנוססת תמונה של המנהל ובז בידו, חולצת בית הספר מעוטרת בהדפסים של ציורי בזים, והילדים לומדים על הדורס הזה ולמעשה, עובדים הרבה בשבילו. נ' התרשמה מאוד מהציורים והפסלים (קל לראות אותם, הם לא זזים) והודיעה שאין סיכוי שהיא תוכל אי פעם להבדיל בין בז אדום, או לא אדום, לבין יונה. בשלב זה היא כבר הפכה לבת טיפוחים מיוחדת של המדריכים המצויינים שליוו אותנו, והם התרוצצו סביבה והציבו משקפות טלסקופיות מכוונות היטב, בנסיון אמיתי להגיע לרגע בו ישמעו את המלים – "הנה, אני רואה".

למזלו של דמויינו העצמי הפגוע במקצת, עברנו משם לאזור נטול אטרקציות מלאכותיות - תצפית שרקרקים בנהריים. יש שם קיר כורכר שבו נהגו עשרות שרקרקים לקנן עד שבאו המוסדות התיירותיים והציבו לפניו שלט גדול "קיר קינון שרקרקים". השרקרקים קלטו את בעיית הנוכחות האנושית המוגברת במהירות רבה, ועברו לקיר אחר. רק השלט נשאר.

שרקרק. הדוּר ומקושט

מידע שימושי

• יום שישי, 3 ביוני- החברה להגנת הטבע וקרן ירושלים, בשיתוף מתנ"ס מוסררה, מקיימות הפנינג ללא תשלום בסימן הבזים האדומים. האירוע יתקיים בין השעות 15:00-09:00 סביב "בית הבז האדום" ברח' הע"ח, מול מרכז אומנות ירושלים.
  

• ב-4 וב-11 ביוני, בשעה 10:00: סיורי בז אדום בבת שלמה בקפה-גלריה "גלרינה" (15 שקל לחברי החברה להגנת הטבע ו-25 שקל לאורחים). הרשמה בחברה להגנת הטבע 6388688 03. 
  

• סיורים במחיר סמלי למושבת השרקרקים בעין גב באמצע השבוע ובשבת: פרטים בטלפון 6658008 04.
  

• 14 ביוני (איסרו חג שבועות, מתאים לשומרי שבת): יציאה באוטובוס מת"א ומירושלים ליום צפרות בכינרת הכולל סיור במושבת הקורמורנים , שיט על הכינרת,ביקור במושבת השרקרקים. מרכז הצפרות 5117888 03. מחיר 260 שקל
  

• מידע כללי על סיורי צפרות: 5117888 03.