גיבור היום: נכנס למפעל הבוער והציל מידע קריטי

ב-40 השנים האחרונות שימש מפעל "סטארפלסט" כמקור פרנסתם של חמש-מאות עובדים ולרבים מהם היה לבית שני. הבוקר, כמו בכל יום אחר, הם הגיעו למפעל הפלסטיק שבאיזור התעשייה אלון-תבור בעמק יזרעאל ובעיניים המומות הביטו במה שנשאר מהמקום, אחרי השריפה הגדולה שהשתוללה שם במהלך הלילה.

על מידת הנזק שגרמה השריפה יעידו דבריו של עופר קליין מחברת "מפרם", קבלן לניהול אסונות שהוזמן הבוקר כדי לפנות את הריסות המפעל. "חזרתי לאחרונה מניו אורלינס, שם עסקנו בפינוי ההריסות", אמר קליין ל-ynet, "אבל הרס כמו שיש כאן לא ראיתי אפילו שם. זה בפירוש צונאמי מקומי". אחד מעובדי המפעל המועסק במחלקת האחזקה מזה 15 שנה הביט במפעל החרב ואמר: "מצידי, שהבית שלי היה עולה באש אבל לא המקום שממנו אני מביא פרנסה".

הנזק שנגרם למפעל נאמד במאות מיליוני שקלים אבל מתברר שהוא יכול היה להיות גדול בהרבה, אלמלא הציל אחד מאנשי ההנהלה מידע רב שהיה בתוך המחשבים, רגע לפני שעלו באש. העובד, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר ל-ynet כי הגיע למפעל זמן קצר אחרי שפרצה השריפה ונכנס בין העשן הסמיך והלהבות אל תוך הבניין כדי לחלץ את השרתים והדיסקים עם החומר החשוב.

"השריפה פרצה בבניין המרכזי של המפעל", שיחזר העובד את שעבר בלילה האחרון. "מדובר בבניין אחד מבין ארבעה מבנים. הגעתי למקום, ראיתי אנשים המומים שאינם יכולים לתפקד והחלטתי שאני חייב לעשות מעשה". אותו עובד ידע שבתוך המפעל, על גבי המחשבים, נמצא גיבוי ממוחשב ובו תרכובות של חומרים, שרטוטים ומידע נוסף ומשמעותי של המפעל.

"ראיתי שהאש מתחילה להתפשט והבנתי שהזמן פועל לרעתנו. ביקשתי מכמה אנשים שעמדו בסמוך אלי שיסייעו לי וכך, בקצב מטורף, הרסנו דלתות, פרצנו פנימה והתחלנו לפרק שרתים. כשעברנו מחדר לחדר כל מה שעבר לי בראש היה רק להציל את החומרים האלה, פשוט פעלתי עניינית".

בזכות קור הרוח והתושיה של העובד, חזרו חלק מן המערכות הנמצאות במפעל הקטן של "סטארפלסט", הסמוך למפעל שנשרף, לעבוד כבר הבוקר. "חיברנו את המידע למערכות הנמצאות במפעל ממול וכך לא פגענו בהמשך של חלק מהייצור ואספקת הסחורה", הוא מספר. "לפחות מתוך האסון הגדול הזה הצלחנו להציל את הלב של המפעל. אני מקווה שבזכות זה נצליח לשקם את ההריסות והלב יוסיף לפעום".

"זו תחושה איומה, תחושה של אסון. זה הבית השני שלי"

אבל בצד האופטימיות שנושבת מסיפור הצלתם של הדיסקים, צפויים העובדים לעבור תקופה לא קלה, לאחר שמקום עבודתם נהרס כמעט כליל. השמועה על השריפה שהחלה אמש עברה במהלך הלילה כמעט בין כל העובדים, אך למרות זאת הגיעו מרביתם הבוקר למפעל עם ההסעות הקבועות. עניין של הרגל, אתם יודעים. "ירדתי מן ההסעה ובמשך שעתיים לא יכולתי לדבר", סיפר פיראס, עובד במפעל. "אני צובט את עצמי ופשוט לא מאמין, הלב נקרע".

במשך שעות, גם הבוקר, המשיך להיתמר עשן שחור מעל המפעל. העובדים עמדו מנגד, חלקם הזילו דמעות, וניכר היה בהם כי בדיוק כפי שקשה להם להביט במחזה, כך קשה להם להסיר את עיניהם מהמראות הכואבים. "אתמול בשעה רבע ל-11 בלילה קיבלתי טלפון", סיפרה לודמילה, אחת ממנהלות המפעל. "אמרו לי שיש דליקה בבנין האריזה אבל הייתי בטוחה שיתגברו עליה. כשהגעתי למפעל וראיתי שהבניינים קורסים בזה אחר זה התחלתי לבכות. זו תחושה איומה, תחושה של אסון. זה הבית השני שלי, כל החיים שלי פה, אני לא יודעת איך מתאוששים מאסון כזה. מאיפה נשיג עכשיו כסף להביא אוכל הביתה לילדים?".

"סטארפלסט" הוקם ב-1967 ונחשב לאחד המפעלים הגדולים בעולם לייצור פלסטיק. הבעלים, סניור שוורץ, קיבל את הידיעה על השריפה בעת ששהה בסין והוא עושה כעת את דרכו ארצה. בניו, דני ויוסי, המנהלים את המפעל, הסתגרו באחד המשרדים, קיבלו נתונים על המתרחש בשטח וסירבו להגיב על שאלות התקשורת.

"מפעל 'סטארפלסט' הוא השני בגודלו באיזור העמקים, זו מכה קשה וכואבת לאיזור", אמר יו"ר ההסתדרות במרחב העמקים, אלי אבוטבול, שהוסיף כי כבר אתמול בערב סיכמו ביניהם ההסתדרות ומרכז התעסוקה כי מאות העובדים יקבלו בשלב ראשון דמי אבטלה. המשך הטיפול בעובדים יידון לאחר שההנהלה תקבל הערכה לגבי תקופת השיקום של המפעל.

יו"ר ועד העובדים, מוטי בוחבוט: "לאבד מקום עבודה זו תחושה איומה לי ולכל החברים. אני מקווה שבעל הבית יידע איך לשקם את ההריסות, כי יש כאן עובדים מבוגרים רבים שיישארו ללא פרנסה ואני פשוט מרחם עליהם".