אוהבים נקניקיות? כן, אבל גם ירקות וביצים

אדם זר שייקלע לארוחת בוקר בבית מלון ישראלי - עלול לקבל את הרושם שהישראלי הוא צרכן מזון כפייתי. כבר בשעה שמונה בבוקר עשרות בני אדם עם עיניים טרוטות, שכיוונו שעון מעורר במיוחד כדי ליהנות ממנעמיה של ארץ זבת חלב ודבש, ובסבסוד ועד העובדים, ניצבים בעצבנות בכניסה לחדר האוכל, ומדקלמים מתוך שינה את מספר החדר.

רעבים או לא, המרוץ מתחיל. "תעמדי את בתור של החביתות, אני הולך לגבינות. תשלחי את הילד להביא מיץ תפוזים" - צלחת ועוד צלחת ורק עוד אחת - יוגורט לצד חומוס עם פול, לצד אבטיח,לצד קרואסון, לצד חביתה, ומעל הכל קצת טחינה. "תשאירי מקום למתוקים, ועם הלחמניות תכיני סנדוויצ'ים לאחר כך". נשמע מוכר, נכון? אלא שמתברר שתאוות ארוחת הבוקר הישראלית רחוקה מלשקף את צריכת המזון הנורמלית שלנו.

הנתונים מלמדים, כי כאשר מדובר בצריכת כמויות המזון לנפש ביחס למדינות אחרות בעולם, הצריכה בישראל היא ממוצעת ומטה. בדקנו מספר סוגי מזון הנצרכים בישראל והשוונו את כמות הצריכה שלהם לנפש בשנה לעומת הצריכה במדינות בעולם.  

קפה: עם חלב או בלי?  

צריכת הקפה מחוץ לבית, שהחלה בארה"ב עם כניסתה של רשת סטארבקס, המשיכה באירופה והגיעה גם לארץ, הגבירה את צריכת משקאות האספרסו המבוססים על חלב (לטה, קפוצ'ינו וכו'). בישראל, 80% מהצרכנים שצורכים קפה מחוץ לבית שותים את הקפה שלהם על בסיס חלב ו-20% שותים אספרסו ללא חלב. למרות שישראל נמצאת באזור שמסורתית נחשב לאזור שבו עיקר הצריכה היא של קפה קלוי (טורקי), ב-40 השנים האחרונות יש בארץ גידול בצריכת קפה נמס על חשבון קפה קלוי. על כל 4 כוסות קפה שנלגמות - 3 כוסות הן של כוסות קפה נמס וכוס אחת קפה טורקי.

ולמרות זאת, מרבית הצריכה בעולם - 75% - היא של קפה קלוי והיתר קפה נמס. נראה שבעולם עדיין יש נטייה לשתות יותר קפה קלוי, אך עם השנים מסגלת לעצמה כל מדינה דפוס צריכה משלה. כך אנגליה, אוסטרליה ודרום אפריקה מרבות בשתייה קפה עם חלב ומדינות אגן הים התיכון נוהגות לשתות יותר קפה שחור.    

ישראל היא צרכנית קפה מכובדת. היקף הצריכה השנתית לנפש בישראל עומד על 3.5 ק"ג (קפה ירוק לפני עיבוד). שיאנית העולם בצריכת קפה פר צרכן היא פינלנד. על פי נתונים שמסרה חברת עלית קפה, מגיעה הצריכה בפינלנד ל-12 ק"ג לנפש לשנה. בארה"ב מגיעה הצריכה ל-4.2 ק"ג, ביפן 3.4, באיטליה 5.6, באוסטריה 7.5, בבלגיה 8, בקפריסין 5.1, בדנמרק 9.4, בצ'כיה 3.2, בצרפת 5, בגרמניה 7.4, בהונגריה 3.3, בפולין 3.4, בפורטוגל 4.4, בספרד 4, בבריטניה, צרכנית התה הגדולה, מגיעה צריכת הקפה ל-2.4, בשוודיה 8.2, בנורבגיה 9.2 ובשוויץ 5.7.  

שוקולד: צריכה נמוכה מהממוצע

שוקולד הוא מוצר חורפי ומרבית המכירות שלו נעשות בעונת החורף. הצבע, המרקם והסוכר מתאימים לחמם את הגוף בימים קרים. את ישראל אי אפשר לסווג למדינות הקרות ולכן צריכת השוקולד בארץ נמוכה ביחס למדינות אירופה ועומדת על כ-3.5 ק"ג לנפש בשנה. 

שוק השוקולד בארץ מוערך בכמיליארד וחצי שקל בשנה, והוא כולל טבלאות, חטיפים, ממרחים ובונבוניירות. את טבלאות השוקולד ואת חטיפי הישראלים אוהבים יותר מכל. על טבלאות מוציאים הישראלים 450 מיליון שקל בשנה. 

ממוצע צריכת השוקולד בעולם המערבי עומד על 5.5 ק"ג בשנה. על פי נתונים שמסרה חברת עלית, באנגליה מגיעה הצריכה ל-9.8 ק"ג לנפש ובגרמניה ל-9 ק"ג. בבלגיה צורכים 7.4 ק"ג, בשוויץ 7.2, בנורווגיה 6.7, באוסטריה 6.6, בדנמרק 6, בשוודיה 4.5, בפינלנד 3.9, בהולנד 3.7, בצרפת 3.2, ביוון 2.5, באיטליה 2.1, בספרד 1.9 ובפורטוגל 1.6.  

בירה: הרחק מאחור 

התמונות הצבעוניות ממשחקי המונדיאל מזכירות לנו שבמדינות אירופה הקרות שותים בירה, והרבה. בישראל החמה המשקה הזה לא ממש תופס, בניגוד ליין - שדווקא הצליח לפתח בישראל תרבות משלו. כבר מספר שנים שצריכת הבירה בישראל עומדת על ממוצע של כ-14 ליטר לנפש לשנה, זאת, לעומת צריכה ממוצעת של 50-60 ליטר לנפש בממוצע במדינות אירופה.

כמו בשאר המשקאות, גם בבירה פתוח הצרכן להתנסות בטעמים ובמותגים חדשים, אבל ההתנסות באה על חשבון מותגים אחרים, וזו הסיבה שהשוק פה לא מתרומם. בישראל הבירה נתפסת כמשקה בילוי, בעוד בתרבויות אחרות היא נצרכת גם כמשקה לארוחת הצהריים או סתם בבית בזמן שצופים בטלוויזיה.

מנתוני מבשלות בירה ישראל, משווקת בירות קרלסברג, טובורג, גינס, סטלה ארטואה, לף והוגרדן, עולה כי שיאנית הצריכה של בירה באירופה היא צ'כיה עם 140 ליטר לנפש בשנה. באנגליה מגיעה הצריכה השנתית ל-100 ליטר לנפש, באירלנד 120, בארה"ב 85, בטורקיה 15, בדנמרק 96 וביוון 30 ליטר לנפש בשנה.

מוצרי חלב: חזקים ביוגורט  

שוק החלב הוא אחד השווקים היותר תחרותיים ומתוקשרים בישראל. מדובר בשוק בו שולטות שתי מחלבות גדולות, תנובה ושטראוס, וטרה הקטנה יותר שמאיימת בשנה האחרונה על שתי הגדולות, במהלכים שיווקיים שלא משאירים אותן אדישות.   בשנת 2005 יוצר בארץ 1,150,000,000 ליטר חלב בקר. 33% מכמות החלב שיוצר שימשה לייצור חלב שתייה ומשקאות חלב, 32% לגבינות לבנות רכות, 21% לגבינות קשות ומותכות, 13% ליוגורטים ומעדנים ו-1% לחמאה. על פי נתוני מועצת החלב, ההיקף הכספי של שוק החלב במונחי מחירים לצרכן הסתכם ב-7.3 מיליארד שקל בשנת 2005. מוצרי חלב מהווים 2.22% מסך סל ההוצאות של משק בית בישראל.

ברבעון הראשון של שנת 2006 נרשמה עלייה בצריכת החלב, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אזרחי ישראל צרכו 97,087 ליטר חלב בין החודשים ינואר עד מרץ 2006 לעומת 86,094 ברבעון המקביל בשנת 2005, עלייה של 12%. עוד עולה, כי קבוצת מוצרי היוגורט עלתה בכ-9.5%, קטגוריית המעדנים רשמה אף היא עלייה של 9%, בגבינות הרכות נרשמה עלייה של 7% אחוזים בערך ואילו בגבינות הקשות חלה עלייה של 8%. בחמאה נרשמה ירידה קלה של כ-1.5%. בסך הכללי, נרשמה עלייה של כ-7.5% בצריכת מוצרי חלב ברבעון הראשון של השנה לעומת המקביל אשתקד.

על פי שנתון המועצה (המספק נתונים על הצריכה בישראל ב-2005 וצריכה בעולם ב-2004), בישראל צורכים 54.7 ליטר חלב שתייה ומשקאות חלב לנפש בשנה, לעומת 142 ליטר בדנמרק, 127 בהולנד, 115 בנורבגיה, 98 באוסטרליה, 94 בגרמניה, 63 באיטליה, 85 בארה"ב, ו-56 בארגנטינה.

כמות היוגורטים שצורכים בישראל עומדת על 21.9 ק"ג לנפש בשנה, בדומה לצריכה בצרפת וקצת יותר מאשר הצריכה בהולנד ונורבגיה. בדנמרק עומדת צריכת היוגורט על 19 ק"ג לנפש, בגרמניה 16.7, בארגנטינה 9.4, בקנדה 6.7, באיטליה 6.2, באוסטרליה 6 ובארה"ב 4.3 ק"ג.

עוד עולה מהנתונים, כי גבינות נצרכות בארץ בכמות קטנה יותר מחלב ויוגורט - 16 ק"ג לנפש בשנה. הרבה מתחת לצריכה בדנמרק וצרפת שעומדת על 23.8 ק"ג, באיטליה 23, בגרמניה 22, בהולנד 20, בארה"ב 15.7, בנורבגיה 14.6, באוסטרליה 12.3, ובארגנטינה 9 ק"ג לנפש לשנה.   

יין: ישמח לבב גויים

יין ישמח לבב אנוש, נכתב בספר תהילים. אבל כנראה שהמסר הזה הגיע דווקא לגויים ולא אל עם ישראל. אחרת איך אפשר להסביר את הפערים הענקיים בין צריכת יין בארץ לצריכה בחו"ל. שוק היין בישראל מגלגל כ-800 מיליון שקל - 75% יינות ישראליים ו-25% יינות מיובאים, ומובילות את הייבוא צרפת ואיטליה, שנמנות על המדינות בהן צריכת היין גבוהה יחסית. בעבר הובילו היינות הצ'יליאנים את ענף הייבוא אך הם הפסידו את הבכורה למדינות אירופה.

צריכת היין בישראל עומדת על 7 ליטר לנפש לשנה. לצורך השוואה, בתחילת שנות ה-90 עמדה הצריכה על 3 ליטר לנפש. בשנת 2005 נבצרו בישראל 45,483 טון ענבים לעומת 31,668 לפני עשר שנים. 65% מהיינות הנצרכים בישראל הם אדומים, 25% לבנים, והיתר יינות מבעבעים ורוזה.

צריכת היין בעולם עמדה בשנה האחרונה על 23.56 מיליארד ליטר, והיא עלתה בשנה זו ב-0.1% לעומת שנה שעברה. בצרפת עומדת הצריכה השנתית לנפש על 50 ליטר, באיטליה 48.5 ליטר, בבריטניה 20.06 ליטר, באוסטרליה 20.44 ליטר ובארה"ב 10.6 ליטר לנפש בשנה.

משקאות קלים: הרבה יותר מהסינים 

הצרכן הישראלי אוהב לשתות משקאות קלים. אמנם הצריכה לנפש בארץ מגיעה לחצי מהצריכה בארה"ב, אבל העובדה שמדף המשקאות בסופרמרקט מתחדש מספר פעמים בשנה במשקאות בטעמים חדשים, במרקמים שונים, עם פחות קלוריות ובלי צביעי מאכל, רק מלמדת על העבודה שעושות פה יצרניות המשקאות כדי לרצות את חשקיו של הצרכן.

אם להשוות לצרכן הסיני, ששותה בעיקר מי ברז, מדובר פה בשוק עם צריכה לא קטנה. כיום עומדת הצריכה בישראל על 209 ליטר לנפש בשנה ועל פי ההערכות היא צפויה להגיע בתוך חמש שנים ל-240 ליטר. הטרנדים של נוחות, פינוק ובריאות יוצרים מוצרים שמשדרים לצרכן "אנחנו טובים עבורך" וגורמים לו להתנסות ולהגדיל את סל הצריכה.       

על פי נתונים שמסר צפריר גרנט, סמנכ"ל השיווק בפריגת, בארה"ב הצריכה לנפש כפולה מאשר בישראל ומגיעה ל-400 ליטר בשנה. באיטליה צורכים 280 ליטר, באנגליה 250, בצרפת 260, בגרמניה 270, בפולין 170, ברוסיה 50, ובסין מגיעה הצריכה ל-40 ליטר לנפש בשנה.

ירקות בן אדם, ירקות      

אדום, כתום, לבן, סגול וירוק. לא צרכתם את הצבעים האלה עד היום? אז כדאי שתתחילו מעכשיו. "סלט יופי עם המון אופי", מבטיחה לנו מיכל זו ארץ בקמפיין לירקות שעלה לאחרונה בטלוויזיה, בנסיון לשכנע אותנו לצרוך ירקות על בסיס יומיומי ולפי צבעים. במועצת הצמחים מבטיחים לנו שאכילת ירקות ב-5 צבעים באופן יומיומי חיונית לבריאות ולהגנה על הגוף. ירקות אדומים טובים למלחמה בסרטן ובבמחלות לב, כתום לתפקוד מערכת החיסון, לבן לשמירה על כלי הדם ולמלחמה בדלקות, סגול להאטת תהליך ההזדקנות וירוק לשמירה על ראייה תקינה וחיזוק העצמות.     

על פי נתוני מועצת הצמחים, בשנת 2004 הגיע ייצור הירקות בארץ ל-2 מיליון טון וערך הייצור לשוק המקומי מכמות זו מוערך ב-2.26 מיליארד שקל. בישראל עומדת צריכת הירקות לנפש על 180 ק"ג בשנה, צריכה זהה לזו של מצרים. באיטליה הצריכה נמוכה במעט מאשר בישראל ועומדת על 178 ק"ג, בקפריסין 168.7, בצרפת 143,  בארה"ב 123.5, בגרמניה 90.5 ובהודו 68.8 ק"ג.  

אוכלים הרבה בשר  

בשר הוא אחד המזונות המועדפים על בני אדם באשר הם. יותר מקינוחים ובטח שיותר מירקות ופירות שנחשבים למשעממים ולא משביעים. סטייק במסעדה טובה נחשב עדיין לפינוק ראוי, למרות הרוח הבריאותית שמנשבת סביב נושא המזון. מקורות בשר הבקר לצריכה הם מייבוא ומייצור מקומי. בחמש השנים האחרונות יובאו לישראל בממוצע 67 אלף טון בשר המיועד לאכילה, בכל שנה.   

על פי נתוני ארגון מגדלי בקר לבשר, בישראל צורכים 83 ק"ג בשר לנפש בשנה. במצרים, לשם השוואה, צורכים 23 ק"ג, באלג'יריה 20, בקניה 15.7, במרוקו 19.7, בניגריה 8.8. בארה"ב צורכים 127 ק"ג לנפש לשנה, בקנדה 106, בקוסטה ריקה 40, במקסיקו 61, בפורטו ריקו 22, בברזיל 85, בפרגוואי 59, בפרו 29, בקמבודיה 16, באפגניסטאן 10, בסין 55, בהונג קונג 134, בהודו 5.2, בעירק 7, ביפן 42, בירדן 22, בכווית 98, בפיליפינים 32, בסוריה 21, בויטנאם 27, בשוויץ 72, באוסטרליה 125, ברוסיה 50, ברומניה 60 ובפולין 76, בהונגריה 100.    

עופות: השפעת לא השפיעה 

שפעת העופות כמעט ולא השפיעה על צריכת מוצרי הלול בארץ. על פי ההערכות, חלה ירידה זמנית של 10% בצריכת עופות וביצים, אך מהר מאד חזרו הישראלים לאכול פרגיות ואומלטים, זאת לעומת מדינות אירופה בהן הייתה ירידה של עשרות אחוזים בצריכה בגלל שפעת העופות.

מוצרי הלול נחלקים לבשר עוף פטם, בשר הודו וביצים. על פי נתוני מועצת הלול, בקטגוריית העוף פטם מגיעה הצריכה בישראל ל-36.6 ק"ג לנפש בשנה. זאת לעומת ארה"ב בה מגיעה הצריכה ל-40.8 ק"ג, קנדה 29.5, אנגליה 22.5, צרפת 13.3 ואיטליה 10.9. בקטגוריית הבשר הודו מסתכמת הצריכה בישראל ב-10 ק"ג לנפש לאדם, בארה"ב 8.2, בצרפת 6.6, באיטליה 5.6, באנגליה 4.2 ובקנדה 3.9.

גם ביצים צורכים הישראלים לא מעט - 238 יחידות ביצים לנפש בשנה. ביפן מגיעה הצריכה 346 ביצים,בצרפת 265, בארה"ב 258, באיטליה 211, בקנדה 176 ובאנגליה 170 ביצים לאדם.