שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    דריה פלג לא לבד

    רכות, עדינות ושמאלץ הן לא מילים גסות, אפילו כשמדובר ברוק מתקדם. גיא בניוביץ' חוזר בעקבות דריה פלג ל"רנסאנס", להקה בריטית שהולידה פעם כמה יצירות מופת קטנות

    הלהיט הבא של "ארץ נהדרת" יהיה דריה פלג, כך הבנתי ברגע ששמעתי את השיר שלה. דריה, למי שטרם שמע, היא זמרת המשלבת את השמאלציות של קרן פלס, מירי מסיקה, איה כורם וכו', בכיכובה המזהיר של עלמה זק. היא שרה בשלושה אקורדים (שניים מז'וריים, אחד מינורי ורגיש) על יואב, החבר שעזב, ולא נקנה עוד יחד ב"שילב" ועוד כהנה וכהנה חרוזים שנועדו ללגלג קלות על חבורת "הזמרות המצועפות" שחדרו ללב הפלייליסט כמו קומנדו מאומן היטב.

     

     

    מה שמביא אותנו לדיון בשמאלץ. לא דבר רע בהכרח, אם יודעים כיצד להגיש אותו לשולחן, או לאוזניים. השמאלץ הוא מין חיה העושה דרכה בערמומיות לתוך כל סגנון מוסיקלי. יש מוסיקה קלאסית שמאלצית, יש ג'אז שמאלצי, יש רוקנרול שמאלצי – ויש רוק מתקדם המתכתב עם השמאלץ.

     

    ו"מתכתב" זה אכן המונח הנכון לתופעה שלפנינו. דמיינו לעצמכם גיטריסט וכותב בלהקה, השולח את דפי המוזיקה שחיבר למשוררת (!) המתגוררת מרחק מאות קילומטרים, כדי שתחבר להם תמלילים. וכל הבלגן הזה הופך ליצירות עדינות של רוק מתקדם רך, עם הרבה מאוד פסנתר וזמרת סופרנו דומיננטית ויפה.

     

    קבלו את להקת "רנסאנס" הבריטית, או יותר נכון, הגלגול השני והמוצלח שלה. הכותב והגיטריסט שעליו דיברנו הוא מייקל דאנפורד, שהיה משגר את המוסיקה למשוררת בטי ת'אצ'ר שהתגוררה אי שם בקורנוול שבדרום אנגליה. הוסיפו קלידן מוכשר בשם ג'ון טאוט, בסיסט, מתופף ואת גולת הכותרת: הזמרת אנני הסלאם, הזמיר בעל 5 האוקטבות.

     

    יש שתי תגובות בדרך כלל לקולה של הסלאם. יש כאלה שמשוכנעים שמדובר במשהו בין מלאך לג'ואן באאז, ויש אחרים שסבורים שהיא מנסרת במוח. דבר אחד בטוח: הסלאם ורנסאנס היו עוף מוזר בסצנת הרוק המתקדם, שילוב בין פולק, מוסיקה קלאסית ו...שמאלץ כבר אמרתי? אבל מהסוג הטוב.

     

    השיר בן 11 הדקות שהפך להימנון של הלהקה, בעיקר מעבר לים בארצות הברית, הוא "Ashes are Burning" שנלקח מאלבומה השני, בעל שם זהה, שיצא ב-1973. ת'אצ'ר חיברה אותו בעקבות מה שכינתה "חוויה שעל סף מוות", במהלכה התווכחה עם אלוהים והצליחה לחזור לחיים. המילים עוסקות בחוויית עוף החול של תחייה מתוך האפר, של הבנה שכל הדרכים פתוחות בפני מי שירהיב עוז להביט לעברן ולנסות:

     

    "כשראשך צלול ממחשבה, אולי תמצא / שהעבר עוד מסתחרר לו

    מעגלים נעים, מהדהדים את צלילי אתמול / האפר בוער, האפר בוער".

     

    שמאלץ היא לא מילה גסה

    כמו יתר השירים הארוכים והטובים של רנסאנס (ונזכיר רק את “Running Hard", "A Trip to the Fair" ויצירת המופת "שחרזאדה" המתכתבת עם רימסקי-קורסקוב) גם "Ashes are Burning" בנוי ממקטעים. הוא נפתח בפסנתר של טאוט עם מנגינת הנושא הנוגה וקולה של הסלאם מלווה אותו: "עשה דרכך חופשי בימים, הדרכים מובילות לכל מקום / בוא איתי והראה כיצד אכפת לך". השיר הנוגה משתנה לפיזום "לה-לה-לה" של הסלאם המפגינה את יכולותיה, ומשם לסשן אלתור של קלידים וגיטרה. אגב, השיר כולו נשמע בגרסה ארוכה ובשרנית יותר, של 23 דקות, באלבום ההופעה של רנסאנס בקארנגי-הול משנת 1975 (כמו ברוב יצירות הרוק המתקדם, בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר באמנים "אולפניים" המסתגרים בחשיבות באבי רואד - להיפך: הבמה עושה רק טוב למוסיקה).

     

    הסיום של Ashes are Burning מפעים במיוחד. הסלאם שרה רכות את הבית האחרון, במה שנשמע כתפילה: "דמיין את הגחלים הבוערות / אורן מרצד מטה מעלה / לא תזכור עוד חטאיך / ותמצא רק אהבה". בסיומו של הבית היא עולה גבוה גבוה, למרומי האוקטבה החמישית. מעוף שמתחלף בסולו גיטרה ארוך של דאנפורד, הנועל את היצירה.

     

    רנסאנס הוציאה מספר אלבומים יפים בגילגולה השני, אך לקראת סוף שנות השבעים זלג הרוק המתקדם מהמכונה שהפכה ליצרנית של פופ, לא ממש מתקדם. ההרכבים התחלפו – והקסם אבד. אבל באותם רגעים קסומים, שמתבטאים בשירים שהם יצירות מופת קטנות, כמו "Ashes are Burning", ניתן להבין סוף סוף למה רכות, עדינות ושמאלץ הן לא מילים גסות, אפילו כשמדובר ברוק מתקדם.

     

    ואורי ברייטמן, עורך "רוק מתקדם", מוסיף: "רנסאנס היתה הלהקה הבריטית הראשונה שהצליחה למלא את קארנגי הול במשך 3 לילות רצופים ביוני 1975 (שהונצחו באלבום ההופעה). לא רע בשביל להקה שהזמרת שלה התגלתה במקרה על ידי חברה שלה, בזמן שפיזמה לעצמה שירים בזמן צפייה בטלוויזיה. רנסאנס, אגב, הופיעה כאן, בישראל, ב-1980. נותרו כמה חיפאים שעדיין זוכרים את מופע הרוק בהיכל הספורט של רוממה. זמן קצר אחרי ההופעה הישראלית, החליטו הקלידן והמתופף להתפטר - והלהקה התפרקה. הקאמבקים הקצרים בשנות התשעים לא שיחזרו את תהילת העבר".

     

    • הפינה "מתקדם לאחור" תציג מדי שבוע יצירה מאסכולת הרוק המתקדם. כל הבחירות הן המלצות של החתום מעלה בלבד, ויש לשמוע אותן בווליום גבוה במיוחד, כשכל הסובבים אתכם משוכנעים שהשתגעתם סופית. תיהנו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת האלבום
    הופיעו גם בישראל
    עטיפת האלבום
    לאתר ההטבות
    מומלצים