שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוד החנית של הטרקטור
    בשבוע הבא יצא האלבום האחרון של "נקמת הטרקטור" בלייבל אוואנגרד חשוב בצרפת. ראיון עם הסולן אבי בללי, על פופ ומוזיקה נסיונית

    לפני יותר משנה פנו אל אבי בללי מתיאטרון חיפה וביקשו ממנו לכתוב את המוזיקה להצגה "אותלו". בללי קרא את המחזה, "שתורגם בצורה מופלאה על ידי ניסים אלוני", ונדלק. בהשראת אותו פסקול, עליו עבדו חברי הלהקה חודשיים, הם יצרו ביחד את הדיסק האוואנגרדי "טעות של הירח". שנמכר בארץ בכ-1500 עותקים. לא הצלחה מסחררת, אבל בהחלט רכישה הכרחית לאוהבי הטרקטור. בשבוע הבא עומד להוציא את הדיסק בצרפת לייבל נחשב בשם "גזול".

    - נקמת הטרקטור התחילה עם כיוון פופי מובהק. מתי קרה השינוי?

    "מי שמכיר את הטרקטור היה יכול לזהות את הכיוונים האוואנגרדים שלנו כבר בהתחלה. בהופעות תמיד הייתה לנו זיקה חזקה לכיוון הניסיוני, היתה התעסקות עם מוזיקה ברמות אחרות. הצד הפופי בסופו של דבר ניצח, לפחות בתקליט הראשון, אבל עובדה שמיד אחריו להקת בת-שבע פנתה אלינו שנעשה עבודה משותפת. הכיוונים המוזיקליים מבחינתנו פתוחים תמיד. לדעתי, אם זה פופ או אוואנגרד, זה חייב להיות עמוק ונכון. אוואנגרד יכול להיות שטחי בדיוק כמו פופ ולהיפך, בשני הכיוונים יש הרבה פלצנות. אני דווקא חושב שהרבה יותר קל לחרטט באוואנגרד".

    - מה משך אתכם ב"אותלו"?

    "אחרי שקראתי את המחזה הייתי פשוט מוקסם. המטאפורות שאלוני בחר להשתמש בהן, האווירה החזקה של התקופה, מערכות היחסים. העולם האפל והמדהים של אותלו סחף אותי אחריו בקלילות, ממש ראיתי את המוזיקה בטקסט. מיד הרגשתי שחייבים לשתף את הטרקטור. המטרה היתה בעצם ליצור את המקבילה המודרנית למקהלה היוונית. אני חושב שהדיסק שעשינו בעקבות פס הקול, הוא הדיסק הכי טוב שלנו".

    - אז מה זה אומר על הקהל בארץ שלא הבין, או לא קנה את הדיסק מסיבות אחרות, והנה, בצרפת פתאום מתעניינים ומתלהבים?

    "זה אומר שאנחנו בסדר גמור כי רוב האנשים בעולם לא אוהבים מוזיקה כאמנות. מעטים הם אלה שמוזיקה עבורם היא אהבה ואמנות ולא 'אנטרטיינמנט'. בדרך כלל מוזיקה זה ברדיו, בים, לריקודים. כמו מסטיק שלועסים וזורקים. כמובן שיש להקות שמצליחות לעשות את זה גם אחרת. אנדרוורלד ופרודיג'י עושים דברים שהם מעבר לרחבת הריקודים. אני לא מנותק, לא פוסל או אומר שהשילוב הזה של אומנות ואינטרטיימנט מודרני הוא לא אפשרי. אבל פה לא מכירים אוואנגרד. זהו ז'אנר אירופאי שמאוד השפיע עלי כשהתחלתי לנגן ומלווה אותי לאורך כל היצירות והתקליטים".

    - אבל לא הרגשתם מאוכזבים שכאן שמעו "אוואנגרד" ולא התקרבו? ועוד כשמדובר בדיסק שאתה חושב שהוא הכי טוב שלכם?

    "מבחינתנו הדיסק היה הצלחה אדירה. כיוונו אותו ל-300-400 איש והנה קנו אותו 1500. אני, באופן כללי, ממליץ לכל מוזיקאי ולכל להקה בארץ להבין מה הנפח שלה ולאן היא מכוונת את עצמה. ככה כולם יהיו מרוצים. לכן אני נורא מרוצה. אני יודע בדיוק לאן אני הולך ולמה אני עושה את זה, ואנחנו אחת מהלהקות הבודדות בארץ שיכולה לעשות מה שבראש שלה ואפילו אם מדובר בזיג-זג מטורף, עדיין אפשר למצוא חוט שדרה מאוד מדוייק. אוואנגרד, פופ, דאנס או אתני - תמיד אפשר למצוא את הטרקטור הזה שחורש שם את הקו שלנו".

    - איך נוצר הקשר בצרפת?

    "ידענו שיש לנו משהו חזק ביד. חבר שלנו אמר שהוא נוסע לבלגיה ונפגש שם עם רוז'ה טריגו, מוזיקאי אוואנגרד לא מוכר שאפילו אמא שלו לא יודעת שהוא מוזיקאי, ואני באופן אישי ממש מעריץ. פתאום אני מקבל טלפון במבטא צרפתי ומישהו אומר לי שהוא ישמח לבוא לנגן איתנו. הייתי בשוק. הייתי בטוח שמישהו מסתלבט עלי. אבל לא. הוא בא לארץ, ופתאום בנאדם שפעם היינו שומעים דיסקים שלו תוך כדי חזרות, יושב, שותה יין, ומנגן איתנו".

    - טוב, אפשר לומר שזה רגע גדול בקריירה של הטרקטור.

    "רגע, רגע. אף אחד לא חושב שאנחנו הולכים עכשיו להיות U2. שאמנים בארץ לא יכנסו לי ללחץ. זה נכון שמדובר בלייבל מאוד נחשב בתחום. אנחנו בהחלט מבסוטים ממה שקורה, אבל הדבר הגדול באמת יהיה אם בעקבות הוצאת האלבום בצרפת אנחנו ניכנס לעשייה שוטפת בתחום, כמו למשל, להוציא תקליט נוסף שהם כבר הציעו לנו לעשות. בינתיים הלהקה נכנסת בחודש מרץ להקלטות של תקליט 'רגיל' ואחרי חמש השנים האחרונות, בהן עסקנו בצורה אינטנסיבית באוואנגרד, בא לנו קצת לעשות משהו יותר קונבנציונלי. אולי בכלל היינו שם בשביל לחזור לפה".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים