שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התאנים של משה דיין
    הוא תיעב דג מלוח, שרימפס ואסקרגו, לא וויתר על אכילת תאנים למרות שהיה אלרגי אליהן ומאוד אהב את מרק השעועית של שמחה המבשלת. עופר ורדי מספר על משה דיין - מכיוון הצלחת

    אף על פי שהפריחו את עורו והבעירו בגופו אש, התקשה משה דיין לעמוד בפניהן, להתאפק ולא לגעת. כל כך אהב תאנים עד שאכל מהן היישר מן העץ, בידיעה ברורה כי עוד מעט ייצרב. טעמן היה טוב מדיי – ודיין, שבע קרבות שכמותו, סירב להיכנע סתם כך לאלרגייה.

     

    כותבת יעל דיין בספרה "אבי, בתו": "כדי להשיג פירות טריים, הנהיג אבא בילוי חדש לשבתות – טיולים משפחתיים בבוסתנים הנטושים בסביבות ירושלים. המסעות האלה לא היו בלתי חוקיים, אך רק משפחות יחידות, אם בכלל, הגיעו למקומות שאנו הגענו אליהם. חמשתנו נסענו בג'יפ בדרכי עפר, עברנו ליד כפרים ערביים, עלינו בצלע ההר וגילינו תאנים בשלות וענבים מתוקים כדבש. לאבא הייתה תאווה לפירות, וכל אחד מן המטעים האלה, הנטושים, המוזנחים והגדלים פרא היה כגן עדן חדש".  


    למרות האלרגיה. תאנים (צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    דיין, מי שנחשב לגדול מצביאי ישראל ולאחד הבולטים שבמדינאיה, נולד בקיבוץ דגניה וגדל במושב נהלל. כצבר, שהתחנך על אהבת הארץ ואדמתה, הסתפק
    כל חייו באוכל פשוט וטרי - כזה שגדל בשדה שחרש - שלא לומר מזון אורגני. אז הייתה השמנת באמת של פעם כי גיבנו אותה בבית, הסלט צמח בגינת הירק והעוף שעלה על שולחן השבת עוד התרוצץ שעות ספורות קודם לכן בחצר. אפילו בימים שבהם נהגו לקלף מלפפונים, אכל אותם דיין ככה, עם הקליפה.

     

    "הוא היה נהללי – ונשאר נהללי", אומרת רות דיין, מי שהייתה רעייתו במשך 37 שנה. "באחד הימים הבאתי לו מהוריי אננס בקופסת שימורים. הוא היה המום. במושב לא גידלו אננס, והוא לא ידע מה זה".

     

    את ירח הדבש בילה הזוג הצעיר – היא בת 18, הוא בן 20 – באירופה. שם, בעיר מרסיי שבצרפת, נחשף דיין לראשונה לפירות שאינם צומחים על עצים אלא שוחים במצולות הים. "הוא לא סבל דג מלוח בגלל הריח העז, והשרימפסים והאסקרגו שאני כל כך אוהבת פשוט הגעילו אותו. אני אכלתי מהם בהנאה – והוא הזדעזע. כיוון שגדלתי בלונדון הייתי רגילה לזה. הוא היה כל כך נסער, שכתב על זה להורים שלו בארץ", מחייכת דיין.

     

    לאחר שעקרה המשפחה לירושלים, הופקדה על משק הבית, שמחה. "בנה נהרג במלחמה ובתה הקטנה גרה איתה בקומה התחתונה, ובמהרה הפכה לחלק מהמשפחה", ממשיכה יעל דיין בספרה. "היא פינקה אותנו, התייחסה לאסי כאילו היה נסיך הכתר והקסימה את כולנו בתבונתה הטבעית ובאגדות העם שסיפרה לפני לכתנו לישון. לא זכור לי שאבי נהג במישהו כבוד וצייתנות נכנעת כפי שנהג בשמחה. היא לא ידעה קרוא וכתוב, והערצתה אליו אף הסבה לו מדי פעם מבוכה".

     

    בין הממולאים הטובים, המזרחיים בניחוחם, שידעה להכין לבין המנדלברויט - עוגיות השקדים היבשות שלמדה לאפות לבקשתו של דיין, הפליאה להתקין מרק שעועית, שהיה לחביב עליו מכל. באמצע הלילה, עם שובו מן המארב, התגנב חרישית אל המטבח כדי לא להעיר אף אחד, נטל את הסיר שבמקרר, וחימם לעצמו מנה הגונה מהמרק של שמחה. "אלה היו הפעמים היחידות שהוא נכנס למטבח ובישל משהו", אומרת דיין.

     

    מספרים כי דווקא הגנרל שתום העין, סמל הצבר המחוספס, זה שהערבים כל כך חששו מפניו כל השנים, התקשה לעמוד אפילו במראות של טחינת בשר. כך קרה, שאת הכבד הקצוץ שאהב ביקש דרך קבע מבתו שתקצוץ מאחורי דלת מוגפת, כשהוא אינו בסביבה.

     

    "ערב אחד, כשהיינו בוואדי חיאני, הופיע גנדי עם עז קשורה בחבל והציג אותה בפנינו כארוחת הערב שלנו", נזכרת יעל דיין בספר. "התפתח דיון עירני בשאלה כיצד יש לשחוט את היצור האומלל, ובסופו של דבר נפלה הבחירה על כריתת ראשה בעזרת את. לא היה זה מחזה לילדה קטנה, ואבי לא חש בנוח 'את לא חייבת לאכול אותו' – אמר לי. הסתכלנו איך גנדי פשט את עורה של החיה במשיכה מיומנת אחת. 'אני לא בטוח שאוכל לאכול אותה בעצמי' – הוסיף אבא – ופרשנו לשקי השינה".

     

    מרק השעועית של שמחה

    המרכיבים:

    2 כוסות שעועית לבנה

    1/2 ק"ג בשר בקר פרוס לקוביות

    6 עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות

    2 בצלים חתוכים לקוביות

    2 קופסאות מיץ עגבניות

    5 שיני שום כתושות

    מלח לפי הטעם

    פלפל שחור לפי הטעם

    שמן זית לטיגון

     

    אופן ההכנה:
    1. משרים את השעועית למשך הלילה. קולפים את העגבניות וחותכים אותן לקוביות. קוצצים את הבצלים.
    2. מטגנים קלות את הבצלים עד שהם הופכים שקופים. מוסיפים את הבשר ומקפיצים אותו קלות. מוסיפים את העגבניות, מכסים במיץ עגבניות ומרתיחים.
    3. מוסיפים את השעועית. מתבלים בשום, במלח ובפלפל ומבשלים במשך כשעתיים-שלוש עד ריכוך.

    הארה: את מיץ העגבניות ניתן להחליף ברסק עגבניות ובמים על פי הצורך ליצירת מרק סמיך ועשיר.

     

    עופר ורדי הוא עיתונאי ואיש של אוכל, בעל הטור "גולאש לגולש ". אפשר ליצור איתו קשר כאן .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גדול מצביאי ישראל. משה דיין
    צילום: לע"מ
    צילום: לע"מ
    בביקור בגדה המערבית אחרי מלחמת ששת הימים
    צילום: לע"מ
    רות ואסי דיין
    צילום: ענת מוסברג
    רות ויעל דיין
    צילום: ענת מוסברג
    מומלצים