שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האמת, בכלל לא חשוב לי מי יזכה

    תכירו, אם אתם עדיין לא מכירים, את עמוס בן דוד. הוא זה שאחראי לכל העיבודים ב"כוכב נולד" לדורותיה. הוא מי שנותן טיפים למתמודדים בזמן החזרות, הוא האיש שהמציא את הפאוזה המפורסמת של נינט טייב ב"ים של דמעות", וגם מי החליט ש"אני קצת משוגעת" של מרינה, השנה, יכול לקבל פרשנות קברטית. הדס בשן בילתה שבוע עם המאמן האישי של הכוכבים הנולדים, וגילתה שהוא בכלל היה רוצה להיות כוכב נולד בעצמו

    כמו דברים טובים אחרים, כנראה שגם מעורבות אינטנסיבית בהפקת "כוכב נולד" פוגעת בזיכרון לטווח הקצר. אחרי מעקב צמוד אחר המעבד המוזיקלי עמוס בן דוד בהכנות לתוכניות השבוע, נוכחות בחזרות, חפירה בבחירות השירים וצפייה מרוכזת בו ובשאר צוות התוכנית, כשאני צופה בתוכנית ביום שישי כבר אין לי מושג מי הולך לשיר מה, מתי ולמה. גודש המידע ומהירות ההחלטה הצליחו לפגום אפילו בזיכרון הפנומנלי שלי, ולפתע אני מבינה מדוע בן דוד התקשה לענות על כל כך הרבה מהשאלות שלי. כשעובדים בקצב רצחני כל כך, לא מאפשרים למוח להתרפק על המועמד האהוב מהעונה השנייה או על ההדחה הקשה מהעונה הרביעית. אם תשאלו אותי בזמן כתיבת שורות אלו הוא בכלל הספיק לשכוח שהיה מין דבר כזה, גלגל הצלה. "אין שום עבודה שבה פועלים בקצב כזה, בלי זמן לתהליך ובדיקות", אומר בן דוד. "במשך השנים עבדתי כאן על אלפי שירים והכל קורה כל כך מהר, שלפעמים גם אין זמן להתמודד עם דברים רגשית".

     

    מה עושים כשלא מתמודדים רגשית?

     

    "חולמים על התוכנית בלילה. שם יש זמן להתמודד, לעבור תהליך קצת יותר משמעותי".


    על מה חלמת למשל אתמול?

     

    "אני לא זוכר. אני אגיד לך כשאזכר".

     


    "חשוב לי לתת לכל אחד מקסימום של שירות". עמוס בן דוד (צילום: דביר כחלון)

     

    משרדי טדי הפקות, יום ראשון שעבר. זוכרים את נדב קדמון? ההוא שזכה במקום השלישי בגלגל ההצלה, כלומר לא במקום החשוב? ברגעים אלה הוא אחד מבעלי הסיכויים הטובים בעיניי לחזור לתוכנית, ואני מקבלת בהתרגשות רבה את החדשות בדבר השיר שבחר לשיר, "כמה כוכב" של עברי לידר. עד התוכנית כמובן, המידע הזה כבר לא יהיה רלוונטי. נדב נכנס עכשיו אל עמוס, לשעת ביקור החולים של תחילת השבוע. זוהי הפרוצדורה הקבועה: עמוס יושב בחדר עם אורגן ומקבל כל מועמד בתורו לאלתור ראשוני של השיר שבדעתם לבצע. יואב צפיר, עורך ובמאי, וסיוון יאנג, מנהל הרפרטואר של התוכנית, הם אלה שייעצו לנדב על "כמה כוכב", ביצוע שהוא מנסה לפצח יחד עם בן דוד. "בחירת השיר היא 50 אחוז המתמודד ו־50 ההפקה", מחשב בן דוד. "אבל זכות הווטו בסוף היא של המתמודד. אם נדב לא יאהב את מה שנעשה, יש עוד אופציה".

     

    יש פער בין הטעמים שלכם?

    "לפעמים הם לא מכירים דברים שההפקה מציעה להם, בגלל גילם הטעם שלהם צעיר יותר. אבל זה דווקא נחמד לגלות להם פתאום דברים ישנים".

     

    אם אתם לא קוראים רולרים בסוף תוכניות, או מקשיבים לזעקות השבר של מרגול, אולי אתם לא בטוחים מי זה בכלל אותו עמוס בן דוד. אז קודם כל: לא, זה לא ההוא עם המשקפיים מהאודישנים. זה ערן מיטלמן. בן דוד נמצא בדרך כלל מאחוריו, מלטף חרישית איזו דרבוקה, מלווה את הזמרים בקולות ובאופן כללי משתלב ברקע. לא בדיוק האישיות הכי מוחצנת על הסט, אך ללא ספק אחד האנשים שעיצבו את התוכנית לאורך חמש עונות. מבחינה מוזיקלית, בן דוד הוא הסמכות העליונה והסופית: בסולואים, בדואטים, בדיסק שיוצא בסוף כל עונה. הוא זה שהגה את הפאוזה של נינט טייב ב"ים של דמעות", הוא זה שאפשר לג'קו להשמיע לעם את "נרדם על החולות", והעונה נדמה שהוא מרשה לעצמו אפילו להעז קצת יותר. מי היה חושב לפני חמש שנים על גרסת אנפלאגד ל"מחכים למשיח", פרשנות מכסחת לדואט הסכריני "הכל פתוח", או ביצוע קברטי ומעושן ל"קצת משוגעת"? "אני מרגיש קצת יותר תשומת לב השנה, אבל העבודה לא השתנתה", מבהיר בן דוד. "זה עדיין אותו עומס, אותה דרך. הדבר היחיד שקרה אולי זה שהשתפרתי, אז יכול להיות שהדברים שלי נתפסים יותר לאוזן".

     

    קדמון יוצא מהחדר, מתייעץ גם איתי (גם איתי!) על בחירת השיר, ומפנה מקומו למי שמגיע עם בחירה נחרצת, שבעוד כמה ימים תוכיח את עצמה בניצחון: חן אהרוני. בן דוד מסתער בתיאבון רב על "ימים טובים" שמביא אהרוני, מציע לו מודולציות, מורה לו "מתי ללחוץ ולא ללטף", ובתוך פחות משעה יש להם עיבוד. אהרוני מקליט את התוצאה בטייפ האישי שלו ויוצא עם שיעורי הבית הרגילים: ללמוד את הכל עד יום שלישי, אז מתחילות החזרות עם הלהקה.

     

    יש תחושה שבדואטים היתה לכם השפעה גדולה יותר, לפעמים ממש ניסיונית, על בחירות השירים.

     

    "כן, כי שם רצינו להראות שכולם יכולים להיות ורסטילים ולהוציא מהם דברים שאולי באופן רגיל הם לא מראים. נגיד בסלסה של עדן אמזלג ובועז מעודה, כל אחד מהם הראה צד מאוד כיפי וקליל שידענו שיש בהם ולא תמיד בא לידי ביטוי. אבל עכשיו, בכל מקרה, הדבר הכי חשוב הוא שכל מועמד יהיה מחובר לשירים שהוא עומד לעשות".

     

    מה שעוד שונה בשלב הזה, הוא מוסיף, הוא היעדר הבינוניות. "טכנית, כולם עכשיו ברמה מאוד גבוהה. מי שלא כזה כבר מעד בדרך עד עכשיו. כל מה שנשאר עכשיו זה הפילינג, איזה מועמד מרגש ומעניין יותר, מי מתכוון למה שהוא אומר, מי מביא את הנשמה. זה יותר חשוב, כי יכולת טכנית אפשר לרכוש, אבל אישיות, כישרון, כריזמה ויכולת לרגש, או שיש או שאין".

     

    ולמי יש? לא שאני מצפה שתענה לי.

     

    "יש לי את הטעם שלי, אבל גם כלפי חוץ וגם כלפי המתמודדים חשוב שאני אהיה מאוד שוויוני ונקי. חשוב לי לתת לכל אחד מקסימום של שירות. אני רוצה לשבת בנאמברים ולהיות מבסוט ולהרגיש שהם מקבלים את המקסימום, יותר מאשר שזה שאני מחבב יזכה או לא יזכה. האמת, בכלל לא חשוב לי מי יזכה".

     

    בכלל לא?

     

    "לא, הרי מספיק להגיע לשלישייה כדי להשתמש במקפצה של התוכנית. תראי את הראל סקעת, שירי מימון, שי גבסו".

     

    כן, אבל אם אתה לא פיינליסט קצת קשה יותר להיחקק בזיכרון.

     

    "זה לא לגמרי נכון, יש את אלון ליטבק ויש את הבחור הזה ששר את 'נבראתי לך...', איך קראו לו?".

     

    לירון לב.

     

    "כן, אני גרוע בשמות אבל אני נורא אוהב אותו. הוא עומד להוציא תקליט, עוד נשמע עליו. וגם מישל גוריאלשוילי עובד עכשיו על תקליט, השטח הוכשר לקראתו ועכשיו זה תלוי בו מה יהיה".

     

    יש הדחות שכאבו לך באופן מיוחד?

     

    "יש הרבה שהודחו טרם זמנם. לירון היה אחד מהם, וגם מיקה שדה מאותה עונה, נורא אהבתי אותה. על הדחות של העונה הזו עדיף שאני לא אדבר. אחרי חמש עונות אני כבר רגיל לפרידות, אז אין מבחינתי הדחות טראומטיות, ככה זה".

     

    ובכל זאת?

     

    "היה לי עצוב כשארלין גולד הלכה, כי באותו השבוע הכנו ביצוע נורא מגניב לשיר 'לוקח תז'מן', משהו רגאיי מהאיים, אבל בסוף היא החליטה לבצע שיר אחר שהכנו במקביל, 'אם זאת אהבה'. היתה לי תחושה חזקה שהיא הולכת הביתה ולא רציתי שזה יקרה, אבל היא היתה נעולה על השיר השני, כי היא הרגישה ששם היא מרגשת יותר. היה לה קלף חזק שהיא לא שלפה, וזה ביאס אותי. זה כמו שהיה לך איזה ילד ורצית להראות אותו לעולם, אבל הוא נשאר בבית".

     

    יומיים לאחר מכן, באולפני מונטנה בנמל תל אביב, אני מתבשרת כי אחרי שהלכתי נדב בכל זאת החליט לשנות את השיר, ל"אהבנו" של אביב גפן. "יואב צפיר ונדב התלבטו הרבה, הם לא הרגישו שעם השיר של עברי לידר אפשר לצאת למלחמה", מספר בן דוד, "ואחרי שחפרנו קצת הגענו לשיר הזה. קצת התבאסתי כי כבר עבדנו עליו, אבל לא נורא, זו לא דרמה".

     

    בינתיים דורון רוקח מתאמן על הביצוע שלו ל"נאסף תשרי", ומתלונן מדי פעם כי הצרידות שלו תהיה בעוכריו. גם אליסה שפרגה, שנכנסת אחריו ושרה את "אקווריוס", מתקשה לדבריה להגיע לחלק מהצלילים הנדרשים, אבל על בן דוד, כמו גם על שאר הנגנים ועל יואב צפיר, זה לא ממש משפיע. הם חוזרים ואומרים לה כי ברגע האמת היא תשיר את זה כמו גדולה, ולבסוף גם החבר שלה ששמע את השיחה מבעד לחדר השני, פותח את הדלת ומודיע לזוגתו: את תגיעי לכל התווים שאת צריכה, אין לך שום בעיה.

     

    "הם לא באמת צרודים", יאמר לי בן דוד מאוחר יותר, "הם פשוט בלחץ. ברגע האמת הם ישירו בסדר גמור. זה קורה כל הזמן, עם כל זמר. הם רגישים לגרונות שלהם וכל דבר משפיע עליהם, עייפות, התרגשות, רעב. אולי זו גם הדרך לקבל חיזוקים חיוביים, צריך להיות ענף שלם בפסיכולוגיה על עבודה עם זמרים".

     

    מחר, הוא מעדכן אותי, שוב אהיה עדה לחזרה שקשורה לגלגל ההצלה: הפעם אשמע את השיר המקורי של אדיר אוחיון. "אני חושב שהוא לא היה היחיד שרצה לעשות שיר שלו השבוע, אבל הם לא רצו שזו תהיה תוכנית של מקוריים, אז בסוף נתנו רק לו".

     

    הגיע הזמן, לא?

     

    "כן, וזה גם שיר שאני מאוד אוהב. אדיר השמיע לי וליואב את השיר והתחברתי, אם לא הייתי מתחבר אז זה היה לי קשה, אבל בכל מקרה התפקיד שלי הוא כלבויניק. אני צריך לאהוב כל סגנון שהם מביאים, גם אם זה לא משהו שאני שומע ביומיום בבית. האמת היא שגם באופן אישי אני כזה. אין סגנון שלא מתחבר אליו, אני אוהב הכל. אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל זה ככה".

     

    מה עמוס חושב על סוגיית הגיוס של המועמדים? התשובה בגיליון פנאי פלוס.

     

    "כוכב נולד", שישי ושבת, 21:15, ערוץ 2

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עמוס בן דוד. חולם על התוכנית בלילה
    צילום: דביר כחלון
    לאתר ההטבות
    מומלצים