קיציס חותם "אדי": "בעולם הבא אסתפק בכליה אחת"

החתימה

חתמתי על כרטיס אָדי כשהייתי בן 16.

ההתלבטות

לא הייתה לי שום התלבטות טרם החתימה שלי על כרטיס אָדי. זה נשמע לי כמו הדבר הכי ברור בעולם. מה יכול להיות יותר מדהים מזה: ברגע בו החיים נפסקים, תעזור למישהו אחר לשפר, והרבה פעמים להציל, את החיים שלו. זה נשמע לי הכי טבעי בעולם.

הגורם

כשהייתי בן 16 הוצאנו כמה חבר'ה רישיון לטוסטוס וקנינו אופנוע. 50 סמ"ק, אבל אופנוע. שמענו כל מיני סיפורים על תאונות דרכים של אנשים ובאחד המקומות שקנינו בו ציוד לאופנוע, הציעו לנו לחתום על הכרטיס. כנער בן 16 לא חשבתי פעמיים. זה נראה לי הדבר הכי נכון לעשות.

התגובות

לא זכורות לי תגובות מיוחדות. החבורה שלי כולה חתמה ואני לא זוכר שהיה לנו דיון סביב זה. לא פגשתי במישהו שאמר לי 'מה פתאום, זאת טעות, אני רוצה לשמור את כל האברים שלי ולהיקבר איתם'.

אני עושה

יוצא לי לדבר על זה עם אנשים ואני מנסה להעביר להם שזה פשוט בסיסי לעשות את זה. אבל, רק מפה לאוזן.

פגשתי בחולה

הרבה פעמים קרובים של אנשים שאוהבים את התוכניות שלנו והם במצבים פחות נעימים מבקשים שנבוא לבקר אותם. כך יצא לי לבקר חולים שהמתינו להשתלות, כולל השתלת לב של ילדה ועוד דברים ממש קשים. אין דבר שמסב אושר גדול יותר מלראות את כל החבר'ה האלה שקיבלו כבד, לב או כל איבר אחר. אנשים מחכים לפעמים שנים עד קבלת האבר, ועד אז החיים שלהם אינם חיים.