רק 1% מהנסיעות מדי יום, מתבצעות באוטובוס

למרות הכל, התחבורה הציבורית בישראל צולעת. מתוך סך הקילומטרים שעוברים הישראלים על הכבישים, משמש האוטובוס ל-1% בלבד. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ב') הארגון הסביבתי אדם, טבע ודין, הטוען כי ממשלת ישראל אחראית למשבר גדול בתחבורה ציבורית, ולתלות גוברת בנפט.

על-פי הנתונים, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גדלה הנסועה השנתית (קילומטראז') בישראל מאז 1990 ב-132%, ועמדה ב-2006 על 43.2 מיליארד ק"מ אותם ביצעו כל כלי הרכב המנועיים. אלא שהנסועה השנתית באוטובוס צמחה בתקופה זו ב-16% בלבד, ועמדה על כ-397 מיליון ק"מ בלבד. יש לציין כי בתקופה זו גדלה מצבת כלי הרכב ב-114%.

הדו"ח שפורסם מונה רשימת כשלים:

• העדפה של קובעי המדיניות לשימוש ברכב פרטי: הארגון טוען כי המשתמשים ברכב פרטי אינם נושאים במלוא העלות הסביבתית של השימוש במכונית. בנוסף, נטען כי קיים פיתוח עודף של תשתיות כבישים, במקום פיתוח תשתיות לרכבות, רכבות קלות, וכו'. עוד אומרים בארגון כי מדיניות השכר במגזר הציבורי מעודדת בפועל רכישת כלי רכב פרטיים.
• אין תכנון תחבורה בראייה ארצית: הארגון סבור כי בישראל פועלים יותר מדי גופי תכנון, בעלי סדר עדיפויות עצמאי - מע"צ, נתיבי איילון, כביש חוצה ישראל, נת"ע, רכבת ישראל ואחרים.
• היעדר עידוד למציאת מקורות אנרגיה חלופיים לתחבורה: בדו"ח נטען כי הממשלה אינה מקדמת קביעת תקנים לסוגי דלקים חלופיים, הפולטים כמות מזהמים מופחתת.
  

בנוסף, הטענה כי מדינת ישראל משקיעה סכומי כסף גדולים יותר בתשתית כבישים מאשר ברכבות, אינה נתמכת על-ידי נתון כלשהו בשנים האחרונות. כך גם לגבי הפניית אצבע מאשימה כלפי משתמשי רכב פרטי, בדרישה כי יהיו אחראים כלכלית לנזק הסביבתי שגורמים כלי הרכב שברשותם, תוך התעלמות מרמת מיסוי על רכישת רכב, מהגבוהות בעולם.

בהתייחסם לצעדים שנקטו משרדי הממשלה, אומרים באדם, טבע ודין כי אין בכך די. "יוזמות אלו, מבורכות ככל שתהיינה, עדיין אינן מיושמות באופן מלא... צעדים אלו אינם מספיקים ובוודאי שאינם מהווים פתרון כולל, רחב היקף וארוך טווח, כנדרש אל מול חומרת הבעיה".

תמונת מצב קודרת

בישיבה מיוחדת שערכה היום (ב') השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, לרגל ביקורו של חבר הקונגרס האמריקני הנרי וקסמן, הציגה הארגון תמונה קודרת של מצב התחבורה בישראל. "המדיניות של ממשלת ישראל מגבירה את התלות ברכב פרטי, ובכך את התלות בנפט - ויש לזה השלכות הרסניות גם בהיבט הסביבתי וגם בהיבט הלאומי-אסטרטגי", אומרת ל-ynet עו"ד תמר גנות, שכתבה את הדו"ח של אדם טבע ודין.

בשיחה עם ynet, אומר ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, כי מצב התחבורה הציבורית בישראל הוא תוצאה של הזנחה רבת-שנים: "המגמה הכללית בתחום התחבורה היא שלילית - יש עלייה עקבית בנסועה בתחבורה הפרטית, וירידה עקבית בשימוש בתחבורה ציבורית. זו תוצאה של הזנחה רבת-שנים של התחבורה הציבורית, שהפכה להיות כלי תחבורה לא נוח, לא ידידותי וקשה לשימוש.

אז מה כן צריך לעשות

בסיכום הדו"ח, מונה הארגון מספר צעדים שיש ליישם בטווח הזמן המיידי:

• הפנמת כל העלויות החיצוניות הנגרמות בגלל זיהום אוויר: הארגון מתבסס על דו"ח ועדת מיסוי ירוק, וסבור כי יש להשתמש במס כדי לתמרץ שימוש בכלי רכב נקיים. למשל, הארגון טוען כי יש להטיל אגרות גודש בהתאם לשעות הנסיעה. בנוסף, יש למסות כלי רכב ודלקים בהתאם לרמת הזיהום, וכן להגדיל משמעותית את המס שמשלמים עובדים המקבלים רכב צמוד מהעבודה ("שווי שימוש").
• הקמת רשויות מטרופוליניות לתכנון תחבורה: גם כאן מתבסס למעשה הארגון על תוכנית ממשלתית (המבוססת על דו"ח ועדת סדן), תוך הרחבת מתחום תכנון התחבורה הציבורית - לתכנון כל נושא התחבורה במרחבי הערים הגדולות.
• הקטנת כדאיות השימוש ברכב פרטי: על-מנת לעודד אזרחים לנטוש את הרכב הפרטי, מציע הארגון לבצע תכנון משולב של שימושי קרקע ותחבורה. כך למשל, אפשר להפחית את תקני החנייה בערים הגדולות, וכן לפתח תשתיות לכלי תחבורה ידידותיים לסביבה, כמו אופניים.
• שדרוג מערך התחבורה הציבורית: בכדי להפוך לחלופה אמיתית לכלי רכב פרטיים, יש לקדם ולהשקיע במערך התחבורה הציבורית. הצעדים המוצעים - תכנון יעיל של קווים, שילוביות בין אמצעי תחבורה ציבורית שונים (אוטובוסים, רכבות, מוניות, וכו'), וכן שיפור תדמית התחבורה הציבורית.
• הגבלת השימוש בכלי רכב ישנים ומזהמים, שאינן עומדים בתקני זיהום מתקדמים.
• עידוד נסיעה משותפת ("קאר-פול").
• מדיניות חנייה שתעודד שימוש בתחבורה ציבורית, במקום בכלי רכב פרטיים: למשל, באמצעות הפסקת בניית חניונים חדשים במרכזי ערים, והעלאת ארנונה לתושבים עם מספר כלי רכב פרטיים.