איה כורם: "זה עוול וחטא למין האנושי לא לתרום אברים"

החתימה

חתמתי על כרטיס אָדי לפני למעלה משנתיים.

ההתלבטות

לא היו לי בכלל התלבטויות. מגיל צעיר שמעתי על כרטיס אָדי ועל האופציה לתרום אברים ומגיל צעיר זה נראה לי הדבר הכי הטבעי והגיוני לעשות. מעולם לא חשבתי שצריך לעשות משהו אחר. יכול להיות שמחר זאת תהיה אני שאצטרך תרומה, זה יכול להיות אח שלי או אבא שלי חס וחלילה, וגם אנשים זרים שאני לא מכירה בכלל. אני, בכל מקרה, כבר לא אצטרך את האברים שלי.

הגורם

חבר שלי ואני דיברנו על זה שזה ממש לא הגיוני שלאף אחד מאיתנו אין כרטיס תורם ומיד נכנסנו לאינטרנט וחתמנו על הכרטיס באתר של מרכז ההשתלות.

התגובות

לכל האנשים מסביבי, גם מי שאין לו כרטיס משלו בגלל אילוצי זמן או כל מיני סיבות, זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות.

"אולי בעוד זמן כבר לא יחשבו לסווג את מקבל התרומה" (צילום: עפר עמרם) 

כולנו שווים

קטונתי מלהתמודד עם דעות שמגדירות למי לתרום. זאת הסתכלות קצת חשוכה בעיניי על החיים ועל העולם. אני חושבת שעם אנשים כאלה אין אפשרות להתמודד. אני מקווה שתוך כמה דורות כבר לא יהיו אנשים שיחשבו בצורה כזאת, אבל אולי אני אופטימית מדי.

התרומה והדת

איש באמונתו יחיה. כל הסיפור של אנשים מאמינים הופך את העסק ליותר מסובך. אם הם אנשים מאמינים שהולכים אחרי מישהו שאומר להם מה לעשות, אז אולי אפשר לדבר איתו. אבל, אם זה אנשים מאמינים שפשוט נעולים על איזושהי דעה, אז זאת בעיה שקטונתי מלפתור.