שתף קטע נבחר

 

בג"ץ קבע: אי לימוד הליבה - פגיעה בשוויון

"המשך הזרמת תקציבים למוסדות מוכרים שאינם רשמיים, שלא הטמיעו את תכנית הליבה, אינה עומדת במבחן השוויון", כתבו שופטי בג"ץ, אך החליטו שלא להכריע בסוגיית לימודי מקצועות הליבה במוסדות החינוך החרדים

שופטי בג"ץ החליטו היום (א') שלא להכריע בעתירות שדרשו לקבוע תוכנית ללימוד מקצועות הליבה במגזר החרדי. התוכנית כוללת לימודים של שבעה מקצועות, ביניהם מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה. עם זאת השופטים מתחו ביקורת על משרד החינוך ואמרו כי הם היו מקבלים את העתירה, אם לא היתה חקיקה מתקדמת בנושא. "המשך הזרמת תקציבים למוסדות מוכרים שאינם רשמיים, שלא הטמיעו את תכנית הליבה, אינה עומדת במבחן השוויון, ואינה מאפשרת הזרמת מימון ממשלתי לאותם מוסדות", נכתב בפסק הדין.

 

בג"ץ דן בשתי עתירות של המרכז לפלורליזם יהודי וארגון המורים בבתי ספר על יסודיים, בסמינרים ובמכללות. בהחלטה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "היה בדעתנו להוציא צו מוחלט בשתי העתירות, אשר יכנס לתוקפו בתחילת שנת הלימודים תשס"ט, אשר יורה למשרד החינוך ושרת החינוך, לפעול לאלתר ליישומה ולהטמעתה של תוכנית הליבה בכל מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים ברמת החינוך העל יסודי במגזר החרדי. כמו כן, היה בדעתנו להורות כי על משרד החינוך להימנע ממתן תמיכות ממשלתיות למוסד חינוך במגזר החרדי, אשר אינו מקיים תכנית ליבה במסגרת תוכנית הלימודים הנהוגה במסגרתו, ובכלל זה למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ולמוסדות פטור". 

 

אבל, בהמשך פסק הדין מסבירה השופטת מדוע החליטה בסופו של דבר שלא להכריע בסוגייה. "לאחר כתיבת פסק דין זה, ובסמוך למועד הצפוי לשימועו, נתבשרנו כי אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק חדש הנוגע לסוגיות נשוא הליך זה, וזאת בעוד עתירות אלה תלויות ועומדות וממתינות לפסק דין. התפתחות חקיקתית חדשה זו אינה ידועה לנו לפרטיה, ומטבע הדברים ההליך החקיקתי החדש לא עמד לדיון בפנינו, ולא נבחן במסגרת העתירות הנדונות. משכך, לא יינתנו כל צווים אופרטיביים, ולא ננקוט כל עמדה באשר ליחס בין הליך חקיקה זה לבין המצב הנורמטיבי שקדם לו".

 

"אמירות בלתי מחייבות"

בביקורת על משרד החינוך והשרה יולי תמיר, נכתב בין היתר על שלא ביצעו פסק דין קודם בנושא זה: "בהצגת טעמיה בפנינו, לא ניכרה התמודדות כלשהי של משרד החינוך ושל שרת החינוך עם חומרת התופעה של אי-קיום פסק הדין עד היום, וניתן ביטוי להיעדר מחוייבות ממשית לביצועו גם בעתיד. לבקשת הדחייה לתקופה של שנה או שנתיים נוספות שהועלתה בפנינו לא נתלוותה כל מחוייבות ממשית לבצע את התוכנית, מלבד השמעת אמירות בלתי מחייבות, בעלות טעם אמורפי וחסר ממשות אמיתית. 

 

עו"ד עינת הורביץ, מנהלת המחלקה המשפטית של המרכז לפלורליזם יהודי, אמרה: "פסק הדין קובע שתקצוב ללא לימוד ליבה פוגע בזכות השיווין ובחובת הנאמנות של משרד החינוך כלפיי הציבור, ומבקר בחריפות את שרת החינוך ומשרד החינוך על ההתחמקות ממילוי פסק דין קודם בנושא. לפיכך, החקיקה שהעבירה הכנסת בשבוע שעבר, בניסוח משרד החינוך, פוגעת בזכות יסוד".

 

מקצועות הליבה הינם: מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, עברית (שפת אם), היסטוריה, ספרות וגיאוגרפיה. במקצועות אלה מחויבים מרבית בתי הספר בארץ, למעט מוסדות פטור תורניים. מזה שנים שמתנהל ויכוח בשאלה – האם יש לכפות על המוסדות החרדיים את תוכנית הליבה. במשך השנים נדונו סנקציות שונות, בעיקר תקציביות כנגד מוסדות שבחרו שלא ללמד את המקצועות הללו על פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
בג"ץ. לא הכריעו
צילום: גיל יוחנן
השרה תמיר. ביקורת מבג"ץ
צילום: ירון ברנר
מומלצים