שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ישראל נשיאת יוריקה - מה העלויות הצפויות?
    תוכנית המחקר והפיתוח התעשייתי המובילה באירופה, תונהג בשנה הקרובה על ידי ישראל. איזה ציפיות יש מישראל כנשיאת הארגון, אילו פירות היא תוכל לקצור ומה צפוי להיות היקף השקעתה בתוכנית?

    בשנה הקרובה, ידובר הרבה על תוכנית יוריקה. תוכנית המחקר והפיתוח (מו"פ) התעשייתי המובילה באירופה, תונהג עד כהונת יוני 2011 על ידי ישראל שמונתה בסוף השבוע רשמית לנשיאה התורנית שלה בכנס ברלין.

     

     

    ישראל תציין בשנה הקרובה את כהונתה בחמישה אירועים מרכזיים שיתקיימו ברחבי הארץ ובהם יושם דגש על אירועי טכנולוגיה שונים, בהם יש לישראל יתרון משמעותי.

     

    תוכנית יוריקה הוקמה לפני 25 שנה וכוללת כיום 40 שותפות: 39 מדינות, ביניהן בולגריה שהצטרפה רשמית בסוף השבוע וכן נציגה מן האיחוד האירופי, המתפקדת כנציגה מן המניין.

     

    מדובר ביוזמה בין ממשלתית המהווה בסיס לשיתופי פעולה תעשייתיים בין חברות וגופי המחקר במדינות החברות בתוכנית וגם בכאלה שאינן חברות בה כמו למשל דרום קוריאה.

     

    עד כמה משמעותית היא כהונת ישראל בראש הארגון, אילו פירות היא תוכל לקצור ומהן העלויות הצפויות?

     

    טכנולוגיה

    הנשיאות הישראלית מבטאת בראש ובראשונה הכרה ביכולותיה הטכנולוגים של ישראל. שר התמ"ת בנימין בן אליעזר אמר בתדרוך לעיתונאים, כי בשיחות שקיים במהלך השבוע עם שרים ואנשי עסקים הוא חש בגודל הציפיות.

     

    "אמרו לי: 'אתם תעשו, אתם תביאו שינוי', בעוד שנה נצטרך לענות לשאלה מה עשיתם ואני מקווה שנוכל לומר בדיוק מה עשינו. הנשיאות שלנו באה אחרי שנה שבה גרמניה הייתה נשיאה עם פרויקטים מרשימים ואנו צריכים להמשיך ולמשוך את העגלה" סיפר השר.

     

    גם שר המדע באיחוד האירופי התייחס לכך ואמר במסיבת העיתונאים לאחר מינוי ישראל: "הציפיות שלנו גדולות מאוד".

     

    סמית' ציין כי ישראל יכולה לשמש מודל לחיקוי למדינות רבות בכל הנוגע להשקעתה במו"פ וכוח העבודה התחרותי והמשכיל שלה, ובשיתוף הפעולה שהיא מקיימת בין האקדמיה לתעשייה. "מדינות אירופיות רבות יכולות ללמוד מדרך עבודה זו. יהיה לנו רצון לפתוח חלון למבט חדש של חדשנות ואנו מצפים בכיליון עיניים לשנה זו".

     

    יחסים בינלאומיים

    מינוי ישראל נעשה בתקופה מדינית לא קלה ומשבר חמור ביחסים עם טורקיה. טורקיה ששלחה לכינוס נציג בלבד ממשרד המדע המקומי, ביקשה רשמית לכהן כנשיאה התורנית של תוכנית יוריקה לאחר הונגריה שתחליף את ישראל. הנציג הטורקי מסר ל-ynet כי הגשת הבקשה של טורקיה מיד לאחר מינויה של ישראל לנשיאה, נבעה מנסיבות פרוצדוראליות בלבד. הוא הוסיף כי ישראל מפגינה יוזמה וחדשנות והביע בטחון כי היא תביא מניסיונה הרב לתוכנית.

     

    בהקשר זה אמר השר בן אליעזר: "חלק מהשיחות היו על מצבה של ישראל. אנשים מוטרדים מתוך דאגה למדינה ומתוך כאב. בכל מקום אני דורש לעשות הפרדה מוחלטת בין מסחר לפוליטיקה. אני אעשה מאמץ להחזרת הערוץ הטורקי בכל מחיר, גם אם אנו סובלים עלבונות. זוהי מדינה היושבת על ציר אירן-סוריה-עיראק וחשוב להמשיך ולקיים את הקשרים עימה".

     

    עם זאת הודה בן אליעזר, כי למתיחות המדינית יש השפעה על הסחר עם ישראל: "לראשונה אני מרגיש כי אם פעם הפרידו בין פוליטיקה לסחר, זה היום אחרת ואני מוטרד מכך", אמר. באשר לדבריו מוקדם יותר השבוע, כי בכוונתו לקדם את צירופה של מצריים לתוכנית יוריקה, הוא הסביר כי בכוונתו להציע לקהיר להצטרף: "מצריים חזקה, חשובה לנו", אמר.

     

    מימון

    כנשיא יוריקה תורן ישמש המדען, אלי אופר. לדברי מישל היברט, מנכ"ל "מתימ"ופ" - הזרוע המבצעת של המדען הראשי בשיתופי פעולה בינלאומיים, ישראל מעורבת במסגרת של כ-30 הסכמים בינלאומיים של פרויקטים משותפים מלבד יוריקה.

     

    "מול גרמניה, למשל, יש לנו 4 תוכניות. זהו לא מו"פ אקדמי - המטרה היא לייצר קניין רוחני משותף שמוציא מוצר מסחרי כלשהו", אמר הירברט, שהוסיף כי כרגע מתנהלים כ-1,000, כאשר משך כל פרויקט כשנתיים-שלוש.

     

    במסגרת תוכנית יוריקה, שהיא תוכנית רב-מדינתית, כל מדינה מתחייבת לממן את הפרויקטים שהגיעו מאותה מדינה, כלומר המימון שמשקיעה ישראל, הוא פונקציה של שותפותה בתוכנית. על חשיבות ישראל ביוריקה ניתן ללמוד מהעובדה שישראל שותפה ב-10% מהפרויקטים בתוכנית ולדברי היברט, כך גם היקף השקעתה.

     

    מימון זה מצטרף למימון נוסף שמגיע מהחברות השותפות וממשרדי המדע המקבילים. כך למשל, אם מדובר בפרויקט בו שותפות ישראל ומדינה נוספת, וכן שתי חברות משתי המדינות, הפרויקט זוכה למימון שערכו פי 4 מהשקעת המדען הראשי הישראלי.

     

    היברט סיפר ל-ynet: "ב-2009 השקיעה ישראל מאה מיליון שקל בפרויקטים של יוריקה ומנגד הצטבר מימון ממשרדי המדען המקבילים וכן מהחברות הישראליות והזרות השותפות".

     

    בהקשר לסוגיית המימון קרא מנכ"ל משרד תמ"ת שרון קדמי, להרחיב את ההשקעות הישראליות במו"פ דווקא עכשיו, כשמדינות רבות בעולם עדיין לא התאוששו מהמיתון. "אנו נמצאים ביתרון בולט מול העולם בעניין המשבר", אמר. "המדינות היום מצמצמות הוצאות וישראל צריכה לנצל זאת. זה הזמן להרחיב את ההשקעות במו"פ כדי להגדיל את הפער. ההאטה של המדינות האחרות היא יתרון".

     

    כדי לעמוד בציפיות הגבוהות של שותפותיה ליוריקה, ולקטוף את פירות כהונתה כנשיאה תורנית, תזדקק ישראל לשיתוף פעולה בינלאומי אך גם בין-ממשלתי. בעניין זה אמר קדמי: "באוצר מודעים לזה והם ימצאו את המקורות, כי אסור לפספס את ההזדמנות".


    פורסם לראשונה 26/06/2010 16:27

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בן אליעזר מקבל את פעמון הנשיאות
    צילום: אסף שילה, ישראל סאן
    מומלצים