שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    עליית מחיר הלחם: "חוסר הצדק הולך וגדל"

    בארגון לתת אמרו כי התזונה העיקרית של 49% מהילדים הנעזרים בסיוע מורכבת מלחם וממרח בלבד ועליית מחיר הלחם תגרום להוצאה של עשרות שקלים נוספים בחודש למשפחותיהם. בינתיים קובעים מומחים כי מדיניות הקפאת הקצבאות מנציחה את העוני ומאשימים: "ביבי סוגר מעגל"

    בשבועות האחרונים עלו מחירי הדלק, החשמל, המים ואתמול (ב') התבשרנו על עליית מחיר הלחם. מנגד, הקצבאות הניתנות למי שזקוק לסיוע לא עלו כבר זמן רב. מומחים אומרים כי עליית המחירים מצד אחד והקפאת הקצבאות מצד שני - גורמים לעלייה במספר העניים, בהם גם מי שנחשבו עד לאחרונה כאנשי מעמד הביניים.

     

    עוד בחדשות:

    שגריר סוריה בטהרן: אנחנו במלחמה עם תל-אביב

    חשד: מועמד לבה"ד 1 הודח - ותקף מינית חיילות

    רגע לפני החתונה: כלה דקרה למוות את ארוסהּ  

     

    משה (41), אב לארבעה המתגורר בקריות, מנסה לשרוד במציאות של עליות המחירים. הוא עובד בשנתיים האחרונות כפועל ייצור במפעל. "אני דוגמה חיה למעמד ביניים שהידרדר לעוני, צעד אחד לפני התהום", הוא אמר ל-ynet. משה ואשתו מרוויחים יחד 11 אלף שקלים בחודש ומתקשים לשרוד במציאות הכלכלית. "העליות במחיר הלחם הן פשע של מנהיגי המדינה", הוא אמר.

     

     

    הוא אמר כי בממשלה לא מבינים אנשים במצבו. "עבור ביבי והשרים מדובר בשקלים בודדים, בשבילנו זה החיים", אמר משה. "אנחנו סופרים את השקלים

    האלה אחד-אחד, אבל ביבי והשרים שלו לא סופרים אותנו. אנשים שמחזיקים בווילות בקיסריה או שמתגוררים במגדלי אקירוב לא יכולים להבין אנשים כמונו".

     

    משה, שמשלם בכל חודש משכנתה בגובה של כ-2,000 שקלים, סיפר שנקלע לחובות שהובילו לעיקולים בהוצאה לפועל, לאחר שנאלץ לסגור עסק קטן שהיה בבעלותו. "צריך לזכור שזה לא רק הלחם, זה המע"מ, החשמל, המים, הדלק וגם הסיגריות. מרוששים אותנו. אין פלא שאנשים מגיעים למצבי קיצון. אני לא יודע איך המשפחה שלי תשרוד במצב הזה. עם כל הניסיון להיות אופטימי, התחושה היא שזו מנהרה ללא אור בקצה".

     

    "נתניהו סוגר מעגל"

    המומחים מצביעים על השנים 2002 ו-2003. באותן שנים נערך קיצוץ רוחבי של מרב הקצבאות: זקנה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים ודמי אבטלה. במהלך הזמן שחלף מאז הקיצוץ ההוא הוצמד עדכון הקצבאות למדד, אך מעבר לכך מרבית הקצבאות שמעביר הביטוח הלאומי לא הועלו. על-פי נתוני הביטוח הלאומי, הקיצוץ בקצבאות שנערך בשנים ההן ואי העלתן מאז הביאו לעלייה של עשרות אחוזים בתחולת העוני בקרב ילדים.

     

    "עליית המחירים מוכיחה שביבי סוגר מעגל עם תקופת כהונתו כשר אוצר. מרשת הביטחון הסוציאלי נותרו בעיקר חורים ופחות רשת", אמר ל-ynet ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת. "נתניהו ממשיך את החטא הקדמון שלו מלפני עשור, אז קוצצו הקצבאות באופן חד - עובדה שגרמה ישירות לעלייה בתחולת העוני בקרב ילדים ב-60% בתוך עשור, והביאה להתפשטות תופעת האי ביטחון התזונתי לממדים מדאיגים וחסרי תקדים בהיקפם ובחומרתם בחברה הישראלית".

     

     

    וינטרוב אמר עוד כי עליית מחיר הלחם תגרום להוצאה של עשרות שקלים נוספים בחודש למשפחה. "מנתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי שחיברנו עולה כי התזונה העיקרית של 49% מילדים נתמכי סיוע מורכבת מלחם וממרח בלבד. ההוצאה על לחם, שהוא המרכיב הבסיסי ביותר בתזונה למשפחה בת חמש נפשות כדי לשמור על ביטחון תזונתי מינימלי, עומדת על כ-350 שקלים בחודש ומהווה 12.5% מכלל ההוצאה החודשית על מזון. זוהי עוד גזירה חסרת צדק שמתווספת לעלייה במע"מ וליוקר המחיה, שרק הולך וגובר. בסופו של דבר מעמד הביניים ממשיך להישחק והעוני ממשיך להעמיק". הוא אמר כי "הגיע הזמן שראש הממשלה ושר הרווחה יעשו מעשה שיעצור את מרוץ עליית המחירים".

     

    אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים שעוסק בייעוץ למשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית, הוסיף על ההשפעה הנגרמת מעליית המחירים: "האוכלוסייה הענייה הייתה ענייה גם לפני עליית מחירי הלחם, אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולראות גם את ההתייקרויות האחרות, שגם להן יש השפעה קריטית". לדרברג ציין שהארגון שבראשו הוא עומד מטפל בכ-500 משפחות חדשות מדי חודש. "בין הפונים אלינו אנחנו רואים יותר ויותר אנשים מקרב בני מעמד הביניים, רובם משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג עובד. הם לא רעבים ללחם, אבל שורה של התייקרויות, מיסוי עקיף, צמצום והפרטת שירותים פוגעים בהם באופן אנוש".

     

    "מנציחים עוני"

    לדברי פרופסור לאה אחדות, לשעבר סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, "כאשר מסתכלים על קצבאות הילדים, על דמי האבטלה, על הבטחת ההכנסה ועל סך כל התמיכות הכספיות שמעבירה המדינה לאוכלוסיות מוחלשות, מגלים שישראל היא ברמה נמוכה ביחס למדינות ה-OECD". למעשה מאז הקיצוץ הגדול בקצבאות בשנים 2003-2002 לא היה שיקום של מערכת הקצבאות וישראל נמצאת בראש הפירמידה במדדים של אי שוויון ותחולת העוני ביחס למדינות הללו".

     

    היא הוסיפה כי התייקרות המוצרים הבסיסיים והעלייה ביוקר המחיה מקשות על משפחות להתקיים בכבוד. פרופ' אחדות, חברה במכון ון ליר בירושלים ומרצה בכירה בבית הספר למדעי החברה והניהול במרכז האקדמי רופין, הוסיפה כי "תמהיל של מדיניות שמעודדת תעסוקה מצד אחד, אך שומרת על רמת קצבאות נמוכה - מנציחה עוני".

     

    פרופ' ג'וני גל, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, מצטרף לדעתה ומדגיש כי הקצבאות היו נמוכות עוד לפני הקיצוץ: "למרות עליות מחירים דרסטיות לא נערך בהן כל שינוי, למעט קצבאות הנכים שעלו וקצבאות זקנה, שבהן היו עליות מסוימות. אבל

    גם קצבאות שמגיעות ל-1,300 שקלים ליחיד נמוכות מאוד בהשוואה בינלאומית. צריך לזכור שרבים בישראל לא זכאים לפנסיה או זכאים לפנסיה נמוכה מאוד".

     

    פרופ' גל, שבין היתר עוסק בחקר "מדינת הרווחה הישראלית", אמר עוד: "כל המחקרים מראים שקצבאות הבטחת ההכנסה וקצבאות הילדים, שמיועדות באופן מיוחד למשפחות, הן הקצבאות הקריטיות למלחמה בעוני". לטענתו, "ממשלת ישראל לא עושה שימוש נכון במערכת הביטחון הסוציאלי, והחורים ברשת הביטחון גדלו בעשורים האחרונים ובמיוחד מאז ראשית שנות ה-2000". הוא אמר כי הם פגעו באפקטיביות של המערכת הזו. "לא במדובר בביטוח הלאומי, אלא במדיניות ממשלתית שהיא תולדה של תפיסת עולם", הוא אמר.


    פורסם לראשונה 13/08/2012 23:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לחם. עוד התייקרות
    ערן וינטרוב
    אוריאל לדרברג
    באדיבות ארגון פעמונים
    פרופ' ג'וני גל
    מומלצים