פיז'ו 206SW - יופיו של הסטיישן

גרסת הסטיישן ל-206 מעדיפה מראה אופנתי וספורטיבי, על-פני שימושיות אפרורית. אך האם יש לה בכלל זכות קיום אצלנו?

אלי שאולי פורסם: 02.02.04, 17:23

יש רגעים בהם המציאות המוטורית טופחת בחוזקה על פנינו, כמו למשל במפגש מקומי ראשון עם 206SW של פיז'ו. זו פעם ראשונה שאני פוגש במכונית כזו בצבע לבן, וכבר ראיתי כמה וכמה SW באירופה. שם היא משווקת כמעט שנתיים, ומכוונת בעיקר לצד האופנתי. לכן היא עוטה שם צבעים מושכים, רמות גימור גבוהות, לרוב גם חישוקים קלים, גומי תואם ומנועים מעניינים.

 

אצלנו? כאן היא פוזלת לשוק המוניות דווקא, שואפת להסתער על ירושת פולו סטיישן האפורה. מנוע? דיזל עם 68 כ"ס במקום GTI כפול-הספק. חישוקים? חיפויי פלסטיק על מתכת במקום סגסוגת קלה. רמת גימור? נמוכה. והכי חשוב, היא מגיעה אלי צבועה לבן. מכונית הפנאי השובבה של פיז'ו, עם אפשרויות צבעוניות מקסימות, בגרסת הדגמה ללקוחות, צבועה לבן. למה, מישהו היה סובל מקצת יותר עניין לעין?

 

קצת עובדות

 

לאחר שהציגו בסוף 2000 את ה-CC, המשיכה פיז'ו עם תוכנית השקה מדורגת לסדרת ה-206. ב-2002, ארבע שנים אחרי השקת ה-206 המקורית, הגיעו ל-SW. ובין הפרטים המעניינים ברזומה שלה, נמצא מתלה אחורי שהורישה ל-RC, הספורטיבית בהיצע. ולמה אנחנו מזכירים זאת? כי העובדה שפיז'ו טרחו להרכיב כאן מתלה אחורי שונה - עם צמד זרועות נוספות - מלמד כי לא התייחסו לסטיישן האופנתית הזו כלאחר יד. כאן נועד המתלה לשפר את יכולת ההעמסה. האם לכן קצר בסיס הגלגלים ב-3 מ"מ? 

 

יופי של סטיישן

 

צבע לבן או לא, מעצבי פיז'ו עשו כאן מלאכה מצוינת. ה-SW הקטנה נראית שונה מזן ה"קטנות-סטיישן" שהונהג על-ידי קבוצת פולקסווגן עם פולו וקורדובה (סיאט) היוצאות, שנראו כבדות, מגושמות ואפרוריות. ולא, סקודה פאביה סטיישן נוכחית אינה שונה בהרבה. הסטיישן של פיז'ו נראית לעומתן קלילה ואתלטית.

 

מה שתורם כאן הוא אחוריים מקוריים, עם יחידות תאורה ניצבות ה"חותכות" לתוך דופן המרכב מתחת לשמשת הצד. למראה תורמות גם ידיות מוסתרות בסגנון אלפא 156 ומסילות גגון. עם זאת, ה-SW נראית גדולה משמעותית מאחותה הרגילה, ולא בכדי. לאחוריה נוספו לא פחות מ- 20 ס"מ, ולגובהה נוסף מעט.

 

מבפנים

 

ה-SW התייצבה למבחן בגרסת X ליין החדשה, הבסיסית במבחר המקומי של פיז'ו ודומה ל-206 האוטומטית שבחנו לא מזמן. ההבדל בין הגרסאות בולט יותר מאחור, שם ייהנו יושבים ממרחב ראש נדיב משמעותית, כמו-גם מתאורה נאה. על נוחות המתלים נרחיב בהמשך.

 

תא המטען צמח לנפח של 315 ליטר, לעומת 245 בדגם הרגיל , והרצפה שטוחה יחד עם מפתן נמוך, יוצרים תא שימושי ונוח להעמסה. אגב, בניגוד לגרסה שביקרה לפני שנתיים בתערוכת אוטומוטור, זו שלנו אינה מצוידת בדלת אחורית עם פתיחה מפוצלת בסגנון שמשה- מסגרת. היינו מוכנים לקבל גם אפשרות פתיחה נוחה יותר.

 

לא שותה, מתנהגת יפה

 

כאמור, בניגוד לכל 206 רגילה בארץ, ה-SW "שלנו" עושה שימוש במנוע המסילה המשותפת שפגשנו בסיטרואן C3 ובפורד פיאסטה. נפחו 1.4 ליטר, והוא מייצר 68 כ"ס ו-15.3 קג"מ ב-1,750 סל"ד. זה לא רע, אבל פחות מאחיו "השווה" 88 כ"ס. על הטרטור האופייני לדיזל לא נרחיב כאן, ולא מכיוון שהוא ערב כל-כך לאוזן. לעומת זאת, כאשר המנוע מתחמם הוא שקט יותר, ובעיקר מוסווה בעזרת רעש צמיגים חזק מדי.

 

עכשיו, אם לוקחים בחשבון שה-SW כבדה מה-206 ב-85 ק"ג, ברור מדוע לא ציפינו לאנרגיות של ממש מהחרטום. בעיר זה אפילו לא נורא, כאשר המומנט הנדיב מאפשר זריזות, גם אם נתון הזינוק מהמקום מלמד על עצלות-מה - 16.1 שניות למאה. אבל מחוץ לעיר, היכן שנדרשת מהירות גבוהה יותר, מאלצים נתוני המנוע הצנוע ליישם את שיטת "שמירה על מומנטום".

 

ה-SW אמנם צוברת מהירות, ואינה מחייבת הורדות הילוכים תכופות, אבל הקצב איטי יחסית, ובכבישים תובעניים אפילו מונע תנועה חלקה ובטוחה, עם יחסי העברה ארוכים יחסית. לעומת זאת, אלה עוזרים לצריכת דלק של 15 ק"מ לליטר בלבד.

 

מה עוד? הדמיון ל-206 "הרגילה" בהתנהגות, אומר שיכולת השלדה מפצה את חובבי ההגה על המחסור בכוח. מצד שני, לאור הבחירה בגרסה אפרפרה כל-כך למכונית הזו, לא נראה כי היבואן מייעד לה קהל שכזה. בסופו של דבר, הוא מכוון כנראה בעיקר לרוכשים המחפשים רכב שימושי, ותו לא.

 

וזה שונה - להבנתנו לפחות - מהצהרות היצרן. הוא רצה מכונית של כיף, אנחנו מקבלים מכונית של ביזנס. ועם המנוע הזה, כל שימוש אחר שתוכלו להעלות על הדעת אינו טבעי כאן. אז מה אם נוחות הנסיעה עדיין טובה, למרות הקשחת המתלה האחורי? אז מה אם הבלמים מעניקים תחושה פחות טובה מכרגיל ב-206, וזה ממש לא משנה שתוספת המשקל וסרח העודף מאחור משפיעים גם על ההתנהגות.

 

יקרה או שלא?

 

נתחיל מהסוף. עם תג-מחיר של 118,000 שקלים לגרסה הנבחנת, עם מנוע דיזל חלש ותיבה ידנית, רמת גימור-אבזור בינונית, ללא כיוון חשמלי למראות ועם שתי כריות אוויר בלבד, ה-SW היא מכונית יקרה מאד. יקרה בהרבה מכפי שהייתה צריכה להיות. ונכון שקטנות אירופאיות סובלות מהאירו המרקיע שחקים. זה לא משנה את המצב. גם לא משנה לנו שהמתחרה הישירה וכנראה היחידה, סדוקה פאביה סטיישן, מציגה מחיר דומה ומציעה אבזור וביצועים נחותים עוד יותר. כמה כאלה ראיתם?

 

אז מי בכל זאת ירצה אותה? נהגי מוניות? אלה לא יתרשמו במיוחד מהאופנתיות התיאורטית, וסביר להניח כי לאחר פעם אחת של נסיעה עם רכב מלא, יוותרו על התענוג. אגב, כאן מציעה הפאביה יתרון דווקא, עם תא מטען גדול יותר. אבל גם שם, לא נראה כי יש סיכוי להצלחה גדולה.

 

ובכלל, כאשר 206 1.4 ליטר (בנזין) ידנית זולה ב-20,000 שקלים, וסיטרואן C3 דיזל זולה ב-10,000 שקלים, קשה לראות רבים שימירו את דתם לכיוון "סטיישן אופנתית". אולי היו עושים זאת אחדים (ללא בעיות מימון), אם מדובר היה באמת במשהו המושך את העין והלב, למרות תג-מחיר גבוה עוד יותר. וחבל, כי אנחנו אוהבים מכוניות שונות...


טבלת נתונים לפיזו 206SW