לאחר ארבע שנות אינתיפאדה: אלפי הרוגים, אלפי עצורים, אלפי בתים הרוסים והרשעה אחת. מעט יותר מ-3,500 בני אדם נהרגו בישראל ובשטחים בארבע השנים שחלפו מאז פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, בהם כ-640 אזרחים ישראלים וכ-2,860 פלסטינים. כך עולה מדו"ח ארגון "בצלם" שפורסם היום (ה').
עוד עולה מנתוני הדו"ח, שפורסם לרגל ציון יום השנה הרביעי לאינתיפאדה, כי 284 אנשי כוחות הביטחון הישראלים נהרגו בידי פלסטינים בתקריות ירי ובפיגועים שונים. הנתונים נכונים למחצית חודש ספטמבר ואינם כוללים את הפיגועים שאירעו בגבעה הצרפתית אמש ובמחסום מורג הלילה.
על פי הדו"ח, מבין ההרוגים הפלסטינים, כמעט 1550 הם תושבים פלסטינים שלא השתתפו בפעילויות לחימה כלל, ביניהם כ-500 ילדים ונערים. בשנה האחרונה לבדה, נכתב בדו"ח, נהרגו 490 פלסטינים מירי כוחות הביטחון הישראלים, לפחות 309 איש מביניהם לא השתתפו בלחימה. עוד פרסם הארגון כי 32 פלסטינים נהרגו בידי אזרחים ישראלים וכי-40 אזרחים זרים היו בין הרוגי הפיגועים שביצעו הפלסטינים.
היחס בין מספר ההרוגים הישראלים למספר ההרוגים הפלסטינים הוא של כאחד לארבע וחצי. יחס זה, אומר דובר "בצלם", יריב טיקולסקר, מעיד על אצבע קלה מדיי על ההדק מצד החיילים הישראלים. לכך מתווסף הנתון לפיו מתחילת האינתיפאדה נפתחו רק 88 חקירות צבאיות בעקבות מוות או פציעה של פלסטינים מירי חיילים. חקירות אלו הובילו להגשת 22 כתבי אישום אך רק למקרה הרשעה אחד, של חייל שהורשע בהריגה.
"זה מצב בלתי נסבל, מבלי שהגורמים האחראיים על אכיפת החוק בצבא – הפרקליטות הצבאית ומח"ש - ייקחו אחריות ויבצעו את עבודתם", אמר טיקולסקר. "אם צבא של מדינה חזקה ונאורה מעוניין להראות לעולם ולאזרחים כי הוא צבא אחראי ורציני ולא צבא פושע, לא מספיק לבוא ולומר 'סליחה, טעות'. על הצבא להראות כי הוא לוקח אחריות על טעויות שעולות בחיי אדם ולהעמיד לדין את החיילים האחראיים למעשים אלו".
ענישה קולקטיבית, בתים הרוסים
נתוני הדו"ח מורים גם על מדיניות נוקשה של ענישה קולקטיבית כלפי פלסטינים, ומקרי כליאה ומעצר רבים מאוד. למעלה מ-8,000 פלסטינים נמצאים כיום במתקני כליאה שונים בישראל. כ-760 מתוכם נמצאים במעצר מנהלי ללא אישומים וללא משפט וכ-390 מבין העצורים הנם נערים.
במהלך ארבע שנות האינתיפאדה נהרסו כ-3,700 בתים של פלסטינים בעזה וברחבי הגדה. הסיבות להריסת הבתים מגוונות, וכוללות הריסת כ-600 בתים של מחבלים ובני משפחותיהם כפעולת תגמול וענישה. כ-2,270 בתים נהרסו לצורך "צרכים צבאיים" שונים, ולמעלה מ-800 בתים נהרסו כי נבנו שלא כחוק.
"המדינה מנצלת באופן ציני את סעיף הבניה שלא כחוק על-מנת להרוס בתים ולהותיר מאות משפחות ללא דיור", אומר טיקולסקר. "הדבר הקל ביותר לעשות כשרוצים להרוס בית, זה לבדוק האם הוא חוקי או לא. זה מקומם, כי בכל רחבי ישראל יש מאות בתים שנבנים שלא כחוק וישראל לא ממהרת להרוס אותם. התירוץ הבא שתמיד ניתן להשתמש בו זה 'צרכי ביטחון'. בשם הביטחון עושה המדינה כל מה שבא לה", הוסיף.
הדו"ח מתייחס גם לקשיים בהם נתקלים התושבים הפלסטינים בעקבות בניית הגדר ופיזורם של עשרות מחסומים ומכשולים העומדים בדרכם. על-פי הנתונים, 51 מחסומים מאויישים מפוזרים ברחבי הגדה, בהם 18 המשמשים כמחסומי כניסה לישראל. לאלה מתווספות מאות חסימות פיזיות בלתי מאויישות, כגון קוביות בטון, ערימות עפר ותעלות, המונעות אף-הן את הגישה לישובים רבים ברחבי הגדה.
כל אלה יוצרים מצב, על פי "בצלם", לפיו 41 כבישים בגדה באורך כולל של כ-700 ק"מ, מוגבלים למעבר פלסטינים ומותרים למעבר חופשי של ישראלים. מצב זה הוביל לפחות ל-40 מקרי מוות של פלסטינים שעוכבו במחסומים, ובשל כך לא זכו לטיפול הרפואי לו נזקקו.
עוד טוען הארגון כי כ-200 ק"מ של גדר הביטחון, אשר נסללו עד כה לאורך קו התפר, 'כולאים' כ-40 אלף פלסטינים אשר חיים במובלעות מבודדות בתוך שטחי הגדר ואינם יכולים לצאת מיישוביהם. כ-6,000 תושבים פלסטינים בשטחי מובלעות שבין הגדר לבין הקו הירוק והגדר חוצצת בינם לבין בני משפחתם, אשר חיים מעברה השני של הגדר.