בשבוע האחרון של חודש אוגוסט התקיים בסאן פרנסיסקו כנס המפתחים של אינטל, IDF. להכרזה המרכזית של הכנס, התייחסנו כבר בידיעה קודמת. הנה תקציר: קווי המעבדים של אינטל למחשבים שולחניים וניידים, ולרוב סוגי השרתים, יתבססו החל מהחצי השני של 2006 על הטכנולוגיה של פנטיום M (המרכיב המרכזי ב"סנטרינו") שפותחה בישראל.
פרטים נוספים נחשפו בכנס אודות "יונה", המעבד שצפוי - לפחות לפי הצהרותיה של אינטל - להיות הנפוץ ביותר במחשבים ניידים למין הרבעון השלישי של 2006. זה יהיה שיפור של מעבדי פנטיום M, שישתמש בתהליך ייצור מתקדם יותר (65 ננומטר), יכלול שתי ליבות מעבד במקום אחת, ויישם חלק מהטכנולוגיות
המוכרות ממעבדי פנטיום 4 האחרונים. הוא גם יציג לראשונה את טכנולוגיית הווירטואליזציה VT, שתאפשר להריץ על מעבד אחד מספר מערכות הפעלה בו-זמנית.
"יונה" יגיע לשוק בתחילת השנה הבאה בשבעה דגמים: ארבע גירסאות רגילות, שתי גירסאות חסכוניות (LV) וגירסה חד-ליבתית זולה. במהלך השנה יוצגו שמונה דגמים נוספים - גירסאות רגילות, חד-ליבתיות, חסכוניות וסופר-חסכוניות (ULV). הדור הבא של הטכנולוגיה, "מרום", יוצג לקראת הרבעון האחרון של 2006.
המחשב הביתי על-פי אינטל
חידוש נוסף מכנס IDF היא ההכרזה על פלטפורמת ה-PC הביתי VIIV (מבטאים "vive"). בעבר נפוצו כבר שמועות על קיומה, בהן כונתה "Desktrino" ולעיתים "East Fork".
VIIV תהיה חבילת מוצרים, בדומה ל"סנטרינו" בניידים, שתכלול מעבד מרכזי ומספר שבבים משלימים. כמו סנטרינו, היא תכלול ערכת שבבים מרכזית ותמיכה מובנית ברשת מקומית (GbE, אתרנט במהירות 1Gbps) ו/או אלחוטית. VIIV גם תוסיף מספר תכונות שיאפשרו להשתמש בה כבסיס למערכות בידור ביתיות
ממוחשבות בסגנון Media Center: צליל סראונד, טיונר טלוויזיה, שלט-רחוק, ושרת-מדיה שיזרים וידאו לחדר השינה, מוזיקה לחדר הילדים או שידורי חדשות לחדר העבודה.
אינטל לא אמרה אילו מעבדים וערכות שבבים ישמשו ב-VIIV, אלא רק שהמפרטים יתאימו לסוגים שונים של מחשבים ביתיים, במגוון מארזים וצורות שאת חלקן היא הציגה בכנס בגירסאות דמו. ההערכות הן שניתן יהיה לקבל חבילות VIIV מבוססות פנטיום D או "יונה".
מה הם מתכננים?
אינטל מנסה לשחזר בשוק הזה את הצלחתה בשווקי המחשבים הניידים. מהלך הארגון מחדש עליו הכריזה בתחילת השנה עוסק במעבר לפיתוח "פלטפורמות" במקום מוצרים בודדים. המודל היא חבילת סנטרינו, והיעד החשוב אותו אינטל רוצה לכבוש הוא הדור הבא של המחשוב השולחני.
המיחשוב השולחני של היום הוא כבר לא מה שהיה פעם. בשוק האמריקני, רק אחד מכל חמישה מחשבים אישיים שנמכרים הוא PC מהסוג שיש לרובנו. למעלה ממחצית המחשבים הנמכרים הם ניידים. אחוזים בודדים שייכים ל-Apple. מבין המחשבים הנותרים, כ-40 אחוזים מהשוק, כחצי הם מרכזי מדיה.
רוב המומחים מסכימים שמחשבי המדיה יעמדו במרכז המחשוב הביתי העתידי. הם יתחברו לטלוויזיה, לרשת ביתית, ואולי לצגים ומחשבים נוספים - אבל מחשבי המדיה תמיד יהיו המרכז. VIIV מכוון לשם.
אינטל מגיבה להאשמות AMD
בסוף השבוע שעבר הגיבה סופסוף אינטל להאשמותיה של AMD בבית-המשפט של Delaware. כצפוי, היא שוללת את הטענות על הסף, ומגדירה את הפעילות העסקית שלה "חוקית והוגנת". היא הקפידה לומר שההחלטה האם ועד כמה ישתמשו לקוחותיה במעבדי AMD היא דבר שמעולם לא התערבה בו. בוודאי לא בדרך של איומים או תשלום כסף לחברות כדי שיקפחו את AMD, כפי שהאחרונה טענה.
AMD, אומרת אינטל, החליטה לתבוע אותה משום שאיננה מסוגלת להתחרות בה תחרות הוגנת. והסיבה הפשוטה לכך שנתח השוק שלה אינו גדל, הוא שאין לה כושר ייצור מספיק (ל-AMD יש מפעל אחד בלבד לייצור מעבדים).
AMD מכל מקום, טענה בתגובה שיש לה ראיות לטענותיה וכי היא מתכוונת "להציג אותן לכל התעשייה ולכל העולם".
את האופטימיות של AMD אפשר אולי להסביר בכך שהיא זכתה לאחרונה בנצחון-ביניים נוסף. חקירה נגד אינטל נפתחה גם על-ידי רשות ההגבלים העסקיים הקוריאנית. זאת בהמשך לחקירה שהתנהלה נגדה ביפן, בה כבר נפסק שאינטל השתמשה בשיטות לא לגיטימיות.
כמו במקרה היפני, גם בקוריאה, אינטל אומרת שהיא "משתפת פעולה ומשוכנעת שהעניין ייפתר לשביעות רצון כל הצדדים". ה-EC, הגוף המקביל באיחוד האירופי, עוקב גם הוא אחרי פעילות אינטל כבר למעלה משלוש שנים.
מה מפחיד את AMD
הבעיה העיקרית של AMD, אחרי שנתיים בהן היא הביכה את אינטל בכמה הישגים טכנולוגיים מפתיעים, היא בטכנולוגיית הייצור של המעבדים.
אינטל, כאמור, כבר נמצאת בשלבי היערכות אחרונים לייצור בליתוגרפיה של 65 ננומטר. לקראת סוף 2007 או בתחילת 2008 היא תוכל כבר לעבור ל-45 ננומטר. כל מעבר כזה, מאפשר הקטנה של פרוסת הסיליקון של המעבד ומוזיל את ייצורו דרמטית. המשמעות המעשית היא שמי שמוביל בליתוגרפיה יכול להרוויח יותר, או לחלופין - להציג תמחור אגרסיבי שקשה להתחרות בו.
ל-AMD יש יוזמה דומה לפיתוח תהליכי ייצור ב-65 ו-45 ננומטר, בשיתוף עם IBM ו-Infineon. הראשונה, יצרנית מעבדים גדולה בפני עצמה, שיש לה כמה פטנטים שלאינטל אין. האחרונה, שידועה בעיקר בזכות רכיבי הזיכרון שלה, מחזיקה בטווח רחב של טכנולוגיות שבבים. אבל במירוץ למזעור הליתוגרפיה היוזמה של שלוש החברות הללו מפגרת אחרי אינטל בכחצי שנה.
ממה אינטל לחוצה?
לאחרונה גם נראה שאינטל מקדימה מעט את לוחות הזמנים המקוריים שלה לשחרור מעבדים לשרתים. Xeon 7000 (Paxville) הגירסה כפולת הליבה של Xeon MP ב-90 ננומטר תוכרז כנראה לקראת סוף השנה ולא בתחילת השנה הבאה. Xeon 5000 (Xeon DP ב-90 ננומטר), גירסה שאמורה הייתה להיות זמינה רק ברבעון הראשון של 2006, צפויה גם היא השנה. מייד אחריהן, צפויה Dempsey, גירסת ה-65 ננומטר הראשונה של Xeon.
הפרשנים חלוקים בדעותיהם - חלקם מאמינים שאינטל נלחצת מההצלחה ההולכת וגדלה של Opteron, ושינויי התזמון נועדו להציל נתחי שוק. אחרים טוענים שההסבר ההגיוני הוא שתהליך ה-65 ננומטר עדיין
לא מוכן, ולכן אינטל "שמה גז" והקדימה את גירסאות ה-90 ננומטר. מה שברור הוא שלעת עתה, וכל עוד לא הוכח אחרת, שוק השרתים הוא מקום שבו AMD הצליחה להכות את אינטל ולגנוב ממנה נתח שוק דו-סיפרתי. אינטל תשתדל מאד לתקן את המצב.
AMD מאתגרת, אינטל מתחמקת
הגירסאות כפולות-הליבה של Xeon נמצאות ממש מעבר לפינה וב-2007 אינטל כבר תציג גירסה בעלות ארבע ליבות (Whitefield), ש"תבלע" את ערכת השבבים המרכזית (North Bridge). המעבד הבא במשפחה, Dunnington שיגיע כשנה מאוחר יותר, כבר ייוצר בליתוגרפיה של 45 ננומטר, ויהיה לו גם בקר זיכרון מובנה (מרכיב ארכיטקטוני ש-AMD השכילה לשלב הרבה קודם, אגב).
לקראת כנס IDF, פנתה AMD לאינטל על דפי העיתונים בקמפיין מתוכנן היטב, והציע לה לערוך "דו קרב" בין Xeon ל-Opteron. אינטל התעלמה באלגנטיות מהאתגר, למרות שאין צורך שתגיב כי העובדות ברורות: Opteron, נכון לעכשיו, מציע כפל-ליבות ויחס עלות/תועלת עדיף. אינטל מרבה לדבר על הגירסאות הבאות של Xeon, בין השאר, כדי לצמצם את הדיון בנוכחיות.
AMD לא מוותרת
בינתיים, AMD מדברת מעט על העתיד ומשחררת הרבה מעבדים חדשים בהווה. את משפחת Opteron היא עדכנה החודש עם Opteron 165, גירסה לשרתים קלים ומערכות משובצות שתומכת בזיכרון רגיל (לא ECC). היא גם הציגה שש גירסאות חדשות של מעבדים למחשבים ניידים, ממשפחות Turion 64, Mobile Sempron ו-Mobile Athlon.
דגמי ה-Athlon/Turion החדשים מציגים עדכון מתבקש לקווי המעבדים הניידים
של AMD. נראה אותם משולבים, מן הסתם, בניידי מיינסטרים במשקל בינוני-כבד לשימושים עסקיים ולמשחקים. המוצרים המעניינים יותר הם דגמי ה-Sempron שמתומחרים החל מ-100 דולר ומצטיינים בצריכת הספק נמוכה של 25 וואט בלבד. הם עשויים לשמש בסיס לאלטרנטיבות זולות לניידים קלים בטכנולוגיית סנטרינו.
ומאחורי הקלעים, מהדקת AMD את הברית שלה עם IBM, שותפתה לפיתוח תהליכי הייצור המתקדמים ויצרנית-משנה בפוטנציה. השתיים האריכו את חוזה שיתוף הפעולה ביניהן עד ל-2011. הן יפתחו יחד לא רק תהליכי ייצור ב-65 ננומטר ו-45 ננומטר אלא גם ב-32 ו-22 ננומטר, מה שמראה שב-AMD יש לא רק אופטימיים ומלאים ברוח קרב, אלא גם מביטים רחוק לתוך העתיד. שש שנים של מחשוב אישי הן נצח.